פעמים רבות נדרשים חיילי צה"ל אשר מבקשים להתגייס ליחידות שמשך הכשרתן ארוך במיוחד, כדוגמת יחידות חטיבת הקומנדו, או חיילים שנשרו מהכשרה כגון קורס טיס ויתרת שירותם הצבאי אינה מאפשרת הצבה לתפקיד או לביצוע הכשרה שבה הם חפצים, לחתום על התנדבות לשס"ן – שירות סדיר נוסף, שמשמעותו הארכת שירותם בתנאי חובה כתנאי להצבתם בתפקיד או בהכשרה שהם מבקשים.

דרישה זו אומנם פוגעת לכאורה באותם חיילים אשר נאלצים להתנדב לשירות נוסף, שכן אם יסרבו, יחמיצו תפקיד נחשק, אבל בדרך זו מתאפשר למערכת הצבאית לאשר לחיילים ולחיילות שיבוץ לתפקידים ולהכשרות לפי בקשתם, כאשר בהיעדר אפשרות של חתימה על שס"ן, לא הייתה הצדקה או יכולת לעשות כך.

כאשר חייל חותם על טופס התחייבות לשס"ן, התחייבותו מוזנת ברישומי הצבא, ומועד שחרורו משירות חובה נקבע לתאריך תום ההתחייבות. כל עוד מתקיימת עילת ההתחייבות, יעמוד הצבא על מימושה. השאלה בדבר תוקף ההתחייבות עולה כאשר תנאי החתימה חדל להתקיים. למשל, כאשר החייל או החיילת אינם מסיימים את ההכשרה או עזבו את התפקיד. הצבא אינו מקיים מעקב אחר מהלך שירותם של אותם חיילים ולכן אין ביטול אוטומטי של ההתחייבות. כדי שהעניין יגיע לכדי דיון והחלטה על החייל או החיילת להגיש בקשה יזומה על גבי טופס ייעודי למטרה זו (טופס 56). במקרה כזה חובה שיראיין אותם מפקדם בדרגת סגן אלוף, אשר יבחן את העובדות וימליץ לגורם המחליט באגף כוח אדם, אשר בסמכותו לבטל את השס"ן.

כאשר חדלה העילה בגינה נחתם השס"ן להתקיים – תבוטל ההתחייבות.

המדיניות כפי שנקבעה באגף כוח אדם היא, שכאשר חדלה העילה בגינה נחתם השס"ן מלהתקיים, תבוטל ההתחייבות לשס"ן. אולם את ההליך נדרשת לקיים היחידה שבה משרת המבקש, כאשר מרכז ההליך הוא ריאיון של מפקד היחידה, אשר פעמים רבות דעתו לגבי ביטול ההתחייבות שלילית משיקולים זרים של חוסר בכוח אדם. כך קורה פעמים רבות שההליך אינו מתקיים כלל או שמתקיים באופן לקוי, והמלצת המפקד, שיש לה משקל רב בהחלטת הגורם המוסמך, משקפת את תפיסת עולמו ולא את הפקודות או את מדיניות הצבא.



כך, למשל, היה בעניינו של סמל ע': החייל עלה לארץ בגיל מבוגר מ-22 שנים ולפיכך היה חייב בשירות חובה של שנתיים בלבד. החייל גויס לחטיבת הנח"ל וביקש להצטרף לגיבוש גדוד הסיור. אז נדרש לחתום שנה שס"ן כתנאי לכך, בנימוק כי מסלול ההכשרה בגדוד הסיור ארוך ומחייב יתרת שירות מתאימה, ובלית ברירה עשה כך.

החייל עבר את הגיבוש בהצלחה ושובץ בפלוגת "עורב" החטיבתית. אולם בסיום הטירונות מצא החייל כי השירות ביחידה זו אינו מאפשר לו לקיים את אורח החיים הדתי ברמה התואמת את אמונתו ולכן ביקש לעבור לגדוד הנח"ל החרדי. בקשתו נענתה, הוא הצטרף לבני מחזורו וסיים הכשרה. החייל ביקש לבטל את השס"ן שעליו הוחתם בנימוק כי מסלול ההכשרה בגדוד הנח"ל החרדי הוא באורך רגיל וקצר משמעותית מאורך המסלול הארוך בגדוד הסיור, בגינו נדרש לחתימת השס"ן. החייל רואיין על ידי מפקד הגדוד, וזה דחה את בקשתו של החייל ואף נמנע מלרשום סיכום ריאיון בעניין זה. הבקשה נשלחה לאגף כוח אדם ונדחתה בנימוק טכני כי לא ניתן לדון בבקשה מאחר שלא צורף לה סיכום ריאיון כנדרש. לחייל עצמו נאמר כי בקשתו נדחתה בלי שניתן לו הסבר. דברים אלו חזרו על עצמם כאשר החייל ניסה לשלוח בקשה בשנית לאחר שעבר להדריך בבסיס האימונים החטיבתי. רק לאחר שפנה למשרדי הועברה בקשה מסודרת ומנומקת לגורם המתאים, טופלה והשס"ן בוטל.

לסיכום, חתימה על התנדבות לשס"ן מחייבת כאשר התנאי בגינו נחתמה מתקיים. ואולם, אם העילה לחתימה לא מתקיימת, הרי שמדיניות הצבא היא לבטל את ההתחייבות. לשם כך יש לפעול לפי הנוהל הקיים בצבא. חשוב שהחיילים יכירו את חובותיהם וזכויותיהם, ואם היחידה אינה מטפלת כראוי בבקשת ביטול שס"ן, לעקוב ולוודא שזכויותיהם מתממשות.