החוק שמאפשר פסילת ראיות שהושגו שלא כדין והשלכתו על המשפט הצבאי

בחודש יוני 2022, כאחת מההחלטות האחרונות של כהונתה, אישרה הכנסת ה-24 את החוק המאפשר לבתי המשפט הפליליים ובהם בתי המשפט הצבאיים בפרט, לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, בהן גם הודאות של נאשמים, קבלה של חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בקבלת הראיה. החוק החדש מקרב את הדין בישראל לדין בארצות הברית שם נהוגה תורת "פרי העץ המורעל" לפיה קיימת חובה על בתי המשפט לפסול ראיות שהושגו באופן לא חוקי.

המצב עד אישור החוק

ההלכה הקיימת עד אישור החוק בבתי המשפט בארץ הייתה לקבל ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכויות אך לייחס להן משקל פחות, פסילת ראיה נעשתה רק במקרה חריג. בית המשפט העליון התייחס לנושא קבילות ראיה בפסק דין מכונן בפרשת החייל יששכרוב. אז קיבל בית המשפט העליון את בקשתו של החייל לפסול הודאה שמסר לחוקרי מצ"ח לגבי שימוש בסמים לפני שנאמר לו שהוא רשאי להיוועץ בעורך דין. שופטת בית המשפט העליון דאז דורית בייניש ניסחה אז את כללי "דוקטרינת הפסילה הפסיקתית", המאפשרת לבית המשפט לפסול ראיות בתנאי שיתקיימו מספר תנאים ובהם: שקבלת הראיה במשפט תפגע בהגינות ההליכים כלפי הנאשם פגיעה משמעותית, לתכלית שאינה ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

החוק המאפשר פסילת ראיות שהושגו שלא כדין והשינוי שיוצר

לפי נוסח החוק "בית משפט במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין (להלן ההפרה) ובכלל זה הודאת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה וחומרתה של ההפרה, מידת השפעה של ההפרה על הראיה, והעניין הציבורי שבקבלת הראיה או שבפסילתה". מתוך נוסח החוק ניתן ללמוד כי החוק אימץ את הכללים שנקבעו בפסיקה לגבי התנאים לפסילת ראיה, אך יש בו צעד נוסף בכך שהוא מאפשר לבית המשפט לפסול ראיה. החוק גם מבהיר כי לא כל הפרה של תקינות באופן השגת הראיה או פגיעה בזכויות החשוד בדרך השגת הראיה תביא לפסילתה וכי על בית המשפט לשקול בהחלטתו את חומרת הפגיעה בזכויות החשוד, את מידת השפעתה על ההליך המשפטי בכלל ואת חומרת העבירה.

השפעתו של החוק על ההליך הפלילי בצבא

בהליך המשפטי בצה"ל יש כר נרחב לאפשרות של זיהום ההליך והשגת ראיות שלא כדין: כך, למשל, "חקירה" של המפקדים בשטח תוך הפגנת איום ישיר או מובנה הגלום בהיררכיה הצבאית, פגיעה בשמירה של ממצאים והעברתם בצורה תקינה, חוקרי מצ"ח צעירים, לא מקצועיים ובלתי מנוסים, ועוד. העבירות בהן נחשדים חיילים הנן פעמים רבות ברמת חומרה נמוכות ואפילו כאלו שקיימות כעבירה פלילית רק בצה"ל במסגרת שימור דינים, כגון שימוש עצמי בסם מסוג קנאביס ועוד. במצב זה, לאור לשון החוק ורוחו, האיזון בין החשיבות והרצון לאכוף עבירות, לחובה לשמור על זכויות החייל צריך לנטות במקרים רבים לטובת שמירה על זכויות החייל והגינות מצד המערכת.

ראוי לציין כי כבר קודם לחוק אימצה הפרקליטות הצבאית הלכה למעשה חלק מעקרונות היסוד שנקבעו בחוק החדש.

סיכום

יש לברך על החוק השומר על הגינות וזכויות האדם ונותן להן משקל בכורה מול הרצון לאכוף עבירות. יש להעדיף מצב בו יכול כל אדם בכלל וחייל בפרט לדעת כי זכויות נשמרות, ואף אם ימלט מאן דהוא מדין, בגין עבירה קלה, שראיה לביצועה הושגה תוך הפרה בוטה של זכויותיו, יש להעדיף זאת כחברה.

חשוב לציין כי לא תמיד יידע החשוד או הנאשם כי זכויותיו נפגעו. זהו תפקידו של הסניגור ללמוד את חומר החקירה: הפרוטוקולים, זיכרון הדברים שרשמו החוקרים בסיום כל חקירה, לצפות בקלטות החקירה ככול שצולמה ולשאול שאלות רבות את החשוד או הנאשם. חשוב מאוד שהסנגור יהיה מומחה בתחום המשפט הפלילי ודיני הראיות, ובעבירות שנחקרו במצ"ח והוגשו לפרקליטות הצבאית - במשפט צבאי, אשר דורש הכרה של הפקודות והנהלים בצבא, בנוסף.