השינויים שחלו בתחום המשפט הצבאי והטיפול בפצועי צה"ל בשנת 2025

בעבר, כאשר חייל בחר לו עורך דין שייצגו בבית הדין הצבאי, היה על עורך הדין להיות בעל אישור ייצוג שניתן לו על ידי ועדה בראשות סגן נשיא בית המשפט העליון ולאחר שכשירותו לייצוג כזה נבדקה. בשנת 2017 בוטל הצורך באישור, ומשמעות הדבר היא שכל עורך דין במדינת ישראל רשאי לייצג חיילים בכל עניין, וחייל הנדרש לסיוע משפטי, יכול לשכור את שירותיו של כל עורך דין אשר יחפוץ. במונח "עורך דין צבאי" אנו מתכוונים כי עורך הדין מתמחה בעיסוק בתחום המשפט הצבאי, כפי שיש עורך דין המתמחה בעיסוק במשפט הפלילי, עורך דין המתמחה בעיסוק בתחום ענייני משפחה, עורך דין המתמחה בעיסוק בנדל"ן וכדומה. עורך הדין הצבאי יכול להיות אזרח מן השורה ואין הכוונה שהוא בהכרח איש צבא. נשאלת השאלה – כיצד יֵדע החייל כי עורך הדין אכן מתאים לטפל בעניינו? מתי נדרש לחייל סיוע משפטי? חייל עשוי להידרש לסיוע של עורך דין צבאי במגוון מצבים: המקרה המובהק הוא כאשר החייל חפץ בייעוץ לקראת חקירת משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) נגדו, או במהלך חקירת מצ"ח נגדו, או כשהוא נדרש לסנגור אם הוא נאשם בהליך פלילי בבית הדין הצבאי. הדיונים בבית הדין הצבאי מתנהלים על פי סדר דין פלילי, אך הדין הוא חוק השיפוט הצבאי (חש"צ), אשר אינו נלמד במסגרת לימודי המשפטים ואינו מוכר למי שאינו עוסק בתחום באופן שוטף. רוב העבירות שחיילים נאשמים בהן הן עבירות צבאיות שאין להן מקבילה אזרחית, כגון עריקות, השתמטות, סירוב לצו קצין שיפוט בכיר למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שימוש בסמים, עבירות במהלך פעילות מבצעית או אימונים וכיוצא באלו. זאת ועוד, לצד ההליך הפלילי מתקיימים הליכים שונים שאינם קיימים בבית המשפט האזרחי, כגון הליך התאמה לשירות בסיוע מערכים צבאיים ובהם גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין), ועדת התאמה לשירות וקב"ן (קצין בריאות נפש), ועדות ייחודיות ועוד. מנגד, יש הליכים במשפט האזרחי שאינם קיימים במערכת המשפט הצבאי, כגון עיכוב הליכים, ככלל, אפשרות לקביעת עונש ללא הרשעה ואחרים. לכן, חשוב שעורך הדין המלווה את החייל כסנגור בחקירת מצ"ח או בהליך בבית הדין הצבאי יהיה בעל ניסיון בתחום, בקיא בחוק השיפוט הצבאי ובנוהלי הצבא. מצב שכיח נוסף שבו יש צורך בעורך דין במסגרת הצבאית, הוא כאשר חייל נפצע או חלה במהלך השירות, או עקב השירות, וצריך לתבוע את משרד הביטחון שיכיר בו כנכה. גם במקרה זה חשוב שעורך הדין יהיה בקיא ובעל ניסיון בהליכים אלו. נוסף על המומחיות ועל הניסיון המשפטי, רצוי שעורך הדין יכיר ויבין את נסיבות השירות ואת האופן שבו אירעה הפציעה או המחלה, שכן אם נגרמה לחייל נכות, נדרש החייל להוכיח בסיוע עורך הדין את הקשר הסיבתי־עובדתי והמשפטי בין נסיבות השירות לפציעה או למחלה. וישנם גם הליכים ייחודיים למערכת הצבאית שרצוי להיעזר בהם בעורך דין צבאי ובהם: ועדת הערר לאנשי קבע הפועלת כבית דין מנהלי ועל פי כללים ייחודיים לה, הדין המשמעתי, הליכים מנהליים כגון גיוס או שחרור משירות, השגה על פרופיל רפואי ואחרים. כל אלו הם הליכים הדורשים להכיר את המערכת הצבאית, את החוק, את הפקודות ואת הנהלים הייחודיים לה. מה הן הדרישות המקצועיות והאישיות הנדרשות מעורך דין צבאי? בהתאם למה שפורט לעיל, על עורך הדין הצבאי להיות משפטן מעולה, מומחה לתחום המשפט הצבאי ובעל ניסיון בו, עליו להכיר את המערכת המשפטית הצבאית ולהיות בקיא בנהלים. רצוי אף שיכיר את המערכת הצבאית בצורה טובה. נוסף על כך, הליכים משפטיים בצבא כרוכים לרוב בקשיים רגשיים, ולפיכך על עורך הדין הצבאי להיות קשוב לחייל, ללוות אותו בהליך באופן צמוד ולסייע לו תוך שהוא ממלא את תפקידו בהשקעה ובמסירות. אז איך בוחרים עורך דין צבאי? מוודאים כי תחום המשפט הצבאי הוא תחום עיסוקו העיקרי של עורך הדין וכי יש לו ניסיון מספיק בתחום. בודקים את ניסיונו המשפטי ואת הרקע הצבאי שלו, מוודאים כי עורך הדין המסוים שאליו פנינו, הוא זה שמייצג אותנו ולא שכיר ממשרדו, מוודאים מה בדיוק כולל הייצוג, וחשוב מאוד לקבל המלצות מלקוחות קודמים של אותו עורך הדין.