זכויות הנחקר בחקירת מצ"ח
זכויות הנחקר בחקירת מצ"ח - מתוך הספר "צבא משפט ועו"ד" - מדריך שימושי לחייל בנושא החוק בצבא
בעת חקירה עושים החוקרים כל שביכולתם (במסגרת החוק כמובן) כדי להוציא הודאה מן הנחקר, לכן כדאי לדעת מה הן זכויות החייל בחקירה ומה ניתן לעשות כדי לצמצם נזקים.
זומנת לחקירה במשטרה הצבאית החוקרת? בין אם ידעת את זכויותיך לפני המעצר, ובין אם רק לאחריו, הדבר החשוב ביותר הוא לא להיחקר לפני שהתייעצת עם עורך דין המתמחה בתחום המשפט הצבאי, זו זכותך! וחובה על חוקרי מצ"ח ליידע אותך על זכות זו ולאפשר לך להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה.
מומלץ מאוד כי עורך הדין יגיע למקום החקירה, ירגיע אותך וייעץ לך בדבר זכויותיך ובעניין האשמה בגינה אתה נחקר. דע כי עמידה על זכות ההיוועצות אינה מזיקה לך. ואולם דברים שאמרת בחקירה עלולים לעלות לך ברישום פלילי ובמאסר.
סוגי הנחקרים
ככלל, ישנם שני סוגים של נחקרים:
האחד, נחקר החשוד בביצוע עבירה או נחקר תחת אזהרה. נחקר זה מוזהר בטרם החקירה כי אינו חייב לומר דבר וכי כל מה שיאמר עשוי לשמש נגדו כראיה במשפט.
השני, נחקר הנחקר כעד בלבד כדי לאסוף ראיות כנגד חייל אחר. החייל הנחקר כעד חייב לענות לשאלות החוקרים, אולם עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית. כלומר הוא אינו חייב להשיב לשאלות אשר עלולות להפלילו בביצוע עבירה. אם תוך כדי החקירה מתגלה מידע המעלה חשד שהעד מעורב בעבירה כלשהי, חובה על החוקרים להזהירו כי מרגע זה הוא נחקר כחשוד תחת אזהרה.
הכללים להתנהגות נכונה בחקירה
- כלל ראשון – לא להילחץ. המטרה הראשונה של החוקרים היא להכניס אותך ללחץ. כאשר אתה לחוץ עולה הסיכוי כי תשחק לידיהם. עבודתם קלה מאחר שהסיטואציה של החקירה מלחיצה באופן מובנה: הנחקר מוצא את עצמו מופתע, תחת איום להיעצר ושיוגש נגדו כתב אישום, הוא נמצא בסביבה זרה ולעיתים עייף או אחרי אירוע טראומטי. החוקרים מעצימים את הלחץ הזה באמצעות איומים, הרמת קול, המתנות ארוכות ועוד. במצב זה חשוב מאוד לנסות לשמור על קור רוח, לא ליפול לייאוש, וכאמור, לעמוד על הזכות להיוועץ עם עורך דין.
- זכור כי החקירה מתחילה עוד לפני הכניסה לחדר החקירות ולא נפסקת עד הגשת כתב האישום או סגירת התיק. במקרים רבים, למשל, בחשד לעבירות סמים ורכוש, יתבצע במקביל למעצר ולחקירה חיפוש בבית הנחקר, בטלפון הנייד שלו ובחפציו ביחידה – הֱיֵה מודע לכך מראש. זכור כי כל מה שתאמר בפני מי שעצר אותך, מי שליווה אותך לחקירה, מי ששהה איתך ברכב, או שדיבר איתך כאשר המתנת לחקירה או בתא המעצר, עשוי לשמש ראיה נגדך.
- היזהר מתרגילי חקירה. מדהים עד כמה תרגילי חקירה פשוטים שחוזרים על עצמם, עובדים כנגד חשודים. אפרט כמה מהם:
א) הבטחות או איומים כגון "אם תודה – נשחרר אותך/נעזור לך", או "אם לא תודה – נעצור אותך", או "אם לא תסכים שנעשה חיפוש – נעצור אותך", או "אם לא תסכים לתת דגימה לבדיקת שתן לגילוי שימוש בסם – נעצור אותך". דע כי דווקא הודאה או ראיה מרשיעה עשויה להביא למעצר ולהרשעה ואילו בהיעדר הודאה או ראיות תשוחרר מידי מצ"ח או מידי השופט, שבפניו מחויבת מצ"ח להביאך בתוך 24 שעות מרגע מעצרך.
ב) הבאת הנחקר למצב של ייאוש וכניעה. למשל, באמצעות אמירה: "אנחנו כבר יודעים עליך הכול", ניסיונות לעמת אותך עם ראיות לכאורה שיש בידם נגדך וכדומה. דע כי אילו היו בידי החוקרים הראיות המספיקות כדי להעמידך לדין, הם לא היו מבצעים את החקירה ומסתפקים בהתייחסות שלך לכל הראיות כנגדך כפי שמחייבת אותם הפסיקה, וכנראה לא ממשיכים בחקירה, וכי אם תודה באשמה ותמסור פרטים נוספים – תחרוץ את גורלך ותעצים את האשמה נגדך.
ג) גביית עדות במצב שבו הנחקר אינו מבין שמתנהלת חקירה. למשל, שיחה לא פורמלית ולכאורה חברית בהפסקת עישון או בהפסקת אוכל, בתשאול בעל פה במהלך החקירה על ידי החוקר או על ידי גורם חקירה שנכנס לחדר ועוד. זכור! חקירה מתנהלת מרגע שעוכבת בידי גורמי החקירה ועד הגשת כתב אישום או סגירת התיק – התנהג בהתאם
ד) דיבוב: דברים שתאמר לעצורים אחרים הנמצאים איתך או לחוקרים סמויים, ישמשו כנגדך. כולם אמורים להיות חשודים מבחינתך, למעט הסנגור שלך המחויב לך בחיסיון
ה) האזנה: החוקרים מקליטים בחדרי חקירות וכן בניידות המסיעות עצורים. שיחה עם שותף לעבירה, או עם אדם אחר שהפגישו אתכם "במקרה" או השאירו אותך איתם לפתע לבד, עשויה להיות מוקלטת ודברים שתאמר ישמשו ראיה נגדך. - אל תודה! גם אם המצב נראה לך אבוד, גם אם נדמה לך שלחוקרים יש עדויות או ראיות נגדך, דע כי לעיתים ניתן לפסול ראיות או עדים. לעיתים תמונת המצב שבידך שגויה או אף מוטית על ידי החוקרים. זכור! הודאה בחקירה תשמש כמעט תמיד נגדך.
- עֲנֵה (כל עוד אתה לא מפליל את עצמך) רק על מה ששאלו אותך ובקצרה. אל תוסיף מידע שייתכן כי החוקרים עדיין לא יודעים ועשוי לפגוע בך.
- שמירה על זכות השתיקה היא אופציה. ואולם, שתיקה בחקירה עשויה לשמש לחיזוק הטענות כלפיך בבית הדין. לפיכך, יש לשקול עניין זה בהיוועצות עם עורך הדין.
- קרא את פרוטוקול החקירה לפני שאתה חותם עליו ועמוד על כך שיתוקנו פרטים אשר אינם משקפים בדיוק את שאמרת בחקירה.
ייתכן כי חייל ייקרא לחקירה יותר מפעם אחת במסגרת התפתחות החקירה. לכן, גם אם לא התייעצת עם עורך דין לפני החקירה הראשונה, עדיף לעשות זאת בשלב זה מאשר בכלל לא.
לאחר סיום כלל החקירות הנדרשות בתיק, עובר תיק החקירה ובו פרוטוקול העדויות ושאר הממצאים והראיות אל הפרקליטות הצבאית, וזו מחליטה אם להגיש כתב אישום ובאילו סעיפי אישום.
לסיכום, הלוואי שלא תזדקק לעצות אלו לעולם. ואולם, אם בכל זאת תיקרא לחקירה, זכור את החשיבות הרבה בהיוועצות עם עורך דין לפני חקירה ואת כללי ההתנהלות הנכונים בעת החקירה כדי שתוכל להימנע מכתב אישום או לפחות לצמצם נזקים.
שנת 2025 התאפיינה בשינוי מהותי במצב הביטחוני כאשר בחודש אוקטובר, לאחר שנתיים של מלחמה ובתוך השנה גם מערכה באש עם איראן, נחתם הסכם עם החמאס שהביא להפסקת אש שנמשכה עד לסוף השנה.
בחודש דצמבר 2025 עבר בכנסת תיקון לחוק לפיו אסור לצלם חשודים המובאים לדיון מעצר בבית המשפט לפני הגשת כתב האישום, אלא אם אישר זאת בית המשפט מטעמים מיוחדים ובנסיבות חריגות.
פציעה במהלך השירות בצבא היא חוויה מטלטלת, אך חשוב לדעת כי אגף השיקום במשרד הביטחון מעניק למי שנפצע במהלך ועקב השירות מגוון רחב של סיוע, זכויות ופיצויים.
סיוע משפטי, רצוי משלב מוקדם ככול האפשר, הנו בעל חשיבות קריטית בעבירות סמים בצבא, שכן הוא עשוי לקבוע את ההבדל בין ענישה חמורה לבין פתרון מקל שמאפשר לחייל להמשיך בחייו עם השלכות מינימאליות.
גם לאחר שחרור משירות צבאי חלה תחולת חוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) על החייל לגבי עבירה שביצע בתקופת שירותו הצבאי. תחולה זו קצובה בזמן
ישנם מקרים בהם חיילים מתפתים למסור מסמך שבוצע בו זיוף, שהדיווח בו שקרי, או למחוק ואפילו להעלים מסמכים על מנת להשיג הטבה או להימנע מחשיפת עבירה שבצעו.
בחודש יוני 2022, כאחת מההחלטות האחרונות של כהונתה, אישרה הכנסת ה-24 את החוק המאפשר לבתי המשפט הפליליים ובהם בתי המשפט הצבאיים בפרט, לפסול ראיות שהושגו שלא כדין.
עורך דין צמוד – האומנם? לא אחת נשמעת הטענה כי המערכת הצבאית אינה מגבה את חייליה וכי בימינו כל חייל צריך שיהיה לו עורך דין צמוד. הטענה הזו עולה בעיקר לאחר פרסום אודות כתב אישום שהוגש נגד חייל על חריגה מהחוק בעת פעילות מבצעית. טענה זו נאמרת בנימה של תלונה ולא מתוך הכרה אמיתית בצורך כזה. ואולם, אסביר להלן מדוע לדעתי כל חייל ומפקד אכן צריכים תמיד לצידם עורך דין זמין. מתי עשוי חייל להזדקק לעורך דין? כל מפקד וחייל, גם אם הוא נורמטיבי לגמרי, עשוי להיקלע בעל כורחו למצב שהפקודות המחייבות אותו לגבי אירוע מסוים אינן ברורות לו, או שתמונת המצב אינה ברורה לו, או שהוא עלול להיות מעורב בתאונה בצבא, או להיפצע במסגרת השירות הצבאי, או שתהיה פגיעה בזכויותיו, או שיתפתה לדבר עבירה, אפילו חד־פעמית, כמו עישון סם או כל עבירה אחרת. במקרים אלו ובעוד רבים אחרים, שבהם החייל מועד לדבר עבירה, התרשל בחוסר שימת לב, או אפילו סתם טעה, מגלה המערכת הצבאית תקיפות ואפילו נוקטת הליכים פליליים כנגד המעורבים. לפיכך, חשוב שתהיה לחייל כתובת זמינה לפנות אליה להתייעצות ואולי אף לקבל ליווי או ייצוג משפטי. אין צורך שעורך הדין יהיה נוכח פיזית לצידו של המפקד או החייל כל הזמן, אלא די בהיותו זמין, אפילו טלפונית, בכל עת לייעוץ ולליווי. ביכולתו של עורך הדין להרגיע את החייל, לסייע לו להציג את גרסתו באופן הנכון ביותר שימנע ממנו הפללה עצמית ולשמור עליו מהסתבכות פלילית. זאת ועוד, חשוב כי מפקדים וחיילים יעודכנו בדבר זכויות המגיעות להם, פקודות ונהלים, ובייחוד לגבי הוראות חדשות ועדכונים שהמערכת הצבאית – המקצרת במשך ההכשרות, העמוסה בתעסוקה לוחצת והנעדרת מודעות – אינה מיטיבה ללמד ולעדכן. כיצד יכול חייל להיות מוכן למקרה שיזדקק לעורך דין? בהתאם למה שהוסבר לעיל, מומלץ לכל מפקד וחייל להחזיק ברשותו מספר טלפון ודרכי תקשורת נוספים עם עורך דין העוסק בתחום המשפט הצבאי ומכיר את המערכת הצבאית, ולוודא כי אותו עורך דין זמין ומוכן להשיב לשאלות בכל עת. מומלץ אף לעקוב אחר הדף העסקי בפייסבוק של אותו עורך דין צבאי ואחר פרסומים באתר האינטרנט שלו, לאחר שבדק כי אותו עורך דין נוהג לפרסם באופן שוטף עדכונים ומידע בעלי ערך לחייל. כך יבטיח החייל כי תהיה לו כתובת שיוכל לפנות אליה בעת הצורך ולקבל עדכונים שוטפים החשובים לו כחייל. לסיכום, תפקידו של עורך הדין אינו רק להגן על נאשמים ועל עבריינים, אלא גם להיות מומחה שמציג מידע שחשוב כי יעמוד לרשותם של מפקד וחייל, אשר מטבע השירות מצויים במציאות של פעילות מורכבת ולעיתים לא ברורה, נושאים באחריות ומצויים בסיכון לפציעה פיזית. זאת נוסף על היותם חלק מחברה אזרחית, שמספקת להם פיתויים רבים, ובמסגרתה הם מבלים את חופשותיהם, וגם בה חלים עליהם חוקי הצבא. לכן, חשוב שכל חייל יתעדכן בחוקים וידאג שיהיה לו עורך דין לשעת הצורך.
בעבר, כאשר חייל בחר לו עורך דין שייצגו בבית הדין הצבאי, היה על עורך הדין להיות בעל אישור ייצוג שניתן לו על ידי ועדה בראשות סגן נשיא בית המשפט העליון ולאחר שכשירותו לייצוג כזה נבדקה. בשנת 2017 בוטל הצורך באישור, ומשמעות הדבר היא שכל עורך דין במדינת ישראל רשאי לייצג חיילים בכל עניין, וחייל הנדרש לסיוע משפטי, יכול לשכור את שירותיו של כל עורך דין אשר יחפוץ. במונח "עורך דין צבאי" אנו מתכוונים כי עורך הדין מתמחה בעיסוק בתחום המשפט הצבאי, כפי שיש עורך דין המתמחה בעיסוק במשפט הפלילי, עורך דין המתמחה בעיסוק בתחום ענייני משפחה, עורך דין המתמחה בעיסוק בנדל"ן וכדומה. עורך הדין הצבאי יכול להיות אזרח מן השורה ואין הכוונה שהוא בהכרח איש צבא. נשאלת השאלה – כיצד יֵדע החייל כי עורך הדין אכן מתאים לטפל בעניינו? מתי נדרש לחייל סיוע משפטי? חייל עשוי להידרש לסיוע של עורך דין צבאי במגוון מצבים: המקרה המובהק הוא כאשר החייל חפץ בייעוץ לקראת חקירת משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) נגדו, או במהלך חקירת מצ"ח נגדו, או כשהוא נדרש לסנגור אם הוא נאשם בהליך פלילי בבית הדין הצבאי. הדיונים בבית הדין הצבאי מתנהלים על פי סדר דין פלילי, אך הדין הוא חוק השיפוט הצבאי (חש"צ), אשר אינו נלמד במסגרת לימודי המשפטים ואינו מוכר למי שאינו עוסק בתחום באופן שוטף. רוב העבירות שחיילים נאשמים בהן הן עבירות צבאיות שאין להן מקבילה אזרחית, כגון עריקות, השתמטות, סירוב לצו קצין שיפוט בכיר למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שימוש בסמים, עבירות במהלך פעילות מבצעית או אימונים וכיוצא באלו. זאת ועוד, לצד ההליך הפלילי מתקיימים הליכים שונים שאינם קיימים בבית המשפט האזרחי, כגון הליך התאמה לשירות בסיוע מערכים צבאיים ובהם גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין), ועדת התאמה לשירות וקב"ן (קצין בריאות נפש), ועדות ייחודיות ועוד. מנגד, יש הליכים במשפט האזרחי שאינם קיימים במערכת המשפט הצבאי, כגון עיכוב הליכים, ככלל, אפשרות לקביעת עונש ללא הרשעה ואחרים. לכן, חשוב שעורך הדין המלווה את החייל כסנגור בחקירת מצ"ח או בהליך בבית הדין הצבאי יהיה בעל ניסיון בתחום, בקיא בחוק השיפוט הצבאי ובנוהלי הצבא. מצב שכיח נוסף שבו יש צורך בעורך דין במסגרת הצבאית, הוא כאשר חייל נפצע או חלה במהלך השירות, או עקב השירות, וצריך לתבוע את משרד הביטחון שיכיר בו כנכה. גם במקרה זה חשוב שעורך הדין יהיה בקיא ובעל ניסיון בהליכים אלו. נוסף על המומחיות ועל הניסיון המשפטי, רצוי שעורך הדין יכיר ויבין את נסיבות השירות ואת האופן שבו אירעה הפציעה או המחלה, שכן אם נגרמה לחייל נכות, נדרש החייל להוכיח בסיוע עורך הדין את הקשר הסיבתי־עובדתי והמשפטי בין נסיבות השירות לפציעה או למחלה. וישנם גם הליכים ייחודיים למערכת הצבאית שרצוי להיעזר בהם בעורך דין צבאי ובהם: ועדת הערר לאנשי קבע הפועלת כבית דין מנהלי ועל פי כללים ייחודיים לה, הדין המשמעתי, הליכים מנהליים כגון גיוס או שחרור משירות, השגה על פרופיל רפואי ואחרים. כל אלו הם הליכים הדורשים להכיר את המערכת הצבאית, את החוק, את הפקודות ואת הנהלים הייחודיים לה. מה הן הדרישות המקצועיות והאישיות הנדרשות מעורך דין צבאי? בהתאם למה שפורט לעיל, על עורך הדין הצבאי להיות משפטן מעולה, מומחה לתחום המשפט הצבאי ובעל ניסיון בו, עליו להכיר את המערכת המשפטית הצבאית ולהיות בקיא בנהלים. רצוי אף שיכיר את המערכת הצבאית בצורה טובה. נוסף על כך, הליכים משפטיים בצבא כרוכים לרוב בקשיים רגשיים, ולפיכך על עורך הדין הצבאי להיות קשוב לחייל, ללוות אותו בהליך באופן צמוד ולסייע לו תוך שהוא ממלא את תפקידו בהשקעה ובמסירות. אז איך בוחרים עורך דין צבאי? מוודאים כי תחום המשפט הצבאי הוא תחום עיסוקו העיקרי של עורך הדין וכי יש לו ניסיון מספיק בתחום. בודקים את ניסיונו המשפטי ואת הרקע הצבאי שלו, מוודאים כי עורך הדין המסוים שאליו פנינו, הוא זה שמייצג אותנו ולא שכיר ממשרדו, מוודאים מה בדיוק כולל הייצוג, וחשוב מאוד לקבל המלצות מלקוחות קודמים של אותו עורך הדין.