לחיילים רבים המשרתים בצה"ל ישנה גישה לנשק, לאמצעי לחימה ולתחמושת, כאשר אלו נמסרים לידם לצורך שמירתם, לשימוש באימונים או לכוננות מבצעית או משום שהם משרתים ביחידה שבה מצויים נשק ותחמושת לצרכים אלו. אותו נשק הנדרש לצורכי הצבא מוּצא לעיתים מהצבא על ידי חיילים המבקשים להחזיק בו מסיבות שונות וגם על ידי גורמים עברייניים החפצים בו למעשי פשע. כך, למשל, קיימת תופעה נפוצה של חיילים המחזיקים כמזכרת או לצורכי נוי פרטי תחמושת כגון כדורי רובה או מקלע ושאריות אמל"ח (אמצעי לחימה) שהשתמשו בהם באימונים. תופעה נפוצה נוספת היא של חיילים שהוציאו תחמושת בטעות, כאשר זו נשמרה בתיקם ויצאו עימה לחופשה והיא נותרת בביתם זמן ממושך. על אף שתופעות אלו נפוצות ואין מאחוריהן מניע פלילי, מייחסת התביעה הצבאית חומרה גם לעבירה בנסיבות כאלו. 

החוק מייחס חומרה רבה למוציא נשק מרשות הצבא, הן משום הסכנה הקיימת לשימוש בלתי חוקי או לתאונה, והן משום הנזק הנגרם לצה"ל באובדן הציוד לכוננות ולאימונים. העונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירה זו הוא 15 שנות מאסר, ופסקי הדין שניתנו בבתי הדין הצבאיים עומדים על חודשים עד שנים של מאסר בפועל, תלוי בנסיבות ובחומרת העבירה.

ראוי לציין כי גם מי שקיבל נשק מהחייל שהוציאו מרשות הצבא, או החזיק אותו ברשותו, הוא שותף לדבר עבירה וצפוי לעונש חמור באופן דומה.

עם זאת, ישנן הגנות אפשריות למי שהוציא נשק מרשות הצבא. למשל, אם הוציא את הציוד בשוגג, למשל כאשר נשכח בתיקו בעת יציאה לחופשה, טעויות שונות במצב הדברים ועוד.

נוכח משמעות הדברים והחומרה שמייחסת מערכת המשפט הצבאי לעבירה זו, מומלץ לכל חייל ומפקד להקפיד ולהימנע מהוצאת נשק, תחמושת ואמצעי לחימה מכל סוג שהוא, ואם אלו נמצאים ברשותם, להשיבם לרשות הצבא לאלתר. לכל מי שנחשד בעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא מומלץ להיעזר בעורך דין המתמצא בתחום, אשר יסייע לו להציג את גרסתו באופן הנכון ביותר, ייצג אותו מול מצ"ח, מול הפרקליטות ובית הדין הצבאי, וילווה אותו בהליך.