מרבית החיילים והמפקדים אשר נפצעים במהלך שירותם נותרים נכים, אך אינם זוכים להכרה, לפיצוי או לטיפול הולמים מפני שאינם פועלים בצורה נכונה. נשמע לך מוכר? האם גם אתה נפצעת אך לא זכית להכרה?

חיילים ומפקדים רבים נפצעים במהלך השירות הצבאי ונותרים נכים, אינם מגישים כלל תביעה להכרה בזכות נכה, שתעניק להם פיצוי וטיפול הולם ממשרד הביטחון, או שתביעה שהגישו נדחית או מתעכבת שנים עד שלבסוף הם מתייאשים ומוותרים. כל זאת אולי בגלל שלוש טעויות קריטיות העומדות בינן לבין הכרה בזכותם, ואלו הן:

עוד מעט נראה מהי הטעות החמורה מכולן, אבל תחילה – הינה הטעות הראשונה.

טעות מספר 1 – לא שומרים תיעוד על נסיבות הפציעה והטיפול

הטעות הראשונה של מרבית החיילים שנפצעו בצבא היא, שאינם שומרים את המסמכים המעידים על הפציעה ועל נסיבותיה, לרבות אי מילוי דו"ח פציעה ותיעוד של הנזק הגופני שנגרם להם ועל הטיפולים שעברו בעקבותיו, וזאת טעות שעלולה לעלות להם ביוקר, מפני שאם וכאשר יפנו מאוחר יותר לתביעה להכרה בזכות נכה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, הם יידרשו להוכיח את נסיבות פציעתם ואת הנזק שנגרם להם בעקבות אותה פציעה. הבעיה היא שבהיעדר מסמכים שיוכלו להעיד על טענתם ועל מצבם הרפואי – יתקשו אותם החיילים להוכיח את טענותיהם באופן הנדרש על ידי משרד הביטחון.

אז מה צריך לעשות?

הפתרון הוא פשוט. חייל שנפצע צריך לוודא מול רופא היחידה ומול המפקד שלו כי מולא דו"ח פציעה וכי עותק מדו"ח הפציעה נשמר אצלו.

• יש לרשום את תאריך הפציעה ואת המקום שבו היא אירעה, את הנסיבות שבהן אירעה הפציעה ואת פרטיהם של העדים אם היו כאלה.
• יש לבקש ולשמור העתק מהמסמכים הרפואיים, כולל מסמכי הקבלה והשחרור מהמתקן הרפואי שאליו הופנה החייל בעקבות הפציעה, תיעוד הטיפול וההליכים הרפואיים שניתנו לו והעתק צילומים ותוצאות בדיקות.

וזוהי טעות קטנה יחסית לעומת הטעות השנייה...

טעות מספר 2 – אי הגשת תביעה

הטעות השנייה, והחמורה מכולן, של מרבית החיילים הנפצעים בצבא היא, שאינם מגישים כלל תביעה להכרה בזכות נכה, וזאת טעות מאוד גדולה שבגללה אינם זוכים לפיצוי וגם לא לטיפול המגיע להם ממשרד הביטחון לאחר שחרורם. הסיבות להימנעות מהגשת התביעה הן בעיקר רתיעה מהבירוקרטיה הכרוכה בהליך ואמונה שגויה, לפיה בהגשת תביעה הם פועלים כנגד צה"ל. כל אלו לצד אי הכרת החוק הקובע כי, למעט חריגים, חלה התיישנות על תביעה לאחר שלוש שנים ממועד השחרור.

אז מה לעשות?

• להגיש תביעה! צה"ל מעוניין כי מי שנפצע במהלך ועקב השירות הצבאי יזכה לפיצוי ולטיפול הולמים ככל שיידרש, הן כדי לממש את האחריות שלו כלפי החיילים והן כדי לטעת ביטחון במשרתים בצבא כי אם ייפצעו, מישהו יהיה אחראי כלפיהם והם יזכו לפיצוי ולטיפול הולמים. רק כשמגישים תביעה, יכול משרד הביטחון להעניק את הפיצוי והטיפול למי שהדבר מגיע לו. לפיכך, הגשת התביעה היא מעשה שמחויב בו כל מי שנפצע בשירות.
• עם הקושי הבירוקרטי ניתן להתמודד בצורה טובה בעזרת סיוע מעורך דין המתמצא בתחום (וראו להלן טעות מספר 3).

טעות מספר 3 – הגשת תביעה להכרה בזכות נכה באופן לא מקצועי

שום הסבר בנושא טעויות שעושים חיילים שנפצעים בצבא לא יהיה שלם בלי להתייחס לטעות השלישית, שפתרונה עשוי להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון בתביעה להכרה בזכות נכה ממשרד הביטחון. הטעות השלישית הנפוצה אצל חיילים שנפצעו בצבא היא, שהם מגישים תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון באופן לא מקצועי, וזאת טעות גדולה מאוד שגורמת לתביעות רבות להידחות או להימשך שנים רבות. הסיבה לכך היא העובדה שתביעה להכרה בזכות נכה היא תביעה משפטית ולפיכך צריכה לעמוד באמות מידה של עריכה וראיות. בשעה שהתביעה חסרה את אלו היא נדחית, או שקצין התגמולים מבקש להשלים חסרים, שבחלוף הזמן קשה יותר ויותר להשיגם.

אז מה צריך לעשות?

• אפשר ללמוד את הנושא ולהקפיד בהגשת התביעה על פי הנחיות המצויות באתר אגף שיקום הנכים במשרד הביטחון ובמדריכים נוספים הנמצאים באינטרנט.
• ואולם, הדרך הטובה ביותר היא להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום, אשר יערוך ויגיש את התביעה, ילווה את החייל בהליך, יסביר לו את זכויותיו ויוודא כי החייל מקבל אותן.

סיכום

אין ספק כי הכרה של משרד הביטחון באחריות לפציעתו של חייל במהלך השירות הצבאי חשובה מאוד הן לצורך קבלת פיצוי, הן לצורך קבלת טיפולים והן לצורך אחריות שמקבל החייל ממשרד הביטחון בהקשר לפציעה לכל ימי חייו. כפי שהוסבר, כדי שחייל שנפצע יוכל לקבל את זכויותיו, חשוב לאסוף ולשמור מסמכים על נסיבות הפציעה והטיפול הרפואי ולהגיש תביעה, רצוי בשירותיו של עורך דין המתמצא בתחום.