הסדר טיעון בהליך פלילי בבית דין צבאי
מהו הסדר טיעון והאם כדאי לנאשם בבית דין צבאי להסכים להסדר זה
הסדר טיעון, או כפי שהוא נקרא בשפת החיילים "עסקת טיעון", הוא הסדר הנערך בין נאשם במשפט פלילי לבין התביעה. הליך זה קיים גם במקרים של חייל העומד לדין בבית דין צבאי. במסגרת הסדר הטיעון נדרש הנאשם להודות באשמה לפי העובדות המפורטות בכתב האישום, והתביעה ממתנת את עמדתה לגבי חומרת המעשה בגינו עומד הנאשם לדין. מיתון עמדתה של התביעה יכול לבוא לידי ביטוי בדרך של תיקון כתב האישום כך שנמחקים ממנו פרטים המחמירים עם הנאשם, החלפת העבירות המיוחסות לנאשם בעבירות קלות יותר והצגת עמדה מתונה לעניין העונש. ברוב המקרים מסכימים הצדדים על עונש מוסכם, אשר מוצג לאישור בית הדין.
האם הסדר הטיעון מחייב?
בית הדין הצבאי אינו צד להסדר הטיעון ואינו מחויב על פיו. בית הדין הצבאי אף חייב להסביר לנאשם עוד לפני שהודה באשמה, כי ההסדר אינו מחייב את בית הדין וכי הוא רשאי לסטות ממנו. עם זאת, על פי הפסיקה, כאשר הצדדים מבקשים מבית הדין לתת גזר דין על פי העונש המוצע בהסדר הטיעון, על בית הדין לכבד את הסדר הטיעון. בית הדין יחרוג מכלל זה רק במקרים חריגים ונדירים שבהם הוא סבור כי ההסדר שאליו הגיעו הצדדים לוקה בפסול או בפגם מהותי ואינו תואם את דרישות הצדק או את מטרות הענישה.
מבחינת התביעה, הסדר הטיעון הוא התחייבות והיא ככלל תעמוד מאחוריו. התביעה רשאית לחזור בה מן ההסדר רק במקרים חריגים ונדירים שבהם האינטרס הציבורי מחייב זאת. למשל, כאשר לאחר עריכת ההסדר נודע לתביעה מידע חדש ומהותי.
הנאשם יכול לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא הודה באשמה. אם הנאשם חוזר בו מהסכמתו להסדר, ההסכם בטל וההליך הפלילי ממשיך כסדרו.
מה קורה כאשר בית הדין הצבאי סוטה מהסדר הטיעון ומחמיר עם הנאשם
במקרים החריגים שבהם סוטה בית הדין הצבאי מהסדר הטיעון ומחמיר עם הנאשם, רשאי הנאשם להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים. התביעה הצבאית נדרשת לבחון את עמדתה לקראת הערעור והיא אינה חייבת להגן על הסדר הטיעון על אף שהיא הייתה שותפה לעיצובו. עם זאת, התביעה מחויבת לעקרון ההגינות כלפי הנאשם ולאינטרס של קיום הסדרי טיעון וכיבודם לשם ייעול ההליכים. לכן, למעט מקרים חריגים בהם נוכחה התביעה כי ההסדר אינו הולם את האינטרס הציבורי, היא תגן על ההסדר בבית הדין הצבאי לערעורים.
האם כדאי לחייל הנאשם בבית דין צבאי לעשות עסקת טיעון?
על שאלה זו לא ניתן לענות באופן כללי, אלא חובה לבחון כל מקרה לגופו. ככלל, מי שמאמין בחפותו וכאשר ההגנה מעריכה כי סיכויי התביעה להשיג הרשעה נמוכים מאוד, יכול לנהל את הגנתו ולקוות להגיע לזיכוי. אולם במקרים שקיים בהם חשש להרשעה, מומלץ להגנה לנסות להגיע עם התביעה להסדר טיעון. המגעים בניסיון להגיע להסדר טיעון אינם פוגעים בעניינו של הנאשם, שכן הצדדים אינם רשאים להעביר לידיעת בית הדין את הפרטים, את ההודאות ואת ההצעות שנאמרו במסגרת הניסיון להגיע להסדר. הסכמתו של הנאשם לקיים משא ומתן בניסיון להגיע להסדר אינה מחייבת אותו להסכים להסדר כלשהו בסופו של דבר, ולמעט מחיר של חשיפת חלק מפרשת ההגנה לתביעה, אין סיכון במשא ומתן בניסיון להגיע להסדר.
רמת הענישה המוצעת על ידי התביעה במסגרת הסדר טיעון היא ברוב המקרים ברף הנמוך או אף מתחת לזה לעומת מתחם הענישה הנגזר בפסק דין לאחר הרשעה בסיומו של הליך הוכחות שמסתיים בהרשעה. כמו כן, על גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון, אף אם הוא מקל באופן משמעותי, התביעה לא תערער.
לסיכום, הסדר טיעון הוא דרך אפשרית לסיים הליך פלילי שבו התביעה וההגנה "קונות" סיכון ועושות ויתורים כדי לייעל את ההליך ולקצרו. התביעה משיגה את ההרשעה הראויה לדעתה, וההגנה עשויה להשיג ביטול סעיפי אישום חמורים, הימנעות מרישום פלילי מלא, עונש מקל, וּודאות לגבי התוצאה, שמקילה את עינוי הדין.
סנגור מיומן הבקיא בהליכים ישקול אם לקיים הליך של משא ומתן עם התביעה בניסיון להגיע להסדר, וייעץ לנאשם אם לסיים את עניינו בהסדר טיעון או לא.
