https://www.pe-law.co.il מאמרים בתחום המשפט הצבאי https://irp-cdn.multiscreensite.com/5c8793b4/dms3rep/multi/main+pic++9.9.20.jpg https://www.pe-law.co.il https://www.pe-law.co.il/2025law שנת 2025 התאפיינה בשינוי מהותי במצב הביטחוני כאשר בחודש אוקטובר, לאחר שנתיים של מלחמה ובתוך השנה גם מערכה באש עם איראן, נחתם הסכם עם החמאס שהביא להפסקת אש שנמשכה עד לסוף השנה. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> השינויים שחלו בתחום המשפט הצבאי והטיפול בפצועי צה"ל בשנת 2025 </span> </h1> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> שנת 2025 התאפיינה בשינוי מהותי במצב הביטחוני כאשר בחודש אוקטובר, לאחר שנתיים של מלחמה ובתוך השנה גם מערכה באש עם איראן, נחתם הסכם עם החמאס שהביא להפסקת אש שנמשכה עד לסוף השנה. המלחמה שהתנהלה עד אוקטובר בזירות השונות והתמורות שחלו השפיעו מאוד על הטיפול בפצועי צה"ל ועל הליכי המשפט הצבא. </span> </p> <p> <span> באוקטובר 2025 אירעה גם "רעידת אדמה" בפרקליטות הצבאית כאשר הפצ"רית הודחה ונעצרה וכן נעצר התובע הצבאי הראשי ונחקרו קצינים בצמרת הפרקליטות הצבאית בחשד להדלפת קלטת מגמתית לתקשורת, מסירת תצהיר שקר לבג"ץ בעניין זה ושיבוש החקירה. בשל אירוע זה מונה פצ"ר שהגיע מחוץ למערכת הפרקליטות הצבאית או לצה"ל בכלל, ומי ששימש עד אז כיועץ משפטי של משרד הביטחון, האלוף (עו"ד) איתי אופיר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> במאמר זה אפרט בקצרה את השינויים שחלו ומשמעותם: </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> הטיפול בפצועי צה"ל בשנה"ע 2025: </strong> </p> <p> <span> אגף השיקום בנוי ומתוקנן לטיפול בשגרה ולא באופן בו הוא יכול לתת מענה לעשרות אלפי פצועים. אגף השיקום עבר התאמות בעקבות המלחמה, הן בהגדלה מתבקשת של התקציב והן בשיטת הטיפול בתיק, כאשר אחת הדרכים בהן נוקט אגף השיקום היא שנציגי אגף השיקום מגישים עבור פצועים תביעות בנוהל מקוצר שלא לפי הפרוצדורה המלאה ואף בדרך של קביעת פיצוי לפי הערכת נכות זמנית מבלי לקיים וועדה, אשר בוחנת את המסמכים הרפואיים ע"י מומחה לתחום הפגיעה ושומעת את החייל הפצוע. מצב זה לכאורה נותן מענה לפצועי צה"ל שזוכים למענה מידי, אך בראייה כוללת עשוי להוות בעיה כאשר הגורם המטפל לא תמיד כולל בתביעה את כלל הפגיעות והפגימות וכן לא תמיד זוכה החייל הפצוע לכל אחוזי הנכות והזכויות המגיעות לו. שיטה זו גם דוחה את הטיפול בתביעות ואינה מטפלת בהן, לכן בראיה כוללת אינה מורידה משמעותית את העומס מפעילות אגף השיקום. </span> </p> <p> <span> העומס על אגף השיקום מביא גם לתפקוד חסר ואיטי בתביעות של פצועי צה"ל שהוגשו באופן מסודר. </span> </p> <p> <span> אני מאמין כי הטיפול בכמות העצומה של הנפגעים, מתוכם כמות עצומה של נפגעי פוסט טראומה, תלווה אותנו בשנים הבאות וכולי תקווה שהמדינה באמצעות אגף השיקום במשרד הביטחון יבצעו את ההתאמות המתחייבות כדי לתת מענה ראוי לטיפול באוכלוסייה יקרה זו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> התמורות בתחום המשפט הצבאי </strong> </p> <p> <span> בנובמבר 2025 נעצרה הפרקליטה הצבאית הראשית לאחר שנחשדה בהדלפת קלטת הקשורה לחקירה בנושא פגיעה של לוחמי כח 100 במחבל פלסטינאי עצור ובהמשך לכך מסרה תצהיר שקרי לבג"ץ ושבשה חקירה. ביחד עמה נעצר גם התובע הצבאי לשעבר ונחקרו רבים מצמרת הפרקליטות הצבאית. המציאות המדהימה הזו והדחתה/התפטרותה של הפצ"רית הביא למינוי פרקליט צבאי ראשי מחוץ למערכת. משמעות המקרה, מינוי הפצ"ר החדש שנכון לרגע כתיבת שורות אלו עדיין לא ניתן לחוות דעה על תפקודו והשפעתו על המערכת. אולם, לדעתי, המצב שנוצר והתפתח בשנים האחרונות, פרו-תביעתי בעיקרו, ראוי שישתנה ואני מאמין שהדבר יהיה לטובה. יצוין כי פרשה זו ומקרה נוסף בו נחקר נשיא בית דין צבאי בדרגת אלוף משנה בחשד לעבירות מין, מחייב בדק בית של הפרקליטות הצבאית, מערכת בתי הדין הצבאיים, במטרה ליצור מחדש אמון בקרב החיילים, מיצגיהם והציבור בכלל. </span> </p> <p> <span> ראוי לציון תיקון שאושר בכנסת לחוק בתי המשפט, לפיו אסור צילום ופרסום תמונות של עצורים שטרם הוגש כנגדם כתב אישום. תיקון זה בחוק אינו נוגע במיוחד לבתי הדין, אך השפעתו לגביהם תהיה רבה, שכן הרף למעצר חיילים הנו נמוך ומדובר במי שהם לרוב אנשים נורמטיביים, שחשוב שלא לפגוע בשמם הטוב ללא סיבה מספקת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> סיכום </strong> </p> <p> <span> במהלך 2025 התרחשו אירועים משמעותיים רבים שטרם ניתן לדעת מה תהיה השפעתם. לכל מי שמייצג משרתי צה"ל ולמשרתי הצבא בקבע, חובה ומילואים לעקוב ולהכיר את השינויים על מנת לדעת להתנהל נכון מול מערכות אלו. <br/> </span> </p> </div> Mon, 22 Dec 2025 20:43:00 GMT https://www.pe-law.co.il/2025law thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/photography-is-prohibited-in-court בחודש דצמבר 2025 עבר בכנסת תיקון לחוק לפיו אסור לצלם חשודים המובאים לדיון מעצר בבית המשפט לפני הגשת כתב האישום, אלא אם אישר זאת בית המשפט מטעמים מיוחדים ובנסיבות חריגות. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> חוק חדש אוסר צילום חשודים המובאים לדיון מעצר בבית משפט </span> </h1> <p> <span> בחודש דצמבר 2025 עבר בכנסת תיקון לחוק לפיו אסור לצלם חשודים המובאים לדיון מעצר בבית המשפט לפני הגשת כתב האישום, אלא אם אישר זאת בית המשפט מטעמים מיוחדים ובנסיבות חריגות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה קובע התיקון? </span> </h2> <p> <span> התיקון הוא עדכון לחוק בתי המשפט שבמסגרתו נקבע כי ברירת המחדל היא איסור צילום של חשוד במעצר טרם הגשת כתב אישום. החוק גם אוסר פרסום צילום כזה. האיסור חל גם על צילום האולם המשפט עצמו וגם על המסדרונות ואזורי מעבר בבית המשפט, שבהם היה נהוג בעבר לצלם חשודים אזוקים בדרך לדיו. </span> </p> <p> <span> לפי דברי ההסבר לחוק מטרת התיקון היא לצמצם את "משפטי השדה" ולמנוע מצב בו תמונת חשוד אזוק יחרוץ את דינו בעיני הציבור עוד לפני שהוצגו ראיות ונשמעה גרסת החשוד בפני בית המשפט. המחוקק הדגיש את הצורך בהגנה על כבוד האדם, פרטיות החשוד וחזקת החפות, לצד שמירה על אפשרות מוגבלת, באישור בית המשפט, לצילום במקרים שבהם יש עניין ציבורי מיוחד המצדיק זאת. החלטת בית המשפט לתת אישור צילום תחייב הנמקה ונתונה לביקורת בדרך של ערעור. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> על מי חל החוק? </span> </h2> <p> <span> הוראות החוק חלות הן על כלי התקשורת והן על כל אדם המצלם או מפרסם צילום של החשוד במעצר באולם או במתחם בית המשפט בלא היתר מתאים. הפרה של הוראה זו מהווה עבירה פלילית לפי חוק בתי המשפט ולצד זאת יכול השופט להרחיק מצלם שמפר את הכללים מאולם וממתחם בית המשפט. החוק חל בכל בית משפט אזרחי וכל בית דין צבאי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> האמור בחוק הבא לאזן בין כבוד האדם וחזקת החפות לזכות הציבור לדעת. החוק מגן על מי שרק נחשד וטרם הושלמה החקירה ו/או לא התקבלה להגיש נגדו כתב אישום, מצב שיכול פעמים רבות להסתיים ללא הגשת כתב אישום כלל. הדבר חשוב במיוחד לגבי חשודים, שהם אנשים נורמטיביים שראוי שלא להכתים אותם לשווא. וצריך לזכור: זה יכול להיות כל אחד! אזרח או במיוחד חייל, כאשר במסגרת הצבאי הרף לפקודת מעצר נמוך ביחס לרף המעצר במערכת המשפט האזרחית. <br/> </span> </p> </div> Mon, 22 Dec 2025 20:40:11 GMT https://www.pe-law.co.il/photography-is-prohibited-in-court thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/injury-in-the-army פציעה במהלך השירות בצבא היא חוויה מטלטלת, אך חשוב לדעת כי אגף השיקום במשרד הביטחון מעניק למי שנפצע במהלך ועקב השירות מגוון רחב של סיוע, זכויות ופיצויים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> פציעה במהלך השירות בצבא היא חוויה מטלטלת, אך חשוב לדעת כי אגף השיקום במשרד הביטחון מעניק למי שנפצע במהלך ועקב השירות מגוון רחב של סיוע, זכויות ופיצויים. </span> </span> </p> <p> <span> הזכאות להיות מוכר כנכה צה"ל מוקנית לחיילי חובה ומשרתי מילואים, אשר נפצעו במהלך ועקב שירותם הצבאי וסובלים ממגבלה עקב הפציעה. משרתי קבע יהיו זכאים להכרה רק אם הפציעה נגרמה במהלך ועקב פעילות מבצעית או הכנות ישירות לקראתה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מהן הזכויות להן זכאי חייל שנפצע במהלך ועקב השירות? </span> </h2> <p> <span> אגף השיקום מעניק מגוון זכויות למי שמוכר לזכות כנכה צה"ל: </span> </p> <p> <span> <span> א. </span> </span> <strong> טיפול רפואי </strong> <span> <span> - חייל שנפצע במהלך השירות יקבל טיפול רפואי באחריות צה"ל. אם הנו נדרש להמשך טיפול גם לאחר שחרורו, נדרש החייל להגיש תביעה להכרה אל אגף השיקום במשרד הביטחון על מנת שאגף השיקום ייכנס בנעלי הצבא ויקבל את האחריות על המשך הטיפול. </span> </span> </p> <p> <span> ב.  </span> <strong> תגמול כספי </strong> <span> – חייל שנפצע עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי בהתאם לרמת הנכות ממנה הוא סובל. אם גובה הנכות הנו 19%-10% יקבל הזכאי פיצוי חד פעמי בהתאם לגובה הנכות ואם גובה הנכות הנו 20% ומעלה יקבל הזכאי קצבה חודשית בהתאם לגובה הנכות. כמו כן, פצועים מאושפזים זכאים למענקי אשפוז. </span> </p> <p> <span> <span> ג. </span> </span> <strong> סיוע חברתי וכלכלי – </strong> <span> מעבר לטיפול הרפואי והתגמולים זכאים נכי צה"ל להטבות בתחום הדיור, התעסוקה והחינוך. כך, למשל, קיימות תכניות מימון ללימודים אקדמאים והכשרה מקצועית. בנוסף, אגף השיקום מציע שירותים כמו הבראה וסיוע כלכלי למתמודדים עם קשיים בעקבות הפציעה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> תהליך ההכרה בנכות </span> </h2> <p> <span> על מנת לממש את הזכויות נדרש החייל להגיש תביעה להכרה בנכות לאגף השיקום במשרד הביטחון. חשוב להגיש את הבקשה בהקדם ולקראת השחרור או בסמוך לאחריו וזאת על מנת לקבל את הזכויות ממועד המוקדם האפשרי ולהימנע מהתיישנות התביעה. </span> </p> <p> <span> ההליך המשפטי לפצועי צה"ל כולל מספר שלבים מרכזיים: </span> </p> <p> <span> <span> א. </span> </span> <strong> הגשת התביעה </strong> <span> – תביעה מוגשת לאגף השיקום בצירוף טופס בקשה, תצהיר אודות נסיבות הפציעה, אישור נסיבות שירות, תיק רפואי צבאי ומסמכים אודות הטיפול הרפואי, עדויות מפקדים ו/או עדים למקרה הפציעה, צילום תעודת זהות וויתור סודיות רפואית עבור אגף השיקום. </span> </p> <p> <strong> ב </strong> <span> <span> . </span> </span> <strong> בחינת התביעה </strong> <span> – קצין התגמולים בודק עם יש קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין הפציעה. אם מקרה הפציעה אינו מגלה קשר מובהק לשירות, ישלח ק. התגמולים את החייל התובע לבדיקה אצל רופא מומחה מטעמו שימליץ לק. התגמולים בשאלת ההכרה. ואם מדובר בקשר מובהק בין הפציעה לשירות הצבאי, למשל במקרה של פציעה קרבית, יופנה החייל התובע ב"מסלול ירוק" ישירות אל הוועדה הרפואית לקביעת אחוזי הנכות. </span> </p> <p> <span> <span> ג. </span> </span> <strong> קביעת אחוזי נכות </strong> <span> – אחוזי הנכות נקבעים ע"י וועדה רפואית המורכבת מרופאים מומחים שקבלו מינוי ע"י שר הביטחון. אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לחומרת הפציעה והמגבלות שהיא הותירה אצל החייל התובע. אחוזי הנכות משפיעים ישירות על גובה התגמולים והזכויות. בוועדה הרפואית זכאי החייל הפצוע להיות מיוצג ע"י עורך דין מטעמו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> דברים חשובים אשר יסייעו בהצלחת התביעה </span> </h2> <p> <span> על מנת לתמוך בהצלחת התביעה חשוב להקפיד על התנהלות ועשייה נכונה וזאת על ידי: </span> </p> <p> <span> <span> א. </span> </span> <strong> איסוף ראיות </strong> <span> <span> – חשוב לאסוף מסמכים רפואיים, דו"חות צבאיים, עדויות של עדים וכל תיעוד התומך בתביעה. ככול שהראיות מדויקות ומפורטות יותר, כך סיכויי ההצלחה גדלים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ב. </span> </span> <strong> פניה בזמן </strong> <span> – חשוב להגיש את התביעה בהקדם האפשרי, שכן ההכרה והזכויות הנגזרות ממנה נמנית רק מיום הגשת התביעה. בנוסף, קיימת תקופת התיישנות של 3 שנים ממועד השחרור מהצבא, למעט חריגים ובהם פוסט טראומה או חבלה רשומה. </span> </p> <p> <span> <span> ג. </span> </span> <strong> תיעוד רפואי מוקדם </strong> <span> – מיד עם קרות הפציעה או הופעת הסימפטומים, יש לפנות לגורם רפואי ביחידה ולוודא שתיעוד האירוע נרשם בצורה מדויקת. </span> </p> <p> <span> <span> ד. </span> </span> <strong> מילוי טפסים נכונים </strong> <span> – יש להגיש את טופס התביעה בצורה מלאה ומדויקת כולל כל המסמכים הנדרשים. מילוי שגוי או היעדרו של מסמך נדרש עשויה לעכב את הטיפול בתביעה באופן משמעותי. </span> </p> <p> <span> <span> ה. </span> </span> <strong> ייעוץ משפטי </strong> <span> – מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון כדי להבטיח ייצוג מקצועי ולקבל ליווי לאורך ההליך. עורך הדין יגיש את התביעה בצורה מקצועית שתכלול את כל הפגימות מהן אתם סובלים, יעקב אחר הטיפול בתיק וימנע עיכובים בטיפול, ילווה אתכם בבדיקה אצל הרופא המומחה וייצג אתכם בוועדה הרפואית, על מנת לוודא שהמגבלות מהן אתם סובלים הוצגו באופן הראוי ואתם מקבלים את מקסימום אחוזי הנכות להם אתם זכאים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> סיכום </span> </h3> <p> <span> פציעה בצבא הנה כאמור חוויה מטלטלת. רגע אחד הנך חייל בריא וברגע אחד פצוע, סובל ממגבלות וזקוק לשיקום. במצב זה חשוב לוודא טיפול מסודר בתביעה להכרה מול אגף השיקום על מנת להבטיח זכויותיך במהלך השיקום ובעתיד. את זאת צריך לבצע בצורה מושכלת, לפי הכללים ורצוי מאוד בליווי של עורך דין המתמחה בתחום. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Mon, 22 Dec 2025 20:37:12 GMT https://www.pe-law.co.il/injury-in-the-army thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-posta34146e6 סיוע משפטי, רצוי משלב מוקדם ככול האפשר, הנו בעל חשיבות קריטית בעבירות סמים בצבא, שכן הוא עשוי לקבוע את ההבדל בין ענישה חמורה לבין פתרון מקל שמאפשר לחייל להמשיך בחייו עם השלכות מינימאליות. <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מדיניות צה"ל בנוגע לעבירות הסמים בצבא </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אם חייל קרוב לכם נעצר בחשד לביצוע עבירת סמים בצבא, מאמר זה נועד עבורכם – חשוב שתכירו: </span> </p> <p> <span> צה"ל נוקט מדיניות מחמירה בנוגע לשימוש בסמים, מתוך מטרה לשמור על חוק, משמעת ומוכנות מבצעית. בניגוד למדיניות של העדר אכיפה ממשית באזרחות, צה"ל מייחס חשיבות רבה לאכיפת חוקי הסמים וחיילים שבצעו עבירות סמים עלולים לעמוד לחקירה פלילית במצ"ח וענישה מחמירה הכוללת מאסר בכלא צבאי, פסילת רישיון נהיגה אזרחי וצבאי, הורדה בדרגה, רישום פלילי ועמידה בפני וועדת סמים שעשויה להמליץ על שחרור מצה"ל בגין התנהגות רעה וחמורה – עונשים וצעדים שיש בהם השפעות ארוכות טווח על עתידו של החייל. אם קיים חשד סביר שהחייל ביצע שימוש בסם בתוך היחידה, החייל ייעצר וצפוי שמעצרו יוארך עד תום ההליכים, כלומר אם יורשע, עד לריצוי סיום העונש. משום כך, חשוב כי החיל יקבל ייעוץ, ליווי וייצוג מעורך דין הבקיא בתחום המשפט הצבאי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> איך עורך דין יכול לסייע לחייל שנחשד בעבירות סמים </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עורך דין בעל ניסיון בתחום המשפט הצבאי יכול לסייע לחייל במספר דרכים: </span> </p> <ol> <li> <span> ראשית, הכנה לחקירת מצ"ח וייעוץ במהלך החקירה – עורך הדין יכול להכין את החייל לפני החקירה במצ"ח, להסביר לו מה הן זכויותיו, להנחות אותו כיצד להתנהל במהלך החקירה, לסייע לו לעשות סדר בגרסתו והכל במטרה לסייע לו להימנע מטעויות שעלולות להחמיר את מצבו. חייל חשוד רשאי גם לדרוש מהחוקרים להיוועץ בעורך הדין גם במהלך החקירה, בכל פעם שעולה נושא חדש בחקירה! </span> </li> <li> <span> שנית, לאחר סיום החקירה יכול הסנגור לקבל לעיונו את כל חומרי החקירה, ואז לבחון את הראיות בתיק, לאתר פגמים בחקירה או באיסוף הראיות ולהציג בפני התביעה הצבאית טענות משפטיות שיכולות להביא לזיכוי או להסדר מוקפא שימנע הרשעה וענישה של החייל, וזאת בפגישה עם התביעה במסגרת הליך שימוע. </span> </li> <li> <span> שלישית, ככול שהתיק מגיע למשפט, יכול עורך הדין לייצג את החייל בבית הדין הצבאי, הן בתהליך המעצר, תוך הצגת קשיים ראייתיים, נסיבות מקלות ומצב אישי, כדי לזכות את החייל או לכל הפחות להפחית מחומרת הענישה ומהשלכות עתידיות אפשריות וזאת ע"י ניהול אסטרטגיה משפטית מיטבית, למשל בדרך של קיום הליך גישור פלילי או השגת הסדר טיעון מקל בפגישות משא ומתן מול התביעה הצבאית. </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> <span>  </span> עורך דין ראוי מלווה את החייל לאורך כל ההליך, זמין עבורו בטלפון, מבקר אותו בתקופת הכליאה, מסביר לו לגבי ההליך והתפתחותו, מסייע בשמירה על זכויותיו במהלך הכליאה ובכך הוא מקל עליו מאוד לעבור את ההליך שהנו קשה ומורכב רגשית. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> <span> סיכום </span> </span> </h2> <p> <span> סיוע משפטי, רצוי משלב מוקדם ככול האפשר, הנו בעל חשיבות קריטית בעבירות סמים בצבא, שכן הוא עשוי לקבוע את ההבדל בין ענישה חמורה לבין פתרון מקל שמאפשר לחייל להמשיך בחייו עם השלכות מינימאליות. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Wed, 26 Mar 2025 10:38:56 GMT https://www.pe-law.co.il/my-posta34146e6 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post32f0b904 גם לאחר שחרור משירות צבאי חלה תחולת חוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) על החייל לגבי עבירה שביצע בתקופת שירותו הצבאי. תחולה זו קצובה בזמן <div data-rss-type="text"> <h2> <span> עד מתי ניתן לשפוט על עבירה שנעשתה במהלך השירות הצבאי </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מהי תחולת חוק השיפוט הצבאי על מי שחדל מהיות חייל </span> </p> <p> <span>  אם חייל ביצע עבירה פלילית במהלך השירות הצבאי הוא יישפט עליה בבית הדין הצבאי. גם אם החייל השתחרר מהשירות, והכוונה לשירות חובה, או שירות קבע או תקופת שירות מילואים פעיל, עדיין חל עליו חוק השיפוט הצבאי (החש"ץ) בכל ענין הנוגע לעבירה שביצע במהלך השירות (על עבירה משמעתית שביצע משרת מילואים בעת שירות מילואים פעיל, ניתן להעמיד לדין משמעתי עד שלושה חודשים לאחר סיום השמ"פ). אם הוגש כנגד החייל כתב אישום במהלך שירותו, ימשיך המשפט להתנהל בבית הדין הצבאי גם לאחר שחרורו והוא עתיד לרצות עונש מאסר, ככול שייגזר עליו עונש כזה, בכלא צבאי. גם אם לא הוגש כתב אישום עד למועד השחרור משירות, החייל המשוחרר מצוי עדיין תחת תחולת חוק השיפוט הצבאי (החש"ץ) וניתן להגיש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי. אולם, אם עברו 180 ימים מהיום בו חדל להיות חייל והעבירה בה הינו נחשד אינה בגידה במדינה, עריקות, שחרור משירות במרמה או השגת פטור משירות בטחון במרמה, יחדל חוק השיפוט הצבאי לחול עליו לגבי עבירה שביצע בעת שירותו. החוק מגדיר מספר עבירות שלגביהן תחדל תחולת החוק לגבי חייל משוחרר רק לאחר שנה ממועד שחדל מהיות חייל. עבירות אלה הן עבירות שהעונש עליהן הוא מאסר שנתיים ומעלה, או עבירה שאינה צבאית שהיא פשע וכן עבירה של גרימת מוות ברשלנות או גרימת מוות בנהיגה רשלנית. </span> </p> <p> <span> <span>  ראוי לציין כי אם מדובר בעבירה שבוצעה ע"י מספר חיילים, היציאה מתחולת חוק השיפוט הצבאי של כל אחד מהם, תהיה רק כאשר האחרון מהם יוצא מתחולת חוק השיפוט הצבאי (החש"ץ). </span> </span> </p> <p> <span> חשוב מאוד להבין כי גם לאחר יציאה מתחולת חוק השיפוט הצבאי (החש"ץ) ולא מהווה הדבר התיישנות העבירה כמוגדר בחוק סדר הדין הפלילי. לכן, קיימת אפשרות כי הפרקליטות הצבאית תעביר את הטיפול בהליך הפלילי אל הפרקליטות האזרחית לניהול המשפט בבית המשפט האזרחי. אולם, הליך כזה הנו נדיר וננקט במקרים חריגים ואילו ברוב המקרים, כאשר החייל יוצא מתחולת חוק השיפוט הצבאי (החש"ץ), נסגר המקרה ללא הגשת כתב אישום. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מדוע חשוב להכיר את החוק בעניין זה </span> </p> <p> <span>  הכרת החוק חשובה לחייל המשוחרר על מנת שידע לתכנן את התנהלותו לאחר השחרור משירות צבאי, למשל אם החייל המשוחרר מתכן יציאה לחו"ל לתקופה ממושכת. הכרת החוק חשובה גם אצל הסנגור במקרה בו החייל מיוצג, על מנת שיידע להתנהל מול התביעה הצבאית, למשל הגשת בקשה לזירוז הליכים על מנת להביא לסיום המקרה ולאפשר לחייל המשוחרר נסיעה ארוכה לחו"ל או עמידה על זכויות החייל במקרה שכבר יצא מתחולת חש"ץ, ועוד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סיכום </span> </p> <p> <span>  גם לאחר שחרור משירות צבאי חלה תחולת חוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) על החייל לגבי עבירה שביצע בתקופת שירותו הצבאי. תחולה זו קצובה בזמן – לגבי רוב העבירות למשך מאה ושמונים ימים ולגבי מספר, עבירות כמפורט במאמר זה, לאחר שנה. אמנם יציאה מתחולת חש"ץ מוקדמת להתיישנות העבירה, אולם למעט מקרים חריגים לא מעבירה הפרקליטות הצבאית תיק להמשך טיפול במערכת המשפט האזרחית וסוגרת את התיק. חשוב כי החייל וסנגורו יכירו את החוק בעניין זה על מנת שידאו לתכנן ולנהל את דרך התנהלותם באופן הנכון. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Sun, 02 Oct 2022 15:58:34 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post32f0b904 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post63ddc574 ישנם מקרים בהם חיילים מתפתים למסור מסמך שבוצע בו זיוף, שהדיווח בו שקרי, או למחוק ואפילו להעלים מסמכים על מנת להשיג הטבה או להימנע מחשיפת עבירה שבצעו. <div data-rss-type="text"> <h2> <span> עבירה במסמכים צבאיים </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מהי עבירה במסמכים צבאיים </span> </p> <p> <span>  במהלך שירותו עשוי כל חייל להידרש למלא ו/או להגיש טפסים לצורך דיווח. כך, למשל, טופס חופשת מחלה (ימי "גימלים"), טופס שממלא טכנאי המתקין מכשיר או מבצע טיפול בכלי טיס, רכב או רק"מ, דיווח למש"קית תנאי השירות על מנת לקבל תשלומים או הטבות, ועוד מקרים רבים ומגוונים. </span> </p> <p> <span> ישנם מקרים בהם חיילים מתפתים למסור מסמך שבוצע בו זיוף, שהדיווח בו שקרי, או למחוק ואפילו להעלים מסמכים על מנת להשיג הטבה או להימנע מחשיפת עבירה שבצעו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מה לשון החוק ומה רמת הענישה </span> </p> <p> <span>  חוק השיפוט הצבאי מגדיר מעשים אלו כעבירה פלילית המפורטת בסעיף  105 בחוק ולפיו חייל עובר עבירה במסמכים צבאיים אם עשה אחת מאלה: </span> </p> <p> <span> א.     מסר ביודעין, או הניח לאדם אחר שימסור, ידיעה שקרית במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו. </span> </p> <p> <span> ב.     מסר, או הניח לאדם אחר למסור, ידיעה שקרית במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו. </span> </p> <p> <span> ג.      העלים או הניח לאדם אחר להעלים פרט, במסמך כמתואר בסעיפים א' ו-ב' לעיל, וזאת מתוך כוונה להטעות. </span> </p> <p> <span> ד.     העלים או השחית, שינה או סילק, מסמך שחובה עליו לשמרו או למוסרו. </span> </p> <p> <span> העונש בקבוע בחוק בגין עבירה במסמכים צבאיים הנו עד שלוש שנים מאסר. אולם, בפועל נקבעים עונשים קצרים משמעותית של חודשים בודדים לפי חומרת המעשה, הנסיבות והתוצאה: כך, למשל, אם חייל זייף חד פעמית מספר נמוך של ימי חופשה יהיה עונשו נמוך לעומת מקרה בו חייל זייף רישום שעקב הצגתו נעדר מהשירות ללא רשות לתקופה ארוכה, חייל שעקב הגשת מסמך שיקרי או הגשה שיטתית של מסמכים שקריים, קיבל סכומי כסף גדולים ייענש בחומרה לעומת חייל שעבר עבירה חד פעמית שזיכתה אותו בסכום קטן, ועונש מחמיר ייקבע במקרה של רישום טיפול בכלי צבאי באופן העשוי לסכן חיי אדם או רכוש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סיכום </span> </p> <p> <span> הקלות בזיוף מסמך בעידן בו מחשבים ומדפסות משוכללים מצויים כמעט בכל בית ובמשרדי הצבא, והאינסטינקט לרצות ולהעלים מסמך המעיד על עבירה הגוררת ענישה, עשויים להעמיד חיילים בפיתוי לבצע עבירה במסמכים צבאיים. לעתים "הצלחה" להשיג דבר בדרך זו יוצרת מדרון חלקלק ומובילה לעבירות נוספות. לכן, חשוב לזכור כי האמור בעבירה העשויה לגרור חקירה פלילית, כתב אישום ומאסר, ולהימנע מכך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אם אתם נחשדים בביצוע עבירה זו חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום, משלב מוקדם ככול האפשר. עורך הדין ייעץ לכם בחקירה ויסייע לכם להציג את גרסתכם בדרך הטובה ביותר, ייצג אתכם מול גורמי החקירה והפרקליטות ואם יהיה צורך יגן עליכם בבית הדין הצבאי </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 02 Oct 2022 15:32:40 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post63ddc574 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postb2031e4a בחודש יוני 2022, כאחת מההחלטות האחרונות של כהונתה, אישרה הכנסת ה-24 את החוק המאפשר לבתי המשפט הפליליים ובהם בתי המשפט הצבאיים בפרט, לפסול ראיות שהושגו שלא כדין. <div data-rss-type="text"> <p> <span> החוק שמאפשר פסילת ראיות שהושגו שלא כדין והשלכתו על המשפט הצבאי </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בחודש יוני 2022, כאחת מההחלטות האחרונות של כהונתה, אישרה הכנסת ה-24 את החוק המאפשר לבתי המשפט הפליליים ובהם בתי המשפט הצבאיים בפרט, לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, בהן גם הודאות של נאשמים, קבלה של חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בקבלת הראיה. החוק החדש מקרב את הדין בישראל לדין בארצות הברית שם נהוגה תורת "פרי העץ המורעל" לפיה קיימת חובה על בתי המשפט לפסול ראיות שהושגו באופן לא חוקי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המצב עד אישור החוק </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ההלכה הקיימת עד אישור החוק בבתי המשפט בארץ הייתה לקבל ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכויות אך לייחס להן משקל פחות, פסילת ראיה נעשתה רק במקרה חריג. בית המשפט העליון התייחס לנושא קבילות ראיה בפסק דין מכונן בפרשת החייל יששכרוב. אז קיבל בית המשפט העליון את בקשתו של החייל לפסול הודאה שמסר לחוקרי מצ"ח לגבי שימוש בסמים לפני שנאמר לו שהוא רשאי להיוועץ בעורך דין. שופטת בית המשפט העליון דאז דורית בייניש ניסחה אז את כללי "דוקטרינת הפסילה הפסיקתית", המאפשרת לבית המשפט לפסול ראיות בתנאי שיתקיימו מספר תנאים ובהם: שקבלת הראיה במשפט תפגע בהגינות ההליכים כלפי הנאשם פגיעה משמעותית, לתכלית שאינה ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> החוק המאפשר פסילת ראיות שהושגו שלא כדין והשינוי שיוצר </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לפי נוסח החוק "בית משפט במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין (להלן ההפרה) ובכלל זה הודאת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה וחומרתה של ההפרה, מידת השפעה של ההפרה על הראיה, והעניין הציבורי שבקבלת הראיה או שבפסילתה". מתוך נוסח החוק ניתן ללמוד כי החוק אימץ את הכללים שנקבעו בפסיקה לגבי התנאים לפסילת ראיה, אך יש בו צעד נוסף בכך שהוא מאפשר לבית המשפט לפסול ראיה. החוק גם מבהיר כי לא כל הפרה של תקינות באופן השגת הראיה או פגיעה בזכויות החשוד בדרך השגת הראיה תביא לפסילתה וכי על בית המשפט לשקול בהחלטתו את חומרת הפגיעה בזכויות החשוד, את מידת השפעתה על ההליך המשפטי בכלל ואת חומרת העבירה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השפעתו של החוק על ההליך הפלילי בצבא </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בהליך המשפטי בצה"ל יש כר נרחב לאפשרות של זיהום ההליך והשגת ראיות שלא כדין: כך, למשל, "חקירה" של המפקדים בשטח תוך הפגנת איום ישיר או מובנה הגלום בהיררכיה הצבאית, פגיעה בשמירה של ממצאים והעברתם בצורה תקינה, חוקרי מצ"ח צעירים, לא מקצועיים ובלתי מנוסים, ועוד. העבירות בהן נחשדים חיילים הנן פעמים רבות ברמת חומרה נמוכות ואפילו כאלו שקיימות כעבירה פלילית רק בצה"ל במסגרת שימור דינים, כגון שימוש עצמי בסם מסוג קנאביס ועוד. במצב זה, לאור לשון החוק ורוחו, האיזון בין החשיבות והרצון לאכוף עבירות, לחובה לשמור על זכויות החייל צריך לנטות במקרים רבים לטובת שמירה על זכויות החייל והגינות מצד המערכת. </span> </p> <p> <span> ראוי לציין כי כבר קודם לחוק אימצה הפרקליטות הצבאית הלכה למעשה חלק מעקרונות היסוד שנקבעו בחוק החדש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סיכום </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> יש לברך על החוק השומר על הגינות וזכויות האדם ונותן להן משקל בכורה מול הרצון לאכוף עבירות. יש להעדיף מצב בו יכול כל אדם בכלל וחייל בפרט לדעת כי זכויות נשמרות, ואף אם ימלט מאן דהוא מדין, בגין עבירה קלה, שראיה לביצועה הושגה תוך הפרה בוטה של זכויותיו, יש להעדיף זאת כחברה. </span> </span> </p> <p> <span> חשוב לציין כי לא תמיד יידע החשוד או הנאשם כי זכויותיו נפגעו. זהו תפקידו של הסניגור ללמוד את חומר החקירה: הפרוטוקולים, זיכרון הדברים שרשמו החוקרים בסיום כל חקירה, לצפות בקלטות החקירה ככול שצולמה ולשאול שאלות רבות את החשוד או הנאשם. חשוב מאוד שהסנגור יהיה מומחה בתחום המשפט הפלילי ודיני הראיות, ובעבירות שנחקרו במצ"ח והוגשו לפרקליטות הצבאית - במשפט צבאי, אשר דורש הכרה של הפקודות והנהלים בצבא, בנוסף. <br/> </span> </p> </div> Sun, 02 Oct 2022 15:29:20 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postb2031e4a thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post זומנת לחקירה במשטרה הצבאית החוקרת? בין אם ידעת את זכויותיך לפני המעצר, ובין אם רק לאחריו, הדבר החשוב ביותר הוא לא להיחקר לפני שהתייעצת עם עורך דין המתמחה בתחום המשפט הצבאי, זו זכותך! וחובה על חוקרי מצ"ח ליידע אותך על זכות זו ולאפשר לך להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> זכויות הנחקר בחקירת מצ"ח - מתוך הספר " </span> <a href="/newpage"> צבא משפט ועו"ד </a> <span> " - מדריך שימושי לחייל בנושא החוק בצבא </span> </p> <h3> <span> <br/> </span> </h3> <p> <span> בעת חקירה עושים החוקרים כל שביכולתם (במסגרת החוק כמובן) כדי להוציא הודאה מן הנחקר, לכן כדאי לדעת מה הן זכויות החייל בחקירה ומה ניתן לעשות כדי לצמצם נזקים. </span> </p> <p> <span> זומנת לחקירה במשטרה הצבאית החוקרת? בין אם ידעת את זכויותיך לפני המעצר, ובין אם רק לאחריו, הדבר החשוב ביותר הוא לא להיחקר לפני שהתייעצת עם עורך דין המתמחה בתחום המשפט הצבאי, זו זכותך! וחובה על חוקרי מצ"ח ליידע אותך על זכות זו ולאפשר לך להיוועץ עם עורך דין לפני החקירה. </span> </p> <p> <span> מומלץ מאוד כי עורך הדין יגיע למקום החקירה, ירגיע אותך וייעץ לך בדבר זכויותיך ובעניין האשמה בגינה אתה נחקר. דע כי עמידה על זכות ההיוועצות אינה מזיקה לך. ואולם דברים שאמרת בחקירה עלולים לעלות לך ברישום פלילי ובמאסר. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סוגי הנחקרים </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ככלל, ישנם שני סוגים של נחקרים: </span> </p> <p> <span> האחד, נחקר החשוד בביצוע עבירה או נחקר תחת אזהרה. נחקר זה מוזהר בטרם החקירה כי אינו חייב לומר דבר וכי כל מה שיאמר עשוי לשמש נגדו כראיה במשפט. </span> </p> <p> <span> השני, נחקר הנחקר כעד בלבד כדי לאסוף ראיות כנגד חייל אחר. החייל הנחקר כעד חייב לענות לשאלות החוקרים, אולם עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית. כלומר הוא אינו חייב להשיב לשאלות אשר עלולות להפלילו בביצוע עבירה. אם תוך כדי החקירה מתגלה מידע המעלה חשד שהעד מעורב בעבירה כלשהי, חובה על החוקרים להזהירו כי מרגע זה הוא נחקר כחשוד תחת אזהרה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> הכללים להתנהגות נכונה בחקירה </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <ol> <li> <span> כלל ראשון – לא להילחץ. המטרה הראשונה של החוקרים היא להכניס אותך ללחץ. כאשר אתה לחוץ עולה הסיכוי כי תשחק לידיהם. עבודתם קלה מאחר שהסיטואציה של החקירה מלחיצה באופן מובנה: הנחקר מוצא את עצמו מופתע, תחת איום להיעצר ושיוגש נגדו כתב אישום, הוא נמצא בסביבה זרה ולעיתים עייף או אחרי אירוע טראומטי. החוקרים מעצימים את הלחץ הזה באמצעות איומים, הרמת קול, המתנות ארוכות ועוד. במצב זה חשוב מאוד לנסות לשמור על קור רוח, לא ליפול לייאוש, וכאמור, לעמוד על הזכות להיוועץ עם עורך דין. </span> </li> <li> <span> זכור כי החקירה מתחילה עוד לפני הכניסה לחדר החקירות ולא נפסקת עד הגשת כתב האישום או סגירת התיק. במקרים רבים, למשל, בחשד לעבירות סמים ורכוש, יתבצע במקביל למעצר ולחקירה חיפוש בבית הנחקר, בטלפון הנייד שלו ובחפציו ביחידה – הֱיֵה מודע לכך מראש. זכור כי כל מה שתאמר בפני מי שעצר אותך, מי שליווה אותך לחקירה, מי ששהה איתך ברכב, או שדיבר איתך כאשר המתנת לחקירה או בתא המעצר, עשוי לשמש ראיה נגדך. </span> </li> <li> <span> היזהר מתרגילי חקירה. מדהים עד כמה תרגילי חקירה פשוטים שחוזרים על עצמם, עובדים כנגד חשודים. אפרט כמה מהם: <br/> א)   הבטחות או איומים כגון "אם תודה – נשחרר אותך/נעזור לך", או "אם לא תודה – נעצור אותך", או "אם לא תסכים שנעשה חיפוש – נעצור אותך", או "אם לא תסכים לתת דגימה לבדיקת שתן לגילוי שימוש בסם – נעצור אותך". דע כי דווקא הודאה או ראיה מרשיעה עשויה להביא למעצר ולהרשעה ואילו בהיעדר הודאה או ראיות תשוחרר מידי מצ"ח או מידי השופט, שבפניו מחויבת מצ"ח להביאך בתוך 24 שעות מרגע מעצרך. <br/> ב)   הבאת הנחקר למצב של ייאוש וכניעה. למשל, באמצעות אמירה: "אנחנו כבר יודעים עליך הכול", ניסיונות לעמת אותך עם ראיות לכאורה שיש בידם נגדך וכדומה. דע כי אילו היו בידי החוקרים הראיות המספיקות כדי להעמידך לדין, הם לא היו מבצעים את החקירה ומסתפקים בהתייחסות שלך לכל הראיות כנגדך כפי שמחייבת אותם הפסיקה, וכנראה לא ממשיכים בחקירה, וכי אם תודה באשמה ותמסור פרטים נוספים – תחרוץ את גורלך ותעצים את האשמה נגדך. <br/> ג)   גביית עדות במצב שבו הנחקר אינו מבין שמתנהלת חקירה. למשל, שיחה לא פורמלית ולכאורה חברית בהפסקת עישון או בהפסקת אוכל, בתשאול בעל פה במהלך החקירה על ידי החוקר או על ידי גורם חקירה שנכנס לחדר ועוד. זכור! חקירה מתנהלת מרגע שעוכבת בידי גורמי החקירה ועד הגשת כתב אישום או סגירת התיק – התנהג בהתאם <br/> ד)   דיבוב: דברים שתאמר לעצורים אחרים הנמצאים איתך או לחוקרים סמויים, ישמשו כנגדך. כולם אמורים להיות חשודים מבחינתך, למעט הסנגור שלך המחויב לך בחיסיון <br/> ה)   האזנה: החוקרים מקליטים בחדרי חקירות וכן בניידות המסיעות עצורים. שיחה עם שותף לעבירה, או עם אדם אחר שהפגישו אתכם "במקרה" או השאירו אותך איתם לפתע לבד, עשויה להיות מוקלטת ודברים שתאמר ישמשו ראיה נגדך. </span> </li> <li> <span>  אל תודה! גם אם המצב נראה לך אבוד, גם אם נדמה לך שלחוקרים יש עדויות או ראיות נגדך, דע כי לעיתים ניתן לפסול ראיות או עדים. לעיתים תמונת המצב שבידך שגויה או אף מוטית על ידי החוקרים. זכור! הודאה בחקירה תשמש כמעט תמיד נגדך. </span> </li> <li> <span> עֲנֵה (כל עוד אתה לא מפליל את עצמך) רק על מה ששאלו אותך ובקצרה. אל תוסיף מידע שייתכן כי החוקרים עדיין לא יודעים ועשוי לפגוע בך. </span> </li> <li> <span> שמירה על זכות השתיקה היא אופציה. ואולם, שתיקה בחקירה עשויה לשמש לחיזוק הטענות כלפיך בבית הדין. לפיכך, יש לשקול עניין זה בהיוועצות עם עורך הדין. </span> </li> <li> <span> קרא את פרוטוקול החקירה לפני שאתה חותם עליו ועמוד על כך שיתוקנו פרטים אשר אינם משקפים בדיוק את שאמרת בחקירה. </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ייתכן כי חייל ייקרא לחקירה יותר מפעם אחת במסגרת התפתחות החקירה. לכן, גם אם לא התייעצת עם עורך דין לפני החקירה הראשונה, עדיף לעשות זאת בשלב זה מאשר בכלל לא. <br/> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחר סיום כלל החקירות הנדרשות בתיק, עובר תיק החקירה ובו פרוטוקול העדויות ושאר הממצאים והראיות אל הפרקליטות הצבאית, וזו מחליטה אם להגיש כתב אישום ובאילו סעיפי אישום. <br/> <br/> </span> </p> <p> <span> לסיכום, הלוואי שלא תזדקק לעצות אלו לעולם. ואולם, אם בכל זאת תיקרא לחקירה, זכור את החשיבות הרבה בהיוועצות עם עורך דין לפני חקירה ואת כללי ההתנהלות הנכונים בעת החקירה כדי שתוכל להימנע מכתב אישום או לפחות לצמצם נזקים. </span> </p> </div> Tue, 23 Mar 2021 07:30:11 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post7726bc25 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> עורך דין צמוד – האומנם? </span> </h2> <p> <span> <span> לא אחת נשמעת הטענה כי המערכת הצבאית אינה מגבה את חייליה וכי בימינו כל חייל צריך שיהיה לו עורך דין צמוד. הטענה הזו עולה בעיקר לאחר פרסום אודות כתב אישום שהוגש נגד חייל על חריגה מהחוק בעת פעילות מבצעית. טענה זו נאמרת בנימה של תלונה ולא מתוך הכרה אמיתית בצורך כזה. ואולם, אסביר להלן מדוע לדעתי כל חייל ומפקד אכן צריכים תמיד לצידם עורך דין זמין. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מתי עשוי חייל להזדקק לעורך דין? </span> </h2> <p> <span> <span> כל מפקד וחייל, גם אם הוא נורמטיבי לגמרי, עשוי להיקלע בעל כורחו למצב שהפקודות המחייבות אותו לגבי אירוע מסוים אינן ברורות לו, או שתמונת המצב אינה ברורה לו, או שהוא עלול להיות מעורב בתאונה בצבא, או להיפצע במסגרת השירות הצבאי, או שתהיה פגיעה בזכויותיו, או שיתפתה לדבר עבירה, אפילו חד־פעמית, כמו עישון סם או כל עבירה אחרת. במקרים אלו ובעוד רבים אחרים, שבהם החייל מועד לדבר עבירה, התרשל בחוסר שימת לב, או אפילו סתם טעה, מגלה המערכת הצבאית תקיפות ואפילו נוקטת הליכים פליליים כנגד המעורבים. לפיכך, חשוב שתהיה לחייל כתובת זמינה לפנות אליה להתייעצות ואולי אף לקבל ליווי או ייצוג משפטי. אין צורך שעורך הדין יהיה נוכח פיזית לצידו של המפקד או החייל כל הזמן, אלא די בהיותו זמין, אפילו טלפונית, בכל עת לייעוץ ולליווי. ביכולתו של עורך הדין להרגיע את החייל, לסייע לו להציג את גרסתו באופן הנכון ביותר שימנע ממנו הפללה עצמית ולשמור עליו מהסתבכות פלילית. </span> </span> </p> <p> <span> זאת ועוד, חשוב כי מפקדים וחיילים יעודכנו בדבר זכויות המגיעות להם, פקודות ונהלים, ובייחוד לגבי הוראות חדשות ועדכונים שהמערכת הצבאית – המקצרת במשך ההכשרות, העמוסה בתעסוקה לוחצת והנעדרת מודעות – אינה מיטיבה ללמד ולעדכן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> כיצד יכול חייל להיות מוכן למקרה שיזדקק לעורך דין? </span> </h2> <p> <span>  בהתאם למה שהוסבר לעיל, מומלץ לכל מפקד וחייל להחזיק ברשותו מספר טלפון ודרכי תקשורת נוספים עם עורך דין העוסק בתחום המשפט הצבאי ומכיר את המערכת הצבאית, ולוודא כי אותו עורך דין זמין ומוכן להשיב לשאלות בכל עת. מומלץ אף לעקוב אחר הדף העסקי בפייסבוק של אותו עורך דין צבאי ואחר פרסומים באתר האינטרנט שלו, לאחר שבדק כי אותו עורך דין נוהג לפרסם באופן שוטף עדכונים ומידע בעלי ערך לחייל. כך יבטיח החייל כי תהיה לו כתובת שיוכל לפנות אליה בעת הצורך ולקבל עדכונים שוטפים החשובים לו כחייל. </span> </p> <p> <span> לסיכום, תפקידו של עורך הדין אינו רק להגן על נאשמים ועל עבריינים, אלא גם להיות מומחה שמציג מידע שחשוב כי יעמוד לרשותם של מפקד וחייל, אשר מטבע השירות מצויים במציאות של פעילות מורכבת ולעיתים לא ברורה, נושאים באחריות ומצויים בסיכון לפציעה פיזית. זאת נוסף על היותם חלק מחברה אזרחית, שמספקת להם פיתויים רבים, ובמסגרתה הם מבלים את חופשותיהם, וגם בה חלים עליהם חוקי הצבא. לכן, חשוב שכל חייל יתעדכן בחוקים וידאג שיהיה לו עורך דין לשעת הצורך. </span> </p> </div> Mon, 22 Mar 2021 20:09:18 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post7726bc25 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postc7efeb77 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> בעבר, כאשר חייל בחר לו עורך דין שייצגו בבית הדין הצבאי, היה על עורך הדין להיות בעל אישור ייצוג שניתן לו על ידי ועדה בראשות סגן נשיא בית המשפט העליון ולאחר שכשירותו לייצוג כזה נבדקה. בשנת 2017 בוטל הצורך באישור, ומשמעות הדבר היא שכל עורך דין במדינת ישראל רשאי לייצג חיילים בכל עניין, וחייל הנדרש לסיוע משפטי, יכול לשכור את שירותיו של כל עורך דין אשר יחפוץ. </span> </span> </p> <p> <span> במונח "עורך דין צבאי" אנו מתכוונים כי עורך הדין מתמחה בעיסוק בתחום המשפט הצבאי, כפי שיש עורך דין המתמחה בעיסוק במשפט הפלילי, עורך דין המתמחה בעיסוק בתחום ענייני משפחה, עורך דין המתמחה בעיסוק בנדל"ן וכדומה. עורך הדין הצבאי יכול להיות אזרח מן השורה ואין הכוונה שהוא בהכרח איש צבא. </span> </p> <p> <span> נשאלת השאלה – כיצד יֵדע החייל כי עורך הדין אכן מתאים לטפל בעניינו? </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מתי נדרש לחייל סיוע משפטי? </span> </h2> <p> <span> <span>  חייל עשוי להידרש לסיוע של עורך דין צבאי במגוון מצבים: המקרה המובהק הוא כאשר החייל חפץ בייעוץ לקראת חקירת משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) נגדו, או במהלך חקירת מצ"ח נגדו, או כשהוא נדרש לסנגור אם הוא נאשם בהליך פלילי בבית הדין הצבאי. </span> </span> </p> <p> <span> הדיונים בבית הדין הצבאי מתנהלים על פי סדר דין פלילי, אך הדין הוא חוק השיפוט הצבאי (חש"צ), אשר אינו נלמד במסגרת לימודי המשפטים ואינו מוכר למי שאינו עוסק בתחום באופן שוטף. רוב העבירות שחיילים נאשמים בהן הן עבירות צבאיות שאין להן מקבילה אזרחית, כגון עריקות, השתמטות, סירוב לצו קצין שיפוט בכיר למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שימוש בסמים, עבירות במהלך פעילות מבצעית או אימונים וכיוצא באלו. זאת ועוד, לצד ההליך הפלילי מתקיימים הליכים שונים שאינם קיימים בבית המשפט האזרחי, כגון הליך התאמה לשירות בסיוע מערכים צבאיים ובהם גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין), ועדת התאמה לשירות וקב"ן (קצין בריאות נפש), ועדות ייחודיות ועוד. מנגד, יש הליכים במשפט האזרחי שאינם קיימים במערכת המשפט הצבאי, כגון עיכוב הליכים, ככלל, אפשרות לקביעת עונש ללא הרשעה ואחרים. לכן, חשוב שעורך הדין המלווה את החייל כסנגור בחקירת מצ"ח או בהליך בבית הדין הצבאי יהיה בעל ניסיון בתחום, בקיא בחוק השיפוט הצבאי ובנוהלי הצבא. </span> </p> <p> <span> מצב שכיח נוסף שבו יש צורך בעורך דין במסגרת הצבאית, הוא כאשר חייל נפצע או חלה במהלך השירות, או עקב השירות, וצריך לתבוע את משרד הביטחון שיכיר בו כנכה. גם במקרה זה חשוב שעורך הדין יהיה בקיא ובעל ניסיון בהליכים אלו. נוסף על המומחיות ועל הניסיון המשפטי, רצוי שעורך הדין יכיר ויבין את נסיבות השירות ואת האופן שבו אירעה הפציעה או המחלה, שכן אם נגרמה לחייל נכות, נדרש החייל להוכיח בסיוע עורך הדין את הקשר הסיבתי־עובדתי והמשפטי בין נסיבות השירות לפציעה או למחלה. </span> </p> <p> <span> וישנם גם הליכים ייחודיים למערכת הצבאית שרצוי להיעזר בהם בעורך דין צבאי ובהם: ועדת הערר לאנשי קבע הפועלת כבית דין מנהלי ועל פי כללים ייחודיים לה, הדין המשמעתי, הליכים מנהליים כגון גיוס או שחרור משירות, השגה על פרופיל רפואי ואחרים. כל אלו הם הליכים הדורשים להכיר את המערכת הצבאית, את החוק, את הפקודות ואת הנהלים הייחודיים לה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה הן הדרישות המקצועיות והאישיות הנדרשות מעורך דין צבאי? </span> </h2> <p> <span> בהתאם למה שפורט לעיל, על עורך הדין הצבאי להיות משפטן מעולה, מומחה לתחום המשפט הצבאי ובעל ניסיון בו, עליו להכיר את המערכת המשפטית הצבאית ולהיות בקיא בנהלים. רצוי אף שיכיר את המערכת הצבאית בצורה טובה. נוסף על כך, הליכים משפטיים בצבא כרוכים לרוב בקשיים רגשיים, ולפיכך על עורך הדין הצבאי להיות קשוב לחייל, ללוות אותו בהליך באופן צמוד ולסייע לו תוך שהוא ממלא את תפקידו בהשקעה ובמסירות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> <span> אז איך בוחרים עורך דין צבאי? </span> </span> </h2> <p> <span> מוודאים כי תחום המשפט הצבאי הוא תחום עיסוקו העיקרי של עורך הדין וכי יש לו ניסיון מספיק בתחום. בודקים את ניסיונו המשפטי ואת הרקע הצבאי שלו, מוודאים כי עורך הדין המסוים שאליו פנינו, הוא זה שמייצג אותנו ולא שכיר ממשרדו, מוודאים מה בדיוק כולל הייצוג, וחשוב מאוד לקבל המלצות מלקוחות קודמים של אותו עורך הדין. </span> </p> <h2> <br/> </h2> </div> Sun, 21 Mar 2021 20:10:44 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postc7efeb77 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postdcc24f4c <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <span> התיקון לחוק שירות הביטחון בעניין חיילים שאינם כשירים רפואית לשירות באופן זמני </span> </span> </h1> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> השינוי שחל בעקבות התיקון לחוק הנכים בעניין חיילים שאינם כשירים לשירות באופן זמני </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ב-7 בינואר 2020 נכנס לתוקף תיקון לחוק שירות ביטחון סעיף 17א', לפיו חייל חובה בעל פרופיל רפואי 24 יוגדר כלא כשיר זמנית לשירות וימשיך בשירותו הצבאי עד 180 ימים מרגע האבחנה, אלא אם יבחר להשתייך לר"מ ד', כלומר להשתחרר זמנית, עד תום תקופת אי כשירותו. מהות השינוי היא מתן אפשרות הבחירה לחייל שנמצא בלתי כשיר רפואית לשירות באופן זמני, שלא להשתחרר. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> בעקבות השינוי הנ"ל הוקמה בחיל הרפואה יחידה 8285 – "יחידת המחלימים" שנועדה לתת שירות רפואי לכל חייל בעל פרופיל רפואי 24. היחידה בנויה משני מרחבים: צפון־בירה ומרכז־דרום, בהתאם למקום המגורים של החייל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חייל בחובה שייקבע לו פרופיל רפואי 24 יוצב ביחידת המחלימים והוא ייחשב כחייל לכל דבר ועניין, אלא אם יבקש להשתחרר זמנית ולהיות מוצב בר"מ ד' עד תום זמניות הפרופיל, אז ייקרא לעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע את כשירותו, אם יחזור לשירות צבאי ומתי. </span> </p> <p> <span> אם בתום תקופת אי כשירותו הזמנית, תמצא הוועדה הרפואית כי החייל כשיר לשירות, הוא יועבר ל"מיטב" לתהליך מיצוי על פי צורכי צה"ל ובהתאם למגבלותיו הרפואיות. אם תמצא הוועדה כי אינו כשיר לשירות, ייקבע לו פרופיל 21 והוא ישוחרר מהשירות לצמיתות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> כיצד על החייל שקיבל פרופיל 24 לנהוג לאור השינוי </span> </h2> <p> <span> השאלה העומדת אם כך בפני החייל שנמצא בלתי כשיר זמנית לשירות, היא האם כדאי לו להישאר בשירות במסגרת יחידת המחלימים או עדיף לו להשתחרר זמנית ולהיות מוצב בר"מ ד'. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התשובה במצב זה מורכבת, הנתונים שונים מחייל לחייל ולא ניתן לקבוע באופן גורף המלצות לעניין זה. באופן עקרוני, חייל אשר מועד שחרורו קרוב יעדיף לסיים שירות מלא. חייל אשר הירידה בכשירות הרפואית אינה קשורה בקשר סיבתי מובהק לפציעה או למחלה בזמן ועקב השירות ואין הוא יכול לתבוע את קצין התגמולים במשרד הביטחון להכרה בזכאות, עשוי להעדיף להישאר בשירות וליהנות מהטיפול הרפואי ביחידת המחלימים ומהמשכורת הצבאית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לעומת אלה, חייל שהירידה בכשירות אירעה במהלך השירות ובאופן מובהק עקב השירות, עשוי להעדיף להשתחרר ובכך לאפשר לעצמו לתבוע את קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בזכאות (תביעה כזו יכול להגיש רק מי שמשוחרר משירות) ולזכות בטיפול של משרד הביטחון (אט"ר – אישור טיפולים רפואיים) בשילוב אפשרי עם קופת חולים וכן להגיש בקשה לתגמול טיפול רפואי (תט"ר – תגמול טיפולים רפואיים), הגבוה משמעותית מהמשכורת הצבאית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> וישנם שיקולים רבים נוספים הנוגעים לכל חייל וחייל בהתאם למקרה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כדי לדעת באיזו דרך לבחור, מומלץ לחייל העומד לקראת ועדה רפואית שעתידה לקבוע לו אי כשירות זמנית לשירות, להיוועץ עם עורך דין המתמצא בתחום שיוכל להעריך עבורו את סיכויי התביעה, את הסיכוי לזכות בתט"ר, ויוכל לפרוס בפניו את מלוא המשמעויות לפי המקרה המסוים שלו, ובמקרה הצורך אף יוכל להגיש עבורו את התביעה והבקשות לאט"ר ולתט"ר באופן מקצועי ובמהירות הדרושה במקרים כאלו. </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> </div> Sat, 20 Mar 2021 22:03:34 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postdcc24f4c thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postb571c0ec <div data-rss-type="text"> <p> <span> מרבית החיילים והמפקדים אשר נפצעים במהלך שירותם נותרים נכים, אך אינם זוכים להכרה, לפיצוי או לטיפול הולמים מפני שאינם פועלים בצורה נכונה. נשמע לך מוכר? האם גם אתה נפצעת אך לא זכית להכרה? </span> </p> <p> <span> חיילים ומפקדים רבים נפצעים במהלך השירות הצבאי ונותרים נכים, אינם מגישים כלל תביעה להכרה בזכות נכה, שתעניק להם פיצוי וטיפול הולם ממשרד הביטחון, או שתביעה שהגישו נדחית או מתעכבת שנים עד שלבסוף הם מתייאשים ומוותרים. כל זאת אולי בגלל שלוש טעויות קריטיות העומדות בינן לבין הכרה בזכותם, ואלו הן: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> עוד מעט נראה מהי הטעות החמורה מכולן, אבל תחילה – הינה הטעות הראשונה. </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> טעות מספר 1 – לא שומרים תיעוד על נסיבות הפציעה והטיפול </span> </h3> <p> <span> הטעות הראשונה של מרבית החיילים שנפצעו בצבא היא, שאינם שומרים את המסמכים המעידים על הפציעה ועל נסיבותיה, לרבות אי מילוי דו"ח פציעה ותיעוד של הנזק הגופני שנגרם להם ועל הטיפולים שעברו בעקבותיו, וזאת טעות שעלולה לעלות להם ביוקר, מפני שאם וכאשר יפנו מאוחר יותר לתביעה להכרה בזכות נכה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, הם יידרשו להוכיח את נסיבות פציעתם ואת הנזק שנגרם להם בעקבות אותה פציעה. הבעיה היא שבהיעדר מסמכים שיוכלו להעיד על טענתם ועל מצבם הרפואי – יתקשו אותם החיילים להוכיח את טענותיהם באופן הנדרש על ידי משרד הביטחון. </span> </p> <p> <span> <span> אז מה צריך לעשות? </span> </span> </p> <p> <span> הפתרון הוא פשוט. חייל שנפצע צריך לוודא מול רופא היחידה ומול המפקד שלו כי מולא דו"ח פציעה וכי עותק מדו"ח הפציעה נשמר אצלו. </span> </p> <ul> <li> <span> יש לרשום את תאריך הפציעה ואת המקום שבו היא אירעה, את הנסיבות שבהן אירעה הפציעה ואת פרטיהם של העדים אם היו כאלה. </span> </li> <li> <span> יש לבקש ולשמור העתק מהמסמכים הרפואיים, כולל מסמכי הקבלה והשחרור מהמתקן הרפואי שאליו הופנה החייל בעקבות הפציעה, תיעוד הטיפול וההליכים הרפואיים שניתנו לו והעתק צילומים ותוצאות בדיקות. </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> וזוהי טעות קטנה יחסית לעומת הטעות השנייה... </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> טעות מספר 2 – אי הגשת תביעה </span> </h3> <p> <span> הטעות השנייה, והחמורה מכולן, של מרבית החיילים הנפצעים בצבא היא, שאינם מגישים כלל תביעה להכרה בזכות נכה, וזאת טעות מאוד גדולה שבגללה אינם זוכים לפיצוי וגם לא לטיפול המגיע להם ממשרד הביטחון לאחר שחרורם. הסיבות להימנעות מהגשת התביעה הן בעיקר רתיעה מהבירוקרטיה הכרוכה בהליך ואמונה שגויה, לפיה בהגשת תביעה הם פועלים כנגד צה"ל. כל אלו לצד אי הכרת החוק הקובע כי, למעט חריגים, חלה התיישנות על תביעה לאחר שלוש שנים ממועד השחרור. </span> </p> <p> <span> <span> <br/> אז מה לעשות? </span> </span> </p> <ul> <li> <span> להגיש תביעה! צה"ל מעוניין כי מי שנפצע במהלך ועקב השירות הצבאי יזכה לפיצוי ולטיפול הולמים ככל שיידרש, הן כדי לממש את האחריות שלו כלפי החיילים והן כדי לטעת ביטחון במשרתים בצבא כי אם ייפצעו, מישהו יהיה אחראי כלפיהם והם יזכו לפיצוי ולטיפול הולמים. רק כשמגישים תביעה, יכול משרד הביטחון להעניק את הפיצוי והטיפול למי שהדבר מגיע לו. לפיכך, הגשת התביעה היא מעשה שמחויב בו כל מי שנפצע בשירות. </span> </li> <li> <span> <span> עם הקושי הבירוקרטי ניתן להתמודד בצורה טובה בעזרת סיוע מעורך דין המתמצא בתחום (וראו להלן טעות מספר 3). </span> </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> טעות מספר 3 – הגשת תביעה להכרה בזכות נכה באופן לא מקצועי </span> </h3> <p> <span> שום הסבר בנושא טעויות שעושים חיילים שנפצעים בצבא לא יהיה שלם בלי להתייחס לטעות השלישית, שפתרונה עשוי להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון בתביעה להכרה בזכות נכה ממשרד הביטחון. הטעות השלישית הנפוצה אצל חיילים שנפצעו בצבא היא, שהם מגישים תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון באופן לא מקצועי, וזאת טעות גדולה מאוד שגורמת לתביעות רבות להידחות או להימשך שנים רבות. הסיבה לכך היא העובדה שתביעה להכרה בזכות נכה היא תביעה משפטית ולפיכך צריכה לעמוד באמות מידה של עריכה וראיות. בשעה שהתביעה חסרה את אלו היא נדחית, או שקצין התגמולים מבקש להשלים חסרים, שבחלוף הזמן קשה יותר ויותר להשיגם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> אז מה צריך לעשות? </span> </span> </p> <ul> <li> <span> אפשר ללמוד את הנושא ולהקפיד בהגשת התביעה על פי הנחיות המצויות באתר אגף שיקום הנכים במשרד הביטחון ובמדריכים נוספים הנמצאים באינטרנט. </span> </li> <li> <span> ואולם, הדרך הטובה ביותר היא להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום, אשר יערוך ויגיש את התביעה, ילווה את החייל בהליך, יסביר לו את זכויותיו ויוודא כי החייל מקבל אותן. </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> אין ספק כי הכרה של משרד הביטחון באחריות לפציעתו של חייל במהלך השירות הצבאי חשובה מאוד הן לצורך קבלת פיצוי, הן לצורך קבלת טיפולים והן לצורך אחריות שמקבל החייל ממשרד הביטחון בהקשר לפציעה לכל ימי חייו. כפי שהוסבר, כדי שחייל שנפצע יוכל לקבל את זכויותיו, חשוב לאסוף ולשמור מסמכים על נסיבות הפציעה והטיפול הרפואי ולהגיש תביעה, רצוי בשירותיו של עורך דין המתמצא בתחום. </span> </p> <h1> <span> <br/> </span> </h1> </div> Sat, 20 Mar 2021 22:00:43 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postb571c0ec thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post22bf13d4 <div data-rss-type="text"> <h1> <span> שאני אתבע את הצבא?! ההיבט הערכי בתביעה של חייל שנפצע כנגד קצין התגמולים </span> </h1> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מדוע חשוב לחייל שנפצע בצבא להגיש תביעה להכרה בזכאות ומדוע צה"ל רוצה בכך </span> </h2> <p> <span> חיילים רבים אשר נפצעים במהלך השירות נמנעים מלהגיש תביעה להכרה בזכות נכה מתוך מחשבה שמדובר בתביעה כנגד הצבא ומשום כך מדובר במעשה לא ערכי. ואולם העובדות הן הפוכות, ודווקא הימנעות מהגשת תביעה היא מעשה שאינו ערכי. להלן נסביר מדוע. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מדוע צה"ל חפץ כי חייל שנפגע יגיש בקשה להכרה בזכות </span> </h2> <p> <span>  צה"ל אחראי לבריאות המשרתים בו ולרווחתם, וכל חייל שנפצע זוכה לטיפול רפואי וסוציאלי, שלשמו צה"ל מחזיק מערך רפואה ומערך נפגעים, אשר נועדו לטפל במי שנפצע או חלה במהלך השירות. בכך מממש צה"ל את חובתו כלפי המתגייסים והמשרתים בו וגם מציב נורמה, אשר יוצרת אמון אצל מתגייסים עתידיים ובני משפחותיהם, אשר יודעים כי אם החייל ייפגע – יזכה לטיפול ולסיוע. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הבעיה מתחילה כאשר החייל משתחרר משירות, עקב תום שירות או עקב היותו בלתי כשיר רפואית בעקבות הפציעה. ואז, מרגע שחרורו, אין צה"ל רשאי לטפל בו עוד. לכן, כדי לממש את חובתו החוקית והמוסרית, מעביר צה"ל אחריות לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון, אשר מרגע השחרור נדרשים להיכנס לנעלי הצבא ולהמשיך לטפל בחייל הפצוע ולסייע לו. הליך זה הוא באחריות מערך הנפגעים בצה"ל, שתפקידו, בין היתר, ליידע את החייל בדבר זכאותו להגיש תביעה ולסייע לו להגישה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חייל אשר נפצע במהלך שירותו ולא הגיש בקשה להכרה בזכות נכה למשרד הביטחון, לא יקבל טיפול, סיוע או פיצוי כלשהו. לכן, אם חייל אינו מגיש תביעה כזו, הוא מונע מצה"ל לממש את אחריותו כלפיו ויוצר מראית עין לפיה הצבא מזניח את מי ששירת את המדינה ונפצע. זאת ועוד, החייל היוצא לחיים אזרחיים כשהוא בלתי כשיר רפואית לעבודה, נופל כנטל על משפחתו, וזו נדרשת לשאת בהוצאותיו וכך גם בכל ההשלכות אם יחמיר מצבו הרפואי בעתיד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מדוע חשוב להגיש את התביעה בצורה מסודרת וכיצד לעשות זאת </span> </h2> <p> <span> מכל אלה עולה כי חייל שנפצע במהלך שירותו הצבאי ועקב שירותו הצבאי ראוי שיגיש בקשה להכרה בזכאות, יאפשר לצה"ל ולמשרד הביטחון לממש את אחריותם כלפיו ויבטיח את אחריות המערכת כלפיו לעתיד. חשוב להגיש את התביעה בדרך מקצועית, אשר תקל על קצין התגמולים במשרד הביטחון לטפל בתביעתו. הגשה באופן מקצועי יכולה להיעשות בידי קצינת הנפגעים ביחידה, או לחלופין בידי עורך דין שהחייל שכר את שירותיו. עורך דין פרטי המתמצא בתחום יוכל ללוות את ההליך בצורה מקצועית ומסודרת עד להכרה ולמיצוי הטיפול. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:57:31 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post22bf13d4 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post57fdea30 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> חשיבותו של דו"ח הפציעה לצורך הגשת תביעה להכרה בזכות נכה כנגד קצין התגמולים </span> </h2> <p> <span> אם נפצעת במהלך השירות הצבאי באימון, בשגרה, בעבודה, בפעילות מבצעית או בכל דרך אחרת, חובה על הרופא הצבאי המטפל או רופא היחידה ומפקדיך למלא עבורך דו"ח פציעה בטופס המיועד לכך (טופס 141), שבו יאשרו את נסיבות הפציעה ואת מהותה. עליך לעמוד על זכותך כי דו"ח זה ימולא וכי עותק ממנו יימסר לך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> זאת מדוע? משום שאם נותרת סובל מפגימה או אתה נזקק להמשך טיפול או סיוע לאחר שחרורך מצה"ל, הרי שכדי לממש את זכויותיך עליך לתבוע את קצין התגמולים במשרד הביטחון להכרה בזכות נכה. </span> </p> <p> <span> נדמה כי לא ניתן להפריז בחשיבותו של דו"ח הפציעה: כאשר הנפגע מצוי בשירות פעיל, הוא זוכה לטיפול מלא באחריות המערכת הצבאית, אולם כאשר הוא משתחרר משירות סדיר – חובה או קבע, או משירות המילואים הפעיל אם נפגע בעיצומו של שירות כזה, צה"ל לא ממשיך בטיפול. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כך, אם החייל שנפגע זקוק לטיפולים או שהוא מבקש לקבל פיצוי ואחריות כלפיו לעתיד במקרה של החמרה, עליו לפנות בתביעה לקצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון. כדי לזכות בהכרה לזכות נכה על החייל להוכיח, בין היתר, כי הפגיעה אירעה בזמן השירות ועקב השירות הצבאי וכי יש קשר סיבתי בין הפציעה והנכות לבין השירות הצבאי. נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע והוא נדרש לראיות בעלות משקל להוכיח את נסיבות הפציעה. דו"ח פציעה מלא ומפורט, חתום בידי רופא היחידה, בידי מפקדו הישיר של החייל ובידי מפקד היחידה הוא ראיה בעלת משקל מכריע לתמיכה בטענות החייל התובע. בנוסף, דו"ח הפציעה צריך לכלול את השמות והפרטים של העדים למקרה, אשר בעת הצורך יוכלו לתמוך בטענות החייל התובע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חשיבות קיומו של דו"ח הפציעה גוברת אם החייל מבקש להגיש את תביעתו לאחר שחלפו שלוש שנים ומעלה מיום שחרורו, כאשר חלה התיישנות על התביעה. במקרה כזה רשאי קצין התגמולים לאשר באופן חריג הגשת תביעה אם ישנה חבלה רשומה, ודו"ח הפציעה יכול להוות את האסמכתה לאותה חבלה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מדוע אם כן לא תמיד מקפידים המפקדים והרופאים על מילוי דו"ח הפציעה? ישנן לכך כמה סיבות: ראשית, לא תמיד מכירים המפקדים את חובתם ואין הם בקיאים באופן מילוי הדו"ח או בפרטי הכתובת שאליה צריך לשלוח את הדו"ח לאחר שמולא. שנית, עומס העבודה המוטל על המפקדים מביא למצב שאין הם מוצאים את הזמן לעסוק בכך. שלישית, לעיתים החייל הנפגע מפונה מהשטח ומתאשפז במתקן רפואי, ולעיתים הוא נפגע במשימה מחוץ ליחידה. במקרים אלו המפקד אינו פוגש את החייל הנפגע ואת הרופא המטפל, שלעיתים הוא אזרח, וככזה אינו נדרש למלא דו"ח פציעה. רביעית, לעיתים הפגיעה היא מאירוע מתמשך, וחומרתה לא תמיד ידועה בזמן אמת, וישנן סיבות נוספות. זאת ועוד, לעיתים נרשם דו"ח פציעה כנדרש, אך לא נמסר לחייל ולא מתועד כנדרש ולא ניתן לאתרו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כדי לקבל את הדו"ח על החייל לפנות למפקדו ולבקש העתק ממנו. אם המפקד לא מילא דו"ח, על החייל לבקש שיעשה כן. נדירים המקרים שבהם יסרב המפקד למלא דו"ח או לחתום עליו. אם המפקד לא ממלא את חובתו, ניתן לפנות למפקד של המפקד, למפקד היחידה או אף לנציב קבילות החיילים. אם החייל מאושפז בבית חולים, ניתן לפנות אל נציגי ר"מ 2 המצויים במתקן הרפואי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על החייל הנפגע לוודא כי הדו"ח מולא כראוי ונחתם בידי המפקד הישיר, בידי הרופא המטפל ולבסוף בידי מפקד היחידה ולבקש כי עותק מדו"ח הפציעה יימסר לידיו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נוסף על דו"ח הפציעה, חשוב לשמור העתק מכל מסמך או מדיה המכילים מידע על אודות נסיבות הפציעה ועל מהות הפגיעה כדי להבטיח קבלת זכויות בעתיד. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:56:20 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post57fdea30 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postb6a08df5 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> הקריטריונים להכרה כנכה צה"ל או נכה משרד הביטחון </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חוק הנכים תשי"ט-1959 קובע כי מי שנפצע או חלה ונותרה לו נכות, או שנכות קיימת אצלו החמירה במהלך השירות ועקב השירות בצה"ל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, או בשירות ביטחוני אחר, רשאי לתבוע לשם הכרה וזכאות את קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון. </span> </p> <p> <span> ב-27 באפריל 2017 שונה החוק, ולפי החוק החדש, משרתי הקבע בצה"ל (מעבר לחצי שנת הקבע הראשונה), וכן המשרתים במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובגורמי הביטחון הנוספים, שאינם חיילי חובה, יכולים לתבוע רק במקרה שהפציעה אירעה במהלך ועקב פעילות מבצעית או אימונים לקראת פעילות מבצעית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חשוב לציין כי התנאים הם מצטברים. כלומר, לא די בכך שהפגימה (נכות) נוצרה או החמירה במהלך השירות בצבא (גם אם התגייסת בריא), צריך שיהיה קשר סיבתי בין הפציעה/מחלה או ההחמרה לשירות הצבאי במידה של ודאות. צריך גם שהנכות תהיה מגבלה תפקודית, גופנית או נפשית, שתיוותר עקב הפציעה או המחלה. כלומר, פציעה או מחלה שנרפאה בלי שהותירה נכות, אינה עילה לתביעה, אף אם במהלך השירות חווית בגינה סבל ומגבלות. </span> </p> <p> <span> את התביעה יכול להגיש מי שסיים שירות חובה, אם בתום שירות (אף אם נכנס לשירות קבע) ואם אחרי שחרור קבוע או זמני עקב הפציעה, ובלבד שלא חלפו למעלה משלוש שנים מיום השחרור, אז חלה התיישנות (לעניין התיישנות מספר חריגים, למשל, במקרה של חבלה רשומה או פוסט טראומה, פציעה אשר מי שסובל ממנה לא תמיד מודע לה ולפיכך נמנע ממנו להגיש תביעה). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מקרים חריגים שבהם ניתן לתבוע גם כאשר לא עומדים בקריטריונים </span> </p> <p> <span> לקריטריונים בדבר הזכאות להכרה יש חריגים. כך, למשל, אם נפצעת במהלך השירות אולם לא עקב השירות – למשל בעת חופשה, תוכל לתבוע להכרה בזכאות אם שיעור הנכות הוא מעל 20%. דוגמה נוספת היא בקשה להכרה "לפנים משורת הדין" – דרך שאפשר לנקוט אותה במקרה של מחלה קשה המובילה לשחרור מהצבא. במקרים אלו נוהג משרד הביטחון להכיר בחייל כנכה לתקופה מוגבלת, לפנים משורת הדין, כדי לאפשר המשך טיפול בו, כולל דמי קיום ומענה לצרכים נוספים הנובעים מהמחלה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מקרים חריגים שבהם לא ניתן לתבוע הכרה בזכות נכות גם כאשר עומדים בקריטריונים </span> </p> <p> <span> במקרים שבהם ניתן לתבוע חברת ביטוח או את המוסד לביטוח לאומי, ואיש כוחות הביטחון תבע את אחד מהם, אין הוא יכול לתבוע גם את משרד הביטחון. למשל, במקרה של פציעה בחופשה, אם הוגשה תביעה, כאמור, לא ניתן לתבוע גם את משרד הביטחון, לפי העיקרון שעל אותה נכות לא ניתן לתבוע פעמיים ולכן על התובע לעשות בחירת זכויות (חריג לעניין זה הוא תביעה לפנים משורת הדין, שבה ניתן לתבוע במקביל את ביטוח לאומי). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> תביעה להכרה בזכאות היא תביעה משפטית מורכבת, פירטנו כאן את תנאי הסף להגשתה ויש להוכיחם במסגרת ההליך. במציאות המורכבת חשוב להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום ובעת הצורך להיעזר בו להגשת התביעה ולייצוג בהליך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:53:50 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postb6a08df5 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post91a07643 <div data-rss-type="text"> <p> <span> פעמים רבות נדרשים חיילי צה"ל אשר מבקשים להתגייס ליחידות שמשך הכשרתן ארוך במיוחד, כדוגמת יחידות חטיבת הקומנדו, או חיילים שנשרו מהכשרה כגון קורס טיס ויתרת שירותם הצבאי אינה מאפשרת הצבה לתפקיד או לביצוע הכשרה שבה הם חפצים, לחתום על התנדבות לשס"ן – שירות סדיר נוסף, שמשמעותו הארכת שירותם בתנאי חובה כתנאי להצבתם בתפקיד או בהכשרה שהם מבקשים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דרישה זו אומנם פוגעת לכאורה באותם חיילים אשר נאלצים להתנדב לשירות נוסף, שכן אם יסרבו, יחמיצו תפקיד נחשק, אבל בדרך זו מתאפשר למערכת הצבאית לאשר לחיילים ולחיילות שיבוץ לתפקידים ולהכשרות לפי בקשתם, כאשר בהיעדר אפשרות של חתימה על שס"ן, לא הייתה הצדקה או יכולת לעשות כך. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כאשר חייל חותם על טופס התחייבות לשס"ן, התחייבותו מוזנת ברישומי הצבא, ומועד שחרורו משירות חובה נקבע לתאריך תום ההתחייבות. כל עוד מתקיימת עילת ההתחייבות, יעמוד הצבא על מימושה. השאלה בדבר תוקף ההתחייבות עולה כאשר תנאי החתימה חדל להתקיים. למשל, כאשר החייל או החיילת אינם מסיימים את ההכשרה או עזבו את התפקיד. הצבא אינו מקיים מעקב אחר מהלך שירותם של אותם חיילים ולכן אין ביטול אוטומטי של ההתחייבות. כדי שהעניין יגיע לכדי דיון והחלטה על החייל או החיילת להגיש בקשה יזומה על גבי טופס ייעודי למטרה זו (טופס 56). במקרה כזה חובה שיראיין אותם מפקדם בדרגת סגן אלוף, אשר יבחן את העובדות וימליץ לגורם המחליט באגף כוח אדם, אשר בסמכותו לבטל את השס"ן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כאשר חדלה העילה בגינה נחתם השס"ן להתקיים – תבוטל ההתחייבות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המדיניות כפי שנקבעה באגף כוח אדם היא, שכאשר חדלה העילה בגינה נחתם השס"ן מלהתקיים, תבוטל ההתחייבות לשס"ן. אולם את ההליך נדרשת לקיים היחידה שבה משרת המבקש, כאשר מרכז ההליך הוא ריאיון של מפקד היחידה, אשר פעמים רבות דעתו לגבי ביטול ההתחייבות שלילית משיקולים זרים של חוסר בכוח אדם. כך קורה פעמים רבות שההליך אינו מתקיים כלל או שמתקיים באופן לקוי, והמלצת המפקד, שיש לה משקל רב בהחלטת הגורם המוסמך, משקפת את תפיסת עולמו ולא את הפקודות או את מדיניות הצבא. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> כך, למשל, היה בעניינו של סמל ע': החייל עלה לארץ בגיל מבוגר מ-22 שנים ולפיכך היה חייב בשירות חובה של שנתיים בלבד. החייל גויס לחטיבת הנח"ל וביקש להצטרף לגיבוש גדוד הסיור. אז נדרש לחתום שנה שס"ן כתנאי לכך, בנימוק כי מסלול ההכשרה בגדוד הסיור ארוך ומחייב יתרת שירות מתאימה, ובלית ברירה עשה כך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> החייל עבר את הגיבוש בהצלחה ושובץ בפלוגת "עורב" החטיבתית. אולם בסיום הטירונות מצא החייל כי השירות ביחידה זו אינו מאפשר לו לקיים את אורח החיים הדתי ברמה התואמת את אמונתו ולכן ביקש לעבור לגדוד הנח"ל החרדי. בקשתו נענתה, הוא הצטרף לבני מחזורו וסיים הכשרה. החייל ביקש לבטל את השס"ן שעליו הוחתם בנימוק כי מסלול ההכשרה בגדוד הנח"ל החרדי הוא באורך רגיל וקצר משמעותית מאורך המסלול הארוך בגדוד הסיור, בגינו נדרש לחתימת השס"ן. החייל רואיין על ידי מפקד הגדוד, וזה דחה את בקשתו של החייל ואף נמנע מלרשום סיכום ריאיון בעניין זה. הבקשה נשלחה לאגף כוח אדם ונדחתה בנימוק טכני כי לא ניתן לדון בבקשה מאחר שלא צורף לה סיכום ריאיון כנדרש. לחייל עצמו נאמר כי בקשתו נדחתה בלי שניתן לו הסבר. דברים אלו חזרו על עצמם כאשר החייל ניסה לשלוח בקשה בשנית לאחר שעבר להדריך בבסיס האימונים החטיבתי. רק לאחר שפנה למשרדי הועברה בקשה מסודרת ומנומקת לגורם המתאים, טופלה והשס"ן בוטל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לסיכום, חתימה על התנדבות לשס"ן מחייבת כאשר התנאי בגינו נחתמה מתקיים. ואולם, אם העילה לחתימה לא מתקיימת, הרי שמדיניות הצבא היא לבטל את ההתחייבות. לשם כך יש לפעול לפי הנוהל הקיים בצבא. חשוב שהחיילים יכירו את חובותיהם וזכויותיהם, ואם היחידה אינה מטפלת כראוי בבקשת ביטול שס"ן, לעקוב ולוודא שזכויותיהם מתממשות. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:50:16 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post91a07643 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post2dd10482 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מי נדרש לסיווג ביטחוני? </span> </h2> <p> <span> <span> מועמדים לשירות ביטחון וכן מפקדים וחיילים המשרתים בצה"ל נדרשים לעיתים לעבור בדיקה להתאמת סיווג ביטחוני לקראת שיבוץ בתפקיד החושף אותם למידע סודי או לצורך קידום. כך, למשל, חייב כל חייל המתמיין לשירות בחיל המודיעין וביחידות מסווגות רבות נוספות, לעבור סיווג ביטחוני כתנאי לשיבוץ, וכל קצין העולה לדרגת סגן אלוף או לדרגה בכירה יותר חייב לעבור בדיקת פוליגרף כתנאי לעלייה בדרגה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מטרת הבדיקה של ההתאמה הביטחונית היא לאתר אנשים שמשתמשים או השתמשו בסמים, עברו עבירות פליליות, חברים בארגונים לא חוקיים או מחזיקים בתפיסת עולם קיצונית שאינה מתאימה לצבא, משרתי צבא שמסרו מידע לגורם בלתי מורשה, כאלה שעשויים לא לשמור סוד או להיות נתונים ללחצים ועוד. מי שאינו מתאים מבחינה זו, לא יקבל סיווג ביטחוני ולא ייחשף למידע מסווג כדי להגן על המידע המסווג מחשיפה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> כיצד נתן לערער על קביעה של אי התאמה ביטחונית? </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> למרות החשיבות הרבה בשמירת סודות צבאיים, הרי שפעמים רבות ניתנת החלטה על אי התאמה ביטחונית ללא הצדקה. לכן, חשוב לדעת כי אם לאחר האבחון הוחלט כי למועמד לא ניתן סיווג כמתבקש או שסיווג קיים נלקח ממנו, קיימת אפשרות לערער על החלטה זו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הערעור הוא בפני ועדת השגה, שהוקמה במיוחד לשם כך מכוח חוק שירות הביטחון הכללי, והרכבה כולל שופט מחוזי בדימוס ושני נציגי ציבור. את הערעור <br/> <br/> יש להגיש בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על הפסילה באמצעות הגשת כתב השגה, שצריך לכלול את הפרטים הבאים: </span> </span> </p> <ol> <li> <span> שם ופרטיו של המערער, ואם יש עורך דין המייצג אותו, אז גם את פרטיו, וכן כתובת לקבלת דואר. </span> </li> <li> <span> התאריך שבו התקבלה ההודעה בדבר אי ההתאמה הביטחונית. </span> </li> <li> <span> עיקרי העובדות והנימוקים שהערעור מבוסס עליהם. </span> </li> <li> <span> פירוט הבקשה, מה מבקש המערער מוועדת ההשגה. </span> </li> <li> <span> ייפוי כוח של עורך הדין המייצג, אם יש עורך דין. </span> </li> </ol> <p> <span> כתב ההשגה צריך להיות חתום ויש לצרף אליו תצהיר מאומת בידי עורך דין לאימות העובדות שפורטו בערעור, וכן עותק מהודעת אי ההתאמה הביטחונית וכל מסמך או ראיה נוספים הדרושים לתמיכה בערעור. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> לסיווג הביטחוני עשויה להיות השפעה מהותית לגבי שיבוץ וקידום בצבא. לכן, אם קיבלת הודעה על אי התאמה ביטחונית ואתה סבור שההחלטה שגויה, דע כי ניתן לערער על הודעת אי התאמה ביטחונית. ליווי וייצוג של עורך דין המתמצא בהליך ובטענות האפשריות הרלוונטיות לתקיפת ההחלטה, אשר יודע להציג את הטענות באופן מסודר ונכון, עשוי להגדיל את הסיכוי שהערעור יתקבל. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:47:11 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post2dd10482 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post7487fff4 <div data-rss-type="text"> <h1> <span> חיילים: הימנעו מהצבעה כפולה בבחירות לרשויות המקומיות </span> </h1> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כיצד יכול חייל להיכשל בעבירה של הצבעה כפולה בבחירות לרשויות המקומיות ומדוע חובה להימנע מכך </span> </p> <p> <span> חיילי צה"ל זכאים להצביע בבחירות לרשויות המקומיות ככל אזרח. לקראת כל מערכת בחירות ממנה צה"ל קצין בכיר בדרגת אלוף משנה לראש מטה הבחירות והוא, בסיוע מערך של קצינים שהוא ממנה תחתיו בפיקודים וביחידות, אחראי לקיום תקין של הבחירות בצבא. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה מיוחד בהצבעת חיילים </span> </h2> <p> <span> על פי חוק, רשאים חיילים בשירות חובה, קבע וחיילי מילואים הנמצאים בשירות מילואים פעיל, להצביע בכל אחת מהקלפיות המוצבות באחד מבסיסי צה"ל, וזאת בשונה מאזרח החייב להצביע בקלפי מסוימת, שנקבעה עבורו מראש, סמוך למקום מגוריו. </span> </p> <p> <span> בזמן אמת אין תקשורת בין הקלפיות בבסיסים לקלפיות האזרחיות, או בין הקלפיות הצבאיות לבין עצמן. כך, מבחינה טכנית, יכול חייל להצביע בכמה קלפיות צבאיות (בכמה בסיסים) ואף בקלפי האזרחית בנוסף לקלפי הצבאית. </span> </p> <h2> <span> <br/> כיצד מתמודדת המערכת עם הבעיה </span> </h2> <p> <span> <span> המענה לבעיה זו ניתן באמצעות שיטת ההצבעה במעטפות כפולות: לפי שיטה זו, חייל שמצביע מכניס את פתק ההצבעה </span> </span> <a href="null" target="_blank"> מאחורי הפרגוד </a> <a href="file:///C:/Users/DorGi/OneDrive/Desktop/%D7%90%D7%9C%D7%93%D7%93%20%D7%A4%D7%9C%D7%93%20-%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A%20%D7%93%D7%99%D7%9F/%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%20%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20-%20%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%20%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%94%209.8%20(1).docx#_msocom_1" target="_blank"> [NN1] </a> <span>  (דבר המקנה לו את החשאיות הנדרשת בחוק בעניין אופן בחירתו) למעטפה אטומה. המעטפה אינה מוכנסת ישירות לקלפי, אלא למעטפה נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של החייל, על ידי צוות ועדת הבחירות בקלפי. </span> </p> <p> <span> מעטפות ההצבעה של החיילים אינן נספרות בקלפי הצבאית שבה נערכה ההצבעה, אלא מועברות כולן לאתר ספירת קולות של ועדת הבחירות המרכזית, שם מוודאים שהחייל לא הצביע כבר בקלפי אחרת. שיטה זו מאפשרת לעקוב ביעילות אחר ניסיון של חיילים להצביע יותר מפעם אחת. ואכן, בשיטה זו נתפסו בעבר חיילים שעברו את העבירה הזו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> הסנקציות הננקטות כנגד חייל שהצביע יותר מפעם אחת </span> </h2> <p> <span> כאשר עולה חשד אצל ועדת הבחירות המרכזית או אצל גורם אחר כי התבצעה הצבעה כפולה על ידי חייל, עובר הנושא לחקירת המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). תוצאות החקירה עוברות לפרקליטות הצבאית, וזו עשויה, אם סברה שאכן ישנן ראיות שהחייל הצביע הצבעה כפולה, להגיש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי. </span> </p> <p> <span> הרשעה בבית הדין הצבאי בעבירה של הצבעה כפולה עשויה לגרור רישום פלילי ועונשים של מאסר בפועל בכלא צבאי והורדה בדרגה. </span> </p> <p> <span> חרף האמור, בהיעדר הסברה מספקת ומתוך הקלוּת הטכנית לבצע הצבעה כפולה, נפתחות מדי מערכת בחירות עשרות חקירות מצ"ח בעניין זה ובעקבותיהן מוגשים כתבי אישום. </span> </p> <h2> <br/> </h2> <h2> <span> <span> סיכום </span> </span> </h2> <p> <span> חל איסור להצביע הצבעה כפולה על ידי מי שמשרת בצבא. אם מתעורר ספק ועולה שאלה, מומלץ לפנות לקצין הבחירות שמוּנה בכל יחידה או לעורך דין המתמצא בתחום בטרם מעשה, וכך גם יש לעשות אם חלילה נקלעת לחקירה או להליך משפטי בנושא. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:44:03 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post7487fff4 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post7a6a3638 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חיילי צה"ל זכאים להצביע בבחירות לכנסת ככל אזרח. לקראת כל מערכת בחירות ממנה צה"ל קצין בכיר בדרגת אלוף משנה לראש מטה הבחירות, והוא האחראי לקיום תקין של הבחירות בצבא, כאשר תחתיו מוקמת מערכת המסייעת בביצוע הליך ההצבעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> מה מיוחד בהצבעת החיילים </span> </h2> <p> <span>  על פי חוק, בבחירות לכנסת רשאים חיילים בשירות חובה, קבע וחיילי מילואים הנמצאים בשירות מילואים פעיל להצביע בקלפיות מיוחדות לחיילים אשר מוצבות בבסיסים או בקלפיות ניידות המגיעות אליהם. בשונה מאזרח החייב להצביע בקלפי מסוימת הסמוכה למקום מגוריו, חייל אינו חייב להצביע בקלפי צבאית מסוימת. </span> </p> <p> <span> בשל המורכבות בהצבעת החיילים, הנמצאים לעיתים במוצבים מבודדים, באזורי עימות, על כלי שיט, בפעילות מבצעית וכדומה, ומתוך הכרה בחשיבות העצומה במתן אפשרות לכל החיילים להצביע, מאפשר חוק הבחירות כי מועד הבחירות בצה"ל יחל עד 72 שעות לפני מועד פתיחת הקלפיות בארץ ויסתיים עד השעה המאוחרת האחרונה בקלפיות ברחבי הארץ. </span> </p> <p> <span> <br/> בקלפי הצבאית, שכאמור אינה מיועדת לקבוצה מסוימת וידועה מראש של חיילים, לא ניתן לבצע רישום ולמחוק את החייל מרשימת המצביעים. לכן, בהיעדר יכולת לעקוב בזמן אמת, קיימת אפשרות טכנית לחייל להצביע במספר בסיסים או להצביע פעם נוספת בקלפי האזרחית הסמוכה למקום מגוריו, שבה שמו מופיע בפנקס הבוחרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> כיצד מתמודדת המערכת עם הבעיה </span> </h2> <p> <span>  המענה לבעיה זו ניתן באמצעות שיטת הצבעה במעטפות כפולות: לפי שיטה זו, החייל המצביע מכניס את פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד (דבר המקנה לו את החשאיות הנדרשת בחוק בעניין אופן בחירתו) למעטפה אטומה, אך בניגוד להצבעה רגילה המעטפה אינה מוכנסת ישירות לקלפי, אלא למעטפה נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של החייל על ידי צוות ועדת הבחירות בקלפי. מעטפות אלה אינן נספרות בקלפי שבה נערכת ההצבעה, אלא מועברות כולן לאתר ספירת קולות של ועדת הבחירות המרכזית, שם מוודאים שהחייל לא הצביע כבר בקלפי אחרת. שיטה זו מאפשרת לעקוב ביעילות אחר ניסיון חיילים להצביע יותר מפעם אחת. ואכן, ברוב המקרים מאותרים הניסיונות להצבעה כפולה. </span> </p> <p> <span> <br/> בחוק הבחירות, ובפרקליטות הצבאית בפרט, מיוחסת חומרה רבה לכל ניסיון להשפיע שלא כדין על תוצאות הבחירות. סעיף 124(ב) לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) התשכ"ט-1969 קובע כי מי שמצביע לכנסת יותר מפעם אחת, אם באותה קלפי ואם בקלפיות שונות, דינו שנתיים מאסר או קנס של עשרת־אלפים שקלים. </span> </p> <p> <span> <br/> ואכן, סקירת הפסיקה בעבירות אלו בבית הדין הצבאי על פני השנים, מראה על עונשי מאסר בפועל והורדה בדרגה. רמת הענישה עולה ככל שדרגת החייל גבוהה יותר, אז ברוב המקרים מיוחסת לחייל גם עבירה של התנהגות בלתי הולמת. </span> </p> <h2> <span> <br/> הסנקציות הננקטות כנגד חייל המצביע יותר מפעם אחת </span> </h2> <p> <span>  כאשר עולה חשד אצל ועדת הבחירות המרכזית או אצל גורם אחר כי התבצעה הצבעה כפולה על ידי חייל, עובר הנושא לחקירת המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). תוצאות החקירה עוברות לפרקליטות הצבאית, וזו עשויה, אם סברה שאכן ישנן ראיות לכך שהחייל הצביע הצבעה כפולה, להגיש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי. </span> </p> <p> <span> <br/> הרשעה בבית הדין הצבאי בעבירה של הצבעה כפולה עשויה כאמור לגרור עימה רישום פלילי ועונשים הכוללים, לפי ניסיון של מערכות בחירות קודמות, גם מאסר בפועל בכלא צבאי והורדה בדרגה. </span> </p> <p> <span> <br/> חרף האמור, בהיעדר הסברה מספקת ומתוך הקלוּת לבצע את ההצבעה הכפולה, נפתחות מדי מערכת בחירות עשרות חקירות מצ"ח בעניין זה ובעקבותיהן מוגשים כתבי אישום. עולה כי חיילים רבים שוגים לחטוא בעבירה זו מתוך קלות ראש, אך לעיתים ללא כוונה, אלא מתוך טעות או רשלנות. </span> </p> <p> <span> <br/> לסיכום הדברים מודגש האיסור להצביע הצבעה כפולה. אם מתעורר ספק, למשל, בדבר פסילת ההצבעה בקלפי הצבאית או אחרת, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמצא בתחום בטרם מעשה. כך גם מומלץ לעשות אם נקלעת לחקירה או להליך משפטי בעניין זה. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:42:43 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post7a6a3638 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postb564addb <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מתי נקבע הפרופיל הרפואי הצבאי ולאיזה צורך </span> </h2> <p> <span> כל מועמד או מועמדת לשירות צבאי (מלש"ב) עובר במסגרת תהליך המיון לקראת הגיוס בדיקה רפואית המבוססת על אישור רופא המשפחה והדיווח שמסר, מסמכים רפואיים שהציג, שיחת אבחון לעניין מצבו הנפשי ובדיקת רופא. על פי אבחון זה, הנעשה בדרך כלל כחלק מבדיקות "הצו הראשון", נקבע למועמד לשירות ביטחון פרופיל רפואי. אם ישנם סעיפי ליקוי, הם משפיעים על קביעת הפרופיל הרפואי, כך שעל פיהם נקבעות התאמתו לשירות בכלל והתאמתו לסוג השירות (שירות כלוחם, תומך לחימה או שירות עורפי). הפרופיל הרפואי מכתיב את שירותו של החייל במהלך השירות הסדיר ובמילואים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> <span> איך מערערים על קביעת הפרופיל </span> </span> </h2> <p> <span> כל מלש"ב וכל חייל רשאים לערער על ההחלטה שקבעה את הפרופיל הרפואי שלהם. את הערר יש להגיש בתוך 30 יום מהמועד שבו נודע להם על הפרופיל שנקבע להם. חובה לצרף לערר אישור רופא מומחה, שלפיו הוא בדק את העורר ומצא כי, לפי המבחנים הקבועים של הכושר הרפואי המפורטים בספר הפרופילים הצבאי, נפלה שגגה בכושר הרפואי שנקבע לעורר. מלש"ב נדרש להגיש את הערר ללשכת הגיוס שלו, ואילו חייל יגיש את הערר לראש ענף מיון רפואי במפקדת קצין הרפואה הראשי. </span> </p> <p> <span> יצוין כי ניתן גם לפנות בבקשה לאשר או לפסול מלש"ב או חייל לסוג שירות או תפקיד בלי לשנות את הפרופיל הרפואי שלו. כך, למשל, לאור פנייה שביצעתי בשם מלש"ב אשר נקבע לו פרופיל רפואי 64, אשר ככלל אינו מאפשר שיבוץ בתפקידי לחימה, הוא אושר כחריג למיון לקורס טיס ולגיבוש סיירות, וזאת בלי שהפרופיל הרפואי שלו שונה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה עושים כאשר חל שינוי במצב הרפואי </span> </h2> <p> <span>  במקרה שמלש"ב או חייל סבורים כי הכושר הרפואי שנקבע להם השתנה, הם רשאים לפנות בבקשה להעמידם פעם נוספת בפני ועדה רפואית. מלש"ב – נדרש לפנות ללשכת הגיוס, וחייל – נדרש לפנות לראש ענף מיון רפואי במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר). עליהם לפרט בבקשה את השינויים שחלו בכושר הרפואי שלהם מאז נבדקו בפעם האחרונה. ניתן להגיש בקשה רק אם עברו לפחות שלושה חודשים מאז ניתנה ההחלטה האחרונה, וחובה לצרף לה אישור מרופא מומחה המאשר כי אכן חל שינוי במצב הרפואי של המבקש לאחר מועד קביעת הפרופיל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> פרופיל צבאי רפואי – גם לחיילי מילואים </span> </h2> <p> <span> הפרופיל הרפואי מלווה את החייל גם לאחר שחרורו משירות סדיר עם מעברו לשירות מילואים. גם בשירות המילואים נבחנת התאמתו של החייל לשירות ולתפקיד בדיוק לפי אותם מדדים הקיימים בשירות הסדיר. חייל מילואים אשר סבור כי חל שינוי במצב בריאותו, נדרש לפנות לקצינת הקישור של יחידתו בצירוף מסמכים מרופא מומחה. פנייתו תיבחן על ידי רופא צבאי, אשר במקרה הצורך יזמנו לרופא מומחה צבאי ולוועדה רפואית, אשר תקבע את הפרופיל הרפואי המתאים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לסיכום, הפרופיל הרפואי הוא מרכיב מכריע במיון ובשיבוץ של מלש"בים ושל חיילים בשירות סדיר ובמילואים לשירות ולתפקיד הצבאי. חשוב מאוד לדעת זאת ולהקפיד בדיווח ובמסמכים הרפואיים שמציגים בלשכת הגיוס. אם אתה סבור כי נפלה טעות בקביעת הפרופיל או שחל שינוי במצבך הרפואי, חשוב מאוד לטפל בעניין על פי הכללים ובמהירות המרבית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> קביעת פרופיל צבאי או כושר רפואי שאינם מתאימים, עשויה לגרום לכך שיציבו אותך בתפקיד שיחמיר את מצבך, או לחלופין, בתפקיד שלא ימצה את יכולותיך. לפיכך, במקרה הצורך חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום ואף ניתן להיעזר בו בניהול ההליך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:40:07 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postb564addb thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post86747519 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חייל אשר הורשע בבית דין צבאי ועונשו נפסק, צריך לשקול כמה אפשרויות העומדות בפניו: האפשרות הראשונה היא לקבל את הדין ולשאת בעונש. בדרך זו נוהגים רוב החיילים והמפקדים אשר עומדים לדין ודינם נגזר, בעיקר משום שאינם מודעים לאפשרויות העומדות בפניהם ומשום שדרך זו אינה דורשת את המשך ההליך המשפטי – עובדה שקוסמת למי שכוחו ונפשו תשו מעינוי הדין. ואולם, החיסרון בהתנהלות זו הוא קבלת הדין ללא מיצוי האפשרויות לשנות את גזר הדין או להקל בעונש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> הורשעת אף על פי שאינך אשם או החמירו בעונשך? </span> </h2> <p> <span> האפשרות השנייה היא להגיש ערעור. ערעור מוגש לבית הדין הצבאי לערעורים בתוך 15 ימים מהמועד שניתן בו פסק הדין, אלא אם קבע בית הדין שבו ניתן פסק הדין מועד אחר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ערעור ניתן להגיש הן על עצם ההרשעה והן על חומרת העונש, ומשמעותו היא שהמערער טוען כי בית הדין המחוזי שגה כאשר הרשיע אותו או שהחמיר בעונשו. הגשת ערעור תביא את העיון בהרשעה או בפסק הדין לדיון בבית הדין הצבאי לערעורים, וזה עשוי לשנות את החלטת בית הדין המחוזי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה, לא ימהר בית הדין הצבאי לערעורים להתערב בשיקולי בית הדין הצבאי המחוזי, ויעשה כך רק אם בית הדין המחוזי שגה באופן מובהק או חרג בהחלטתו ממתחם הענישה באופן קיצוני ובלתי סביר. זאת ועוד, קיימת אפשרות כי התביעה תגיש ערעור נגדי שבו תעתור כנגד קולת העונש. במקרה כזה קיים חשש כי בית הדין לערעורים אף יקבע בפסק דינו עונש חמור מהעונש שקבע בית הדין הצבאי המחוזי. זאת ועוד, לפי חוק השיפוט הצבאי בית הדין הצבאי לערעורים רשאי להחמיר בענישה גם אם התביעה לא הגישה ערעור נגדי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חשוב לדעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע העונש, אלא אם פסק כך בית הדין הצבאי המחוזי לבקשת ההגנה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האם יש דרך לנסות ולהקל בעונש ללא סיכון? </span> </h2> <p> <span> האפשרות השלישית היא להגיש בקשת מחילה. בקשת מחילה מוגשת למפקד (אלוף) הפיקוד שבו נשפט החייל בהיותו מפקד המחוז השיפוטי. בקשת מחילה משמעותה קבלת גזר דינו של בית הדין, הבעת חרטה ובקשה להקלה בעונש מטעמים שאינם משפטיים – בעיקר מטעמים של חסד. </span> </p> <p> <span> את בקשת המחילה ניתן להגיש כאשר פסק הדין חלוט, כלומר תם המועד שבו ניתן להגיש עליו ערעור, בדרך כלל 15 ימים ממועד פסק הדין, אלא אם החליט בית הדין אחרת. בקשת המחילה מוגשת בצירוף העתק מגזר הדין ומפסק הדין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מפקד הפיקוד ייעזר בחוות דעת הפרקליט ובהמלצת מפקדיו של החייל בטרם ייתן את החלטתו. מפקד הפיקוד אינו רשאי לשנות את עצם ההרשעה, אולם בסמכותו להקל בעונש ככל שיימצא לנכון מטעמים של חסד. מפקד הפיקוד רשאי, כאמור, להקל בעונש או להותירו ללא שינוי, אך אינו יכול להחמיר בעונש. לפיכך אין כל חשש או מניעה מלהגיש בקשת מחילה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האם אפשר למחוק רישום פלילי? </span> </h2> <p> <span> החייל המורשע רשאי גם להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה. ניתן להגיש בקשת חנינה לאחר שפסק הדין חלוט, וללא הגבלת זמן מהמועד שבו ניתן פסק הדין. בקשת חנינה ניתן להגיש כדי להקל בעונש, כדי למחוק רישום פלילי או כדי לקצר את תקופת התיישנותו (תקופת התיישנות היא הזמן שצריך לעבור עד שהרישום הפלילי יימחק. הרישום הפלילי מונע מהמורשע לשמש שוב בתפקידים מסוימים. מחיקת הרישום הפלילי או קיצור תקופת ההתיישנות מאפשרת שוב קבלת תפקידים). את בקשת החנינה יש להגיש בכתב ולצרף העתק מפרוטוקול גזר הדין ופסק הדין. חשוב מאוד לנמק את הסיבות התומכות בבקשה ולצרף מסמכים רלוונטיים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ייחודו של הליך החנינה הוא סמכותו של הנשיא למחוק את הרישום הפלילי או לקצר את תקופת התיישנותו. בדומה לבקשת המחילה, הנשיא רשאי להקל בעונש או להותירו ללא שינוי, אולם לא להחמירו. חשוב לדעת כי הליך הטיפול בחנינה, הנעשה במחלקת החנינות במשרד המשפטים, נמשך תקופה ארוכה של מספר חודשים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מהאמור לעיל ניתן לראות כי פסק הדין הניתן בבית הדין הצבאי אינו סוף פסוק וישנן דרכי פעולה נוספות שכדאי לשקול אותן, חלקן כאלה שאין בהן סיכון כלל. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:38:44 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post86747519 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post2d3c1594 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מהו הסדר טיעון והאם כדאי לנאשם בבית דין צבאי להסכים להסדר זה </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הסדר טיעון, או כפי שהוא נקרא בשפת החיילים "עסקת טיעון", הוא הסדר הנערך בין נאשם במשפט פלילי לבין התביעה. הליך זה קיים גם במקרים של חייל העומד לדין בבית דין צבאי. במסגרת הסדר הטיעון נדרש הנאשם להודות באשמה לפי העובדות המפורטות בכתב האישום, והתביעה ממתנת את עמדתה לגבי חומרת המעשה בגינו עומד הנאשם לדין. מיתון עמדתה של התביעה יכול לבוא לידי ביטוי בדרך של תיקון כתב האישום כך שנמחקים ממנו פרטים המחמירים עם הנאשם, החלפת העבירות המיוחסות לנאשם בעבירות קלות יותר והצגת עמדה מתונה לעניין העונש. ברוב המקרים מסכימים הצדדים על עונש מוסכם, אשר מוצג לאישור בית הדין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האם הסדר הטיעון מחייב? </span> </h2> <p> <span> בית הדין הצבאי אינו צד להסדר הטיעון ואינו מחויב על פיו. בית הדין הצבאי אף חייב להסביר לנאשם עוד לפני שהודה באשמה, כי ההסדר אינו מחייב את בית הדין וכי הוא רשאי לסטות ממנו. עם זאת, על פי הפסיקה, כאשר הצדדים מבקשים מבית הדין לתת גזר דין על פי העונש המוצע בהסדר הטיעון, על בית הדין לכבד את הסדר הטיעון. בית הדין יחרוג מכלל זה רק במקרים חריגים ונדירים שבהם הוא סבור כי ההסדר שאליו הגיעו הצדדים לוקה בפסול או בפגם מהותי ואינו תואם את דרישות הצדק או את מטרות הענישה. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> מבחינת התביעה, הסדר הטיעון הוא התחייבות והיא ככלל תעמוד מאחוריו. התביעה רשאית לחזור בה מן ההסדר רק במקרים חריגים ונדירים שבהם האינטרס הציבורי מחייב זאת. למשל, כאשר לאחר עריכת ההסדר נודע לתביעה מידע חדש ומהותי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הנאשם יכול לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא הודה באשמה. אם הנאשם חוזר בו מהסכמתו להסדר, ההסכם בטל וההליך הפלילי ממשיך כסדרו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה קורה כאשר בית הדין הצבאי סוטה מהסדר הטיעון ומחמיר עם הנאשם </span> </h2> <p> <span> במקרים החריגים שבהם סוטה בית הדין הצבאי מהסדר הטיעון ומחמיר עם הנאשם, רשאי הנאשם להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים. התביעה הצבאית נדרשת לבחון את עמדתה לקראת הערעור והיא אינה חייבת להגן על הסדר הטיעון על אף שהיא הייתה שותפה לעיצובו. עם זאת, התביעה מחויבת לעקרון ההגינות כלפי הנאשם ולאינטרס של קיום הסדרי טיעון וכיבודם לשם ייעול ההליכים. לכן, למעט מקרים חריגים בהם נוכחה התביעה כי ההסדר אינו הולם את האינטרס הציבורי, היא תגן על ההסדר בבית הדין הצבאי לערעורים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האם כדאי לחייל הנאשם בבית דין צבאי לעשות עסקת טיעון? </span> </h2> <p> <span> <span> על שאלה זו לא ניתן לענות באופן כללי, אלא חובה לבחון כל מקרה לגופו. ככלל, מי שמאמין בחפותו וכאשר ההגנה מעריכה כי סיכויי התביעה להשיג הרשעה נמוכים מאוד, יכול לנהל את הגנתו ולקוות להגיע לזיכוי. אולם במקרים שקיים בהם חשש להרשעה, מומלץ להגנה לנסות להגיע עם התביעה להסדר טיעון. המגעים בניסיון להגיע להסדר טיעון אינם פוגעים בעניינו של הנאשם, שכן הצדדים אינם רשאים להעביר לידיעת בית הדין את הפרטים, את ההודאות ואת ההצעות שנאמרו במסגרת הניסיון להגיע להסדר. הסכמתו של הנאשם לקיים משא ומתן בניסיון להגיע להסדר אינה מחייבת אותו להסכים להסדר כלשהו בסופו של דבר, ולמעט מחיר של חשיפת חלק מפרשת ההגנה לתביעה, אין סיכון במשא ומתן בניסיון להגיע להסדר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> רמת הענישה המוצעת על ידי התביעה במסגרת הסדר טיעון היא ברוב המקרים ברף הנמוך או אף מתחת לזה לעומת מתחם הענישה הנגזר בפסק דין לאחר הרשעה בסיומו של הליך הוכחות שמסתיים בהרשעה. כמו כן, על גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון, אף אם הוא מקל באופן משמעותי, התביעה לא תערער. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לסיכום, הסדר טיעון הוא דרך אפשרית לסיים הליך פלילי שבו התביעה וההגנה "קונות" סיכון ועושות ויתורים כדי לייעל את ההליך ולקצרו. התביעה משיגה את ההרשעה הראויה לדעתה, וההגנה עשויה להשיג ביטול סעיפי אישום חמורים, הימנעות מרישום פלילי מלא, עונש מקל, וּודאות לגבי התוצאה, שמקילה את עינוי הדין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סנגור מיומן הבקיא בהליכים ישקול אם לקיים הליך של משא ומתן עם התביעה בניסיון להגיע להסדר, וייעץ לנאשם אם לסיים את עניינו בהסדר טיעון או לא. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:36:59 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post2d3c1594 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post52d65c3b <div data-rss-type="text"> <p> <span> אחת ההשלכות החמורות הנלוות להרשעת חייל בבית הדין הצבאי עלולה להיות רישום פלילי, אשר נרשם לחובתו במרשם הפלילי שמנהלת משטרת ישראל, על פי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים. ישנה רשימה של עבירות קלות אשר הרשעה בהן אינה גוררת רישום פלילי כלל, והן מופיעות בתוספת השנייה של חוק השיפוט הצבאי ובהן התנהגות שאינה הולמת, התנהגות פרועה, התנהגות מבישה, אי שמירת ציוד ועוד. ואולם, הרשעה בעבירות רבות, שחלקן אף נפוצות בצבא, כגון היעדרות מן השירות ושימוש בסמים, עלולה לגרור רישום פלילי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כדי לצמצם את ממדי התופעה, שחיילים רבים הוכתמו ברישום פלילי בגין עבירות פעוטות יחסית שביצעו במהלך השירות הצבאי, נחקק תיקון לחוק השיפוט הצבאי, ולפיו במקרים מסוימים לא יירשם לחייל המורשע בבית הדין הצבאי רישום פלילי מלא, אלא רישום פלילי "מופחת". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מהו רישום פלילי "מופחת" ומה הם יתרונותיו </span> </h2> <p> <span>  לרישום פלילי "מופחת" יתרונות משמעותיים לעומת רישום פלילי רגיל. כך, בין היתר, רישום כזה חשוף רק למספר בודד של גורמים, ולכן השפעתו בהווה ובעתיד לגבי החייל היא נמוכה. זאת ועוד, הרישום הפלילי ה"מופחת" נמחק בחלוף חמש שנים מיום ההרשעה, ואז מצטמצם עוד יותר מספר הגורמים היכולים לקבל מידע על אודות רישום זה לגבי החייל, ואז השפעת הרישום "המופחת" כמעט שאינה קיימת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> רישום פלילי "מופחת" מתי? </span> </h2> <p> <span> <span>  רישום פלילי "מופחת" יירשם לחובתו של חייל המורשע בבית הדין הצבאי בעבירות עוון אשר הרשעה בהן גוררת רישום פלילי במקרים הבאים: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כאשר העונש שנגזר על החייל לא יעלה על 60 ימי מאסר, ואפשר בתוספת 30 ימי מאסר בדרך של עבודות צבאיות או לחלופין, שהעונש לא יעלה על ארבעה חודשי מאסר בדרך של עבודות צבאיות. בעבירות עריקות ייזקף לחובתו של החייל רישום מופחת אם העונש לא יעלה על 90 ימי מאסר. ראוי לציון כי במקרים חריגים שבהם העונש אינו עולה על האמור לעיל, רשאי בית הדין לקבוע כי הרישום הפלילי שיירשם לחובתו של חייל יהיה רישום פלילי מלא. בדרך זו נוהגים בדרך כלל כאשר החייל מורשע בגין עבירה חמורה מאוד, אך אינו כשיר למאסר. לדוגמה, חיילת שהסגירה את עצמה לאחר עריקות ממושכת מאוד של שנים ובעת שהסגירה את עצמה היא בהיריון. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כאשר חייל מורשע בעבירה של היעדרות מהשירות שלא ברשות ועונשו עולה על שלושה חודשים אך לא עולה על שישה חודשים, רשאי בית הדין לקבוע בפסק דינו כי הרישום הפלילי שיירשם לחובתו של החייל יהא רישום פלילי "מופחת". אולם פסקי דין כאלה הם נדירים לאור התנגדות התביעה, וזאת בהתאם למדיניות הקובעת כי האפשרות לרישום "מופחת" והמבחנים לו מוכרים לבית הדין, ואם הוא סבור כי המקרה מתאים לכך, עליו לקבוע ענישה בהתאם. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> חשוב לדעת כי הכלל משתנה כאשר החייל הורשע בעבר והוטל עליו עונש מאסר על תנאי. במקרה כזה, אם הורשע החייל פעם נוספת בתקופת התנאי שנקבעה, לא יוכל החייל ליהנות מרישום פלילי "מופחת", בין אם בית הדין הפעיל את התנאי ובין אם האריכו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לסיכום, התיקון לחוק, המאפשר רישום "מופחת", מאפשר לחייל שעבר עבירה והוגש כנגדו כתב אישום בבית הדין הצבאי, לצמצם נזק בהווה ובעתיד. חשוב להכיר את האפשרות הזו והיא צריכה להיות מרכיב משמעותי בשיקולים לגבי אופן ניהול התיק ובהחלטות, וביניהן לגבי אפשרות להסדר טיעון. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:35:20 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post52d65c3b thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post89a46698 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> ההסדר המותנה ומטרותיו </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לבין החשוד, לפיו יודה החשוד בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ויתחייב לקיים את התנאים המפורטים בהסכם. התביעה מצידה תתחייב להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה אם החייל החשוד יעמוד בכל תנאי ההסדר, ואם כבר הוגש כתב אישום, תתחייב להשהות את הטיפול בו, ואם יעמוד בכל תנאי ההסדר, תתחייב לבטל את כתב האישום ולסגור את תיק החקירה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ההסדר ייערך בכתב וייחתם על ידי הפרקליט הפיקודי או סגנו מצד התביעה ועל ידי החייל וסנגורו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> הסדרים מותנים יכולים להיכרת באחת משתי דרכים: </span> </h2> <p> <span> האחת, חתימה על הסדר מותנה בין התביעה הצבאית לחשוד טרם הגשת כתב אישום. דרך זו ננקטת בעבירות שאינן מצדיקות לדעתו של הפרקליט הצבאי את מעצר החשוד. </span> </p> <p> <span> השנייה, עריכת הסדר מותנה בדרך של הגשת כתב אישום, ולאחר מכן חתימה על הסדר בין התביעה הצבאית לנאשם ו"הקפאת" הדיון בבית הדין הצבאי עד לסיום תקופת ההסדר, ואז מושכת התביעה הצבאית את כתב האישום מבית הדין הצבאי ומבטלת אותו. דרך זו ננקטת כאשר מדובר בעבירות שלדעת התביעה מצדיקות מעצר פתוח (מעצר שלא בבית כלא, אלא איסור לצאת מגבולות מחנה צבאי מוגדר שבו הושם החייל תחת פיקוח). </span> </p> <p> <span> יובהר כי במקרים שחומרתם מצדיקה עתירה למעצר סגור, לא יינקט הליך של הסדר מותנה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה הן סוגי העבירות והנסיבות בהן ניתן לערוך הסדר מותנה </span> </h2> <p> <span> ישנה רשימה מוגדרת ונסיבות שבהן ניתן לערוך הסדר מותנה ואלו הן: </span> </p> <ol> <li> <span> עבירות סמים, ובלבד שמדובר בסם קל מסוג קנביס, ועסקינן בחמישה שימושים או פחות בנסיבות אזרחיות בלבד. כאשר מדובר בהחזקת סם מסוג קנביס בכמות התואמת לצריכה עצמית, וכאשר מדובר בעבירה של סירוב לצו קש"ב (קצין שיפוט בכיר המשרת במשטרה הצבאית) לתת דגימת שתן לצורך גילוי שימוש בקנביס. </span> </li> <li> <span> עבירות רכוש, ובלבד שמדובר בעבירה של אי שמירת ציוד ושווי הציוד שהתקלקל או אבד אינו עולה על הקבוע בהוראת התובע הצבאי הראשי. כאשר מדובר בעבירת הוצאת רכוש מרשות הצבא, ובלבד ששווי הרכוש אינו עלה על הסכום הקבוע בהוראות התובע הצבאי הראשי. גנבה מחייל, ובלבד ששווי הרכוש שנגנב אינו עולה על שלוש משכורות טוראי. או גנבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, ובלבד שגובה הנזק הכספי שנגרם אינו עולה על שלוש משכורות טוראי. </span> </li> <li> <span> הִתְחָלוּת או השתמטות מפעולה מסוימת, ובלבד שהפעולה לא הובילה לפסילת החייל מתפקיד קרבי או ממקצוע צבאי באורח קבוע, גם אם החייל לא התכוון לכך. ביצוע העבירה תוך שימוש באמצעים שיש בהם סיכון, וקיומה של אפשרות לסיכון החייל או אחרים תוך ביצוע הפעולה. </span> </li> <li> <span> <span> עבירות במסמכים צבאיים ובהן זיוף או עבירה של שימוש במסמך מזויף וכן מסירת ידיעות כוזבות כאשר מדובר באחד מאלו: זיוף המסמכים העניק לחייל לא יותר מ-60 ימי מחלה. זיוף המסמכים העניק לחייל הטבות ששוויין אינו עולה על הקבוע בהוראת התובע הצבאי הראשי. </span> </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <p> <span> יודגש כי התביעה אינה חייבת לערוך הסדר מותנה אף אם מתקיימים התנאים, והיא תימנע מכך אם תסבור שמתקיימות נסיבות מחמירות הקשורות בחשוד או בעבירה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה הם תנאי הסף לקיום הסדר </span> </h2> <p> <span>  ישנם תנאי סף מחייבים שרק בהתקיימם תציע התביעה לחייל חשוד או לנאשם להיקשר בהסדר מותנה או בהסדר הקפאה: </span> </p> <p> <span>  ראשית, הכרחי שתהיינה ראיות מספיקות לאישום בעבירה שהיא נושא ההסדר. </span> </p> <p> <span>  שנית, הסדר לא יוצע למשרת בקבע או לקצין בחובה, למי שיש לו הרשעה קודמת בפלילים, כולל מתקופת האזרחות, למי שכבר נערך עימו בעבר הסדר מותנה, למי שתלוי ועומד נגדו הליך פלילי או שפתוחה כנגדו חקירה פלילית כאשר פרקליט צבאי קבע כי בתיק זה ראיות לכאורה כנגד החייל. גם הרשעה קודמת בסוג מסוים של עבירות תחבורתיות, ובכלל זה נהיגה בשכרות, או נהיגה תחת השפעת סמים משכרים ועוד, תמנע מהתביעה להציע הסדר מותנה לחייל חשוד או לנאשם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> התנאים שיוטלו במסגרת ההסדר </span> </h2> <p> <span> <span>  על מנת לקיים הליך של הסדר מותנה תדרוש התביעה מהחייל החשוד או מהנאשם לעמוד במספר תנאים: </span> </span> </p> <ul> <li> <span>  ראשית, החשוד או הנאשם יידרש להודות בעובדות המהוות את העבירות המפורטות בהסדר וכן בסמכותו של בית הדין כלפיו. </span> </li> <li> <span> שנית, החייל החשוד או הנאשם יידרש להתחייב שלא לעבור כל עבירה בתקופת ההתחייבות. כאשר מדובר בעבירה משמעתית, התחייבותו של החשוד או הנאשם תהא שלא לעבור כל עבירה בעלת גוון פלילי, הדומה במאפייניה לעבירות שבנושא ההסדר. </span> </li> <li> <span> שלישית, ככלל, תהא תקופת ההסדר לשנה. ואולם, באפשרות התביעה לקצר את תקופת ההסדר עד לחצי שנה בלבד, דרך שאותה תנקוט אם תסבור כי חל עיכוב בטיפול גורמי האכיפה בתיק. </span> </li> <li> <span> רביעית, החייל החשוד או הנאשם יידרש להתחייב שלא יפוטר משירות בעילה הנובעת מחוסר מוטיבציה שלו לשירות, לרבות ועדת סמים. ככל שהחייל יבקש מגורם צבאי כלשהו לפטרו משירות, ייחשב הדבר להפרת ההסכם. </span> </li> <li> <span> חמישית, החייל החשוד או הנאשם יידרש להתחייב לעמוד בתנאי ההסדר גם לאחר שחרורו, אם יפוטר משירות מטעם כלשהו אשר אינו מהווה הפרה של התנאי, למשל, תום שירות. </span> </li> <li> <span> שישית, תנאי ייחודי לעבירות סמים, החייל החשוד או הנאשם יתחייב להגיע למסור דגימת שתן לגילוי סמים בכל פעם שייקרא לעשות כך על ידי המשטרה הצבאית החוקרת, אשר תקרא לחייל בכל חודש בתאריך שייקבע בהפתעה ובהתראה קצרה. כחלק בלתי נפרד מכך יתחייב החייל להיות זמין במספר טלפון נייד שימסור לגורמי מצ"ח ולעדכן את גורמי מצ"ח בכל מקרה של כורח לאי זמינות. </span> </li> <li> <span> שביעית, תנאי ייחודי לעבירות רכוש, החייל החשוד או הנאשם יתחייב לשלם פיצוי לצבא, או לחברת האשראי, או להשיב חפץ שלקח שלא כדין, בהתאם לנסיבות המקרה. בעבירת גנבה מחייל ייתכן שיידרש לכתוב מכתב התנצלות לקורבן העבירה. </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה קורה אם החייל מפר את תנאי ההסדר? </span> </h2> <p> <span>  אם החייל הפר את תנאי ההסדר שעליהם התחייב, תפעל התביעה הצבאית ככלל להעמידו לדין פלילי לפי טיוטת כתב האישום במקרה שטרם הוגש, או תבקש מבית הדין להמשיך בהליך הפלילי ולקבוע הקראה במקרה שכתב האישום כבר הוגש. במקרה כזה תעתור התביעה גם להחמרה בעונש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> <span> סיכום </span> </span> </h2> <p> <span> ההסדר המותנה, ככל שהתנאים לקיומו מתקיימים והתביעה נאותה להסכים לו, מהווה הליך חלופי לניהול ההליך בבית הדין הצבאי, על כל המשתמע מכך ובכלל זה הרשעה פלילית ומאסר. הליך זה מהווה הזדמנות שנייה למי שמעד לראשונה בעבירה קלה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לפיכך, חשוב להכיר את כללי ההסדר המותנה, ולכוון במקרים המתאימים לדרך זו בכל שלבי ההליך מרגע פתיחת החקירה ועד לסיומו. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:33:47 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post89a46698 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post381e9335 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) מגדיר עבירה של מסירת מידע כוזב כמקרה שבו חייל מוסר ביודעין פרט כוזב או שהעלים פרט חשוב בתלונה שהגיש בצבא בעניין שלפי הפקודות חובה עליו למסור בו הודעה, כדי להשיג חופשה או להאריכה וכיוצא באלו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מתי מסירת מידע כוזב עשויה להיחשב עבירה פלילית </span> </h2> <p> <span> חיילים רבים חוטאים באי אמירת אמת למפקדים או בדיווח שהם מוסרים לרשויות הצבא על מנת לזכות בהקלות בתנאי השירות או בהטבות כלכליות, להשיג חופשה או להאריך אותה, או מסיבות שונות נוספות. ברוב המקרים מדובר בזוטות שהן עבירה משמעתית, ובמקרה שהשקר מתגלה, הענישה נעשית בדרך של העמדה לדין משמעתי ביחידה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ואולם, כאשר לדיווח הכוזב ישנן השלכות חמורות יותר, למשל, כאשר חייל המנסה לתרץ היעדרות או איחור מוסר דיווח כוזב כי הותקף או שנעשה ניסיון לחטפו – דיווח הגורר הפעלת כוחות גדולים ובזבוז משאבים יקרים, יוצר בהלה ופגיעה בשגרה המבצעית ובשגרת החיים, או דיווח כוזב שיש לו השלכות המקנות לחייל הטבות כלכליות או שיש לדיווח השלכות משמעותיות אחרות, הרי שהחייל עובר במקרה כזה עבירה פלילית וצפוי להיחקר במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ואף לעמוד לדין בהליך פלילי בבית הדין הצבאי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מהו העונש הצפוי לחייל המוסר מידע כוזב </span> </h2> <p> <span> חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) רואה עבירה של מסירת ידיעות כוזבות בחומרה וקובע לחייל העובר אותה עונש של עד שנת מאסר, כאשר בפועל נגזרים עונשים של חודשים בודדים, תלוי בחומרת המעשה ובהשלכותיו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נוסף על עונש המאסר, עשויים להיגזר על החייל עונשים נוספים ובהם הורדה בדרגה, קנס כספי ותשלום פיצויים. החייל אף חשוף לתביעות נזיקין אזרחיות מצד מי שנגרם לו נזק כלכלי או אחר בעקבות הדיווח. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מכל אלה, חייל צריך לדעת כי לדיווח ידיעות כוזבות או להסתרת מידע חיוני עשויות להיות השלכות כבדות וכי עליו להימנע ממעשים אלו. עם זאת, אם עברת עבירה עקב לחץ או פזיזות, או חלילה אתה נחשד בעבירה זו ללא הצדקה, משום שאינך יכול להוכיח את אמיתות דבריך או טעית במצב הדברים כאשר דיווחת בתום לב, מומלץ לך להיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום, שיעמוד לצידך בהליך ויסייע לך להציג את גרסתך באופן הנכון ביותר במטרה למנוע כתב אישום וענישה חמורה. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:15:03 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post381e9335 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post925f3627 <div data-rss-type="text"> <p> <span> בצה"ל קיימת פרקליטות המתמקדת בתחום התעבורה ומערכת בתי דין לתעבורה, אשר מתפקידם ומסמכותם להעמיד לדין חיילים בשירות חובה, בקבע, במילואים בשירות פעיל ואזרחים עובדי צה"ל, שעברו עבירה ברכב צבאי. לבית הדין הצבאי קיימת סמכות גם לאחר שחרור החייל משירות, ובלבד שכתב האישום הוגש בעת שהנאשם שירת בצבא, או שכתב האישום הוגש במועד שהנאשם היה עדיין בתחולת חוק השיפוט הצבאי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> משפטי התעבורה נתפסים בדרך כלל כעניין בעל חשיבות נמוכה. ואולם, מאחר שלתוצאות ההליך, גם בעבירות שכיחות וקלות לכאורה, עשויות להיות השלכות לגבי רישיון הנהיגה האזרחי של החייל – פסילה להחזיק או להוציא רישיון נהיגה אזרחי, נקודות חובה וקנסות, ומאחר שבתי הדין הצבאיים נוקטים מדיניות ענישה מחמירה ביחס לבתי המשפט האזרחיים לתעבורה, אין להקל ראש אם זומנת להליך כזה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> על אילו עבירות עומדים לדין בבית הדין הצבאי לתעבורה </span> </h2> <p> <span> העבירות בגינן מגיעים להישפט בבית הדין הצבאי לתעבורה יכולות להיות עבירות שכיחות כגון נהיגה במהירות העולה על המותר באופן משמעותי ומעל סף שנקבע בהוראות, אי ציות לתמרור או לרמזור, שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה כאשר המכשיר אינו מקובע בדיבורית קבועה ברכב, אישום באחריות לתאונה שהנזק בה עולה על סכום הקבוע בחוק (ומתעדכן מעת לעת) וכיוצא באלו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עבירות אלו גוררות בדרך כלל ענישה של קנס כספי, ובנוסף פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה צבאי ואזרחי למשך ימים עד חודשים או פסילת רישיון נהיגה על תנאי, והכול בהתאם לסוג העבירה (ישנן עבירות המחייבות עונשי מינימום), חומרת העבירה, נסיבות ביצועה ועברו התעבורתי של החייל. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> במקרים מסוימים, למשל בעבירת מהירות, באי ציות לתמרור ועוד, יתאפשר למשרת קבע שקיבל דו"ח תעבורה והוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי לתעבורה, להישפט בהליך מהיר, הליך שבמסגרתו תינתן למשרת הקבע האפשרות להודות בביצוע העבירה ולשלם קנס בלבד, בלי להגיע לבית הדין הצבאי ולנהל הליך משפטי מלא. למשרתי חובה תינתן גם האפשרות לתשלום קנס מופחת, אך לצידו פסילת רישיון נהיגה על תנאי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ואולם, לעיתים עלול להיות כתב אישום חמור כגון אישום באחריות לתאונת דרכים שנגרם בה נזק או חלילה היו בה נפגעים, שימוש ברכב צבאי ללא רשות, נהיגה ללא רישיון צבאי או ללא היתר מתאים שהובילה לאירוע חמור, או ללא רישיון נהיגה כלל, נהיגה בשכרות וכיוצא באלה. עבירות אלו עשויות לגרור עונשים חמורים, ובכלל זה מאסר בפועל, הורדה בדרגות, פסילה להחזיק או להוציא רישיון נהיגה אזרחי ונוסף על כך – עונש מותנה וקנסות. כאשר מדובר במשרתי קבע, עשויות להיות להרשעה השלכות לגבי המשך שירותם עד כדי העמדתם בפני ועדה להתרת חוזה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה לעשות אם קיבלת דו"ח או כתב אישום המזמן אותך לבית הדין לתעבורה בצבא </span> </h2> <p> <span> נוכח התוצאות המשמעותיות של הרשעה, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום התעבורה בצבא. עורך הדין יוכל לבחון את הדו"ח, או במקרים שקיים חומר חקירה וכתב אישום, יוכל לעיין בהם ולבחון אם אפשר לבטל את כתב האישום או להשיג זיכוי, או לפחות להשיג הסדר מקל. יש מקרים שמדובר בהם בעבירות קלות ולא תמיד יש צורך להיעזר בייצוג של עורך הדין, ואף ניתן לבקש הסדר ללא צורך להגיע לדיון בבית הדין. ואולם במקרים של כתבי אישום חמורים מומלץ להיעזר בייצוג של עורך דין המתמצא בתחום, הן משלב החקירה והן בהליך עצמו, וזאת כאמור נוכח המשמעויות החמורות שעשויות להיות להליך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:13:42 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post925f3627 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post822aa043 <div data-rss-type="text"> <p> <span> לחיילים רבים המשרתים בצה"ל ישנה גישה לנשק, לאמצעי לחימה ולתחמושת, כאשר אלו נמסרים לידם לצורך שמירתם, לשימוש באימונים או לכוננות מבצעית או משום שהם משרתים ביחידה שבה מצויים נשק ותחמושת לצרכים אלו. אותו נשק הנדרש לצורכי הצבא מוּצא לעיתים מהצבא על ידי חיילים המבקשים להחזיק בו מסיבות שונות וגם על ידי גורמים עברייניים החפצים בו למעשי פשע. כך, למשל, קיימת תופעה נפוצה של חיילים המחזיקים כמזכרת או לצורכי נוי פרטי תחמושת כגון כדורי רובה או מקלע ושאריות אמל"ח (אמצעי לחימה) שהשתמשו בהם באימונים. תופעה נפוצה נוספת היא של חיילים שהוציאו תחמושת בטעות, כאשר זו נשמרה בתיקם ויצאו עימה לחופשה והיא נותרת בביתם זמן ממושך. על אף שתופעות אלו נפוצות ואין מאחוריהן מניע פלילי, מייחסת התביעה הצבאית חומרה גם לעבירה בנסיבות כאלו.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> החוק מייחס חומרה רבה למוציא נשק מרשות הצבא, הן משום הסכנה הקיימת לשימוש בלתי חוקי או לתאונה, והן משום הנזק הנגרם לצה"ל באובדן הציוד לכוננות ולאימונים. העונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירה זו הוא 15 שנות מאסר, ופסקי הדין שניתנו בבתי הדין הצבאיים עומדים על חודשים עד שנים של מאסר בפועל, תלוי בנסיבות ובחומרת העבירה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ראוי לציין כי גם מי שקיבל נשק מהחייל שהוציאו מרשות הצבא, או החזיק אותו ברשותו, הוא שותף לדבר עבירה וצפוי לעונש חמור באופן דומה. </span> </p> <p> <span> עם זאת, ישנן הגנות אפשריות למי שהוציא נשק מרשות הצבא. למשל, אם הוציא את הציוד בשוגג, למשל כאשר נשכח בתיקו בעת יציאה לחופשה, טעויות שונות במצב הדברים ועוד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נוכח משמעות הדברים והחומרה שמייחסת מערכת המשפט הצבאי לעבירה זו, מומלץ לכל חייל ומפקד להקפיד ולהימנע מהוצאת נשק, תחמושת ואמצעי לחימה מכל סוג שהוא, ואם אלו נמצאים ברשותם, להשיבם לרשות הצבא לאלתר. לכל מי שנחשד בעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא מומלץ להיעזר בעורך דין המתמצא בתחום, אשר יסייע לו להציג את גרסתו באופן הנכון ביותר, ייצג אותו מול מצ"ח, מול הפרקליטות ובית הדין הצבאי, וילווה אותו בהליך. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:11:38 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post822aa043 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postc8327f83 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חיילים רבים מחזיקים בביתם רכוש השייך לצה"ל. רוב החיילים עושים זאת בתום לב כאשר הציוד נשכח בביתם או נשמר בתור מזכרת. רבים אחרים שומרים ציוד צבאי מתוך כוונה שישמש אותם בהמשך שירות החובה או המילואים שלהם, ויש מעטים ששומרים את הציוד מתוך כוונה לעשות בו שימוש שלא לצורכי הצבא. יש לתת את הדעת כי גם שימוש בציוד צבאי שנעשה במסגרת הצבא אבל לא למטרות הצבא, הוא עבירה, אשר עשויה להיות פלילית. </span> </p> <p> <span> מה הן, אם כן, ההשלכות הנובעות מהוצאת ציוד מרשות הצבא או שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא? מדוע יש להימנע מעבירות אלו וכיצד עליך להתמודד אם אתה חשוד או נאשם בעבירות רכוש בצבא? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כאמור, חל איסור על שמירת ציוד צבאי בבית. כאשר מדובר בציוד אפסנאי פשוט בעל ערך כספי נמוך כגון פרטי לבוש, ובהם מדים, מעיל או חרמונית, הרי שמדובר בעבירות משמעת אשר עשויות להוביל לשיפוט בדין משמעתי. ואולם, אם האמור הוא בכמות גדולה של ציוד או של תחמושת כגון מספר מחסניות, רימוני עשן, פצצות תאורה וכדומה, הרי שמדובר בעבירה שעשויה להיחשב פלילית ולהוביל להעמדה לדין בבית דין צבאי. אותו הדין חל גם לגבי ציוד לחימה וציוד רגיש כגון אמצעי ראיית לילה, שכפ"ץ קרמי וכמובן כלי נשק. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עבירה נוספת יכולה להיות הוצאת חומר בעל סיווג ביטחוני, כגון מפות, מסמכים וכדומה. עבירת ביטחון מידע עשויה אף היא להוביל להעמדה לדין בבית דין צבאי או לכל הפחות להעמדה לדין בפני קצין בדרגת אלוף משנה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> גם אחזקת ציוד ללא חיוב (עודפים) בתוך היחידה או העברה של ציוד צבאי בין חיילים או בין יחידות שלא באופן מסודר וללא רישום – אסורים, אלו הן עבירות וחושפות את העושים זאת לאחריות לכל מעשה שיעשה מקבל הציוד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צה"ל, באמצעות המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), משקיע מאמצים, בעיקר מודיעיניים, כדי לאתר ציוד לחימה ואמצעי לחימה שהוצאו מרשות הצבא. לעיתים מתגלה העבירה כאשר נעשה חיפוש בביתו של חייל על ידי המשטרה הצבאית או האזרחית, כאשר החייל או מי מבני משפחתו נחשדים בעבירת סמים או בהיעדרות מהשירות, ולעיתים מתגלה העבירה כאשר החייל נצפה כשהציוד עליו בנסיבות אזרחיות. הואיל והוצאת הציוד היא בדרך כלל עבירה מתמשכת – כאשר הציוד נמצא ברשות החייל או מקבל הציוד משך זמן רב – הסיכוי שהעבירה תתגלה הוא גבוה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כיצד להימנע מעבירה </span> </p> <p> <span> הדרך הטובה והנכונה ביותר להימנע מעבירה היא להימנע מהוצאת רכוש צבאי או החזקתו בבית. אם בביתכם נמצא ציוד צבאי כלשהו, מומלץ להשיבו ליחידה באופן מסודר בהקדם האפשרי. כמו כן, מומלץ מאוד לא להעביר ציוד או תחמושת בין יחידות או בין בעלי תפקידים ללא רישום כנדרש. </span> </p> <p> <span> אם ברשותך ציוד אשר רכשת באזרחות אבל נדמה כרכוש צבאי, כגון חרמונית, מעיל או אפילו אפוד שרכשת במתפרה אזרחית לשימוש במילואים, מומלץ לשמור את הקבלה כדי שתוכל להוכיח עובדה זו אם תידרש. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:09:58 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postc8327f83 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-posta5473e01 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חיילי צה"ל נמצאים במצב שבו מופקדים בידיהם, בין אם באופן קבוע ובין אם באופן זמני, כלי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה. במצב זה גלומה סכנה בטיחותית גדולה ולכן קובע חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) כי שימוש בנשק שלא כדין הוא עבירה פלילית הגוררת ענישה מחמירה ולעיתים רישום פלילי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מהו נשק ומה מהות העבירה על פי הגדרת החוק </span> </h2> <p> <span> נשק בהקשר זה ייחשב לא רק כלי ירייה כגון רובה, מקלע, אקדח וכיוצא באלו, אלא גם חומר נפץ, תחמושת או כל ציוד לחימה, בין אם הוא תקין ובין אם לא. </span> </p> <p> <span> כעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק יכולות להיחשב שורה של פעולות של הפעלת כלי נשק, שימוש בו או החזקתו באופן שאינו תואם את הפקודות ואת הוראות הבטיחות כגון כיוון נשק אל אדם אחר ללא הצדקה כאיום או כמשחק, משחק בנשק, ירי ללא הצדקה במקום שאינו מטווח מאושר (למשל, ביצוע מטווח פרטי במהלך חופשה או ירי בחתונות), ירי בבעלי חיים ועוד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה צפוי לחייל העושה שימוש בלתי חוקי בנשק </span> </h2> <p> <span> חוק השיפוט הצבאי קובע כי כנגד חייל אשר עושה שימוש בלתי חוקי בנשק תיפתח חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ואם יימצא בסיס ראייתי לאשמה מצידו, הוא עלול לעמוד למשפט פלילי בבית הדין הצבאי. רמת הענישה תלויה בנסיבות המקרה, כאשר החוק אף עושה הבחנה בין חייל אשר נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר ללא סמכות וללא נקיטת אמצעי זהירות, מעשה אשר העונש המקסימלי עליו שנתיים מאסר, למקרה שבו חייל הפעיל את הנשק ללא סמכות וללא נקיטת אמצעי זהירות, מעשה אשר העונש המקסימלי עליו הוא שלוש שנות מאסר. בפועל, פסקי הדין מלמדים על עונשים הנעים בין כמה ימים במקרים קלים מאוד לכמה חודשים במקרים חמורים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> אמצעי לחימה, ובהם כלי נשק, תחמושת ואמצעי חבלה, הם מסוכנים ויש להשתמש בהם ולנהוג בהם בהתאם לפקודות, במקצועיות ובזהירות כדי לשמור על חיי אדם, על מוסריות ועל רכוש. למרות זאת, הימצאות נשק בידי חיילים באופן קבוע ושגרתי מקהה את מודעותם לסכנה, ורוב העבירות מתבצעות כמעשה קונדס, או ברגע של תסכול, או מתוך פיזור דעת, או בשל טעות בזיהוי המצב ולא מתוך כוונת זדון. תורמים לאלו הכשרה בלתי מספקת והיעדר פיקוח. אם אתה מעורב באירוע של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא, עשויות להיות לכך השלכות חמורות לגביך. לכן, במקרה כזה מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום משלב מוקדם ככל האפשר בהליך. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:08:32 GMT https://www.pe-law.co.il/my-posta5473e01 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post042551b7 <div data-rss-type="text"> <p> <span> חיילי צה"ל נמצאים במצב שבו מופקדים בידיהם, בין אם באופן קבוע ובין אם באופן זמני, כלי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה. במצב זה גלומה סכנה בטיחותית גדולה ולכן קובע חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) כי שימוש בנשק שלא כדין הוא עבירה פלילית הגוררת ענישה מחמירה ולעיתים רישום פלילי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מהו נשק ומה מהות העבירה על פי הגדרת החוק </span> </h2> <p> <span> נשק בהקשר זה ייחשב לא רק כלי ירייה כגון רובה, מקלע, אקדח וכיוצא באלו, אלא גם חומר נפץ, תחמושת או כל ציוד לחימה, בין אם הוא תקין ובין אם לא. </span> </p> <p> <span> כעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק יכולות להיחשב שורה של פעולות של הפעלת כלי נשק, שימוש בו או החזקתו באופן שאינו תואם את הפקודות ואת הוראות הבטיחות כגון כיוון נשק אל אדם אחר ללא הצדקה כאיום או כמשחק, משחק בנשק, ירי ללא הצדקה במקום שאינו מטווח מאושר (למשל, ביצוע מטווח פרטי במהלך חופשה או ירי בחתונות), ירי בבעלי חיים ועוד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה צפוי לחייל העושה שימוש בלתי חוקי בנשק </span> </h2> <p> <span> חוק השיפוט הצבאי קובע כי כנגד חייל אשר עושה שימוש בלתי חוקי בנשק תיפתח חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ואם יימצא בסיס ראייתי לאשמה מצידו, הוא עלול לעמוד למשפט פלילי בבית הדין הצבאי. רמת הענישה תלויה בנסיבות המקרה, כאשר החוק אף עושה הבחנה בין חייל אשר נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר ללא סמכות וללא נקיטת אמצעי זהירות, מעשה אשר העונש המקסימלי עליו שנתיים מאסר, למקרה שבו חייל הפעיל את הנשק ללא סמכות וללא נקיטת אמצעי זהירות, מעשה אשר העונש המקסימלי עליו הוא שלוש שנות מאסר. בפועל, פסקי הדין מלמדים על עונשים הנעים בין כמה ימים במקרים קלים מאוד לכמה חודשים במקרים חמורים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> אמצעי לחימה, ובהם כלי נשק, תחמושת ואמצעי חבלה, הם מסוכנים ויש להשתמש בהם ולנהוג בהם בהתאם לפקודות, במקצועיות ובזהירות כדי לשמור על חיי אדם, על מוסריות ועל רכוש. למרות זאת, הימצאות נשק בידי חיילים באופן קבוע ושגרתי מקהה את מודעותם לסכנה, ורוב העבירות מתבצעות כמעשה קונדס, או ברגע של תסכול, או מתוך פיזור דעת, או בשל טעות בזיהוי המצב ולא מתוך כוונת זדון. תורמים לאלו הכשרה בלתי מספקת והיעדר פיקוח. אם אתה מעורב באירוע של שימוש בלתי חוקי בנשק בצבא, עשויות להיות לכך השלכות חמורות לגביך. לכן, במקרה כזה מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום משלב מוקדם ככל האפשר בהליך. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Sat, 20 Mar 2021 21:05:09 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post042551b7 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post5a25126f <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מדוע חיילים רבים נשפטים בבית הדין הצבאי וכיצד יוכלו להימנע מכך? </span> </h2> <p> <span> הסיבה העיקרית המביאה חיילים רבים, וגם לא מעט מפקדים, להיאשם בפלילים בבית הדין הצבאי היא זלזול ותחושת ביטחון מופרזת, שאינה מוצדקת, או במילה אחת – זחיחות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כך, למשל, חיילים עורקים משירות בלי להבין את ההשלכות הפליליות שבמעשה, או מעשנים סמים בתוך היחידה ומחוצה לה מתוך אמונה בלתי מבוססת כי לא ייתפסו. אותה זחיחות גורמת להם לעשות את עבירת הסמים בחברותה, ואם חבריהם לעבירה ייתפסו, הם עשויים להסגיר אותם, להעביר ולשמור במכשיר הסלולרי שלהם הודעות ותמונות מפלילות, לשמור בחדר האישי שלהם בבית או בצבא סמים וכלי עישון לסמים, לשחק בנשק ולהחזיק בביתם שלא כדין ציוד צבאי ואמצעי לחימה, וכך הם מופתעים כאשר מצ"ח עוצרת אותם. הם לא מתייעצים עם עורך דין ומחכים לראות כיצד יתפתחו הדברים ואז עושים בחקירה את כל הטעויות האפשריות. הם אינם שוכרים שירותי עורך דין גם כאשר מוגש נגדם כתב אישום כדי לראות קודם איך יתפתח ההליך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אותה זחיחות גורמת למפקדים לא להקפיד על חוקים ועל הוראות בתחומים שונים. למשל, לא להקפיד על הוראות הבטיחות, או על הוראות בעניין היחסים שבינו לבינה כשהם מקיימים מערכת יחסים אינטימית עם חיילות הכפופות להם פיקודית. הם אינם מבינים את חומרת המצב עד שמוגש נגדם כתב אישום פלילי. ואלה רק דוגמאות אחדות מני רבות. </span> </span> </p> <p> <span> <span>   </span> </span> </p> <h2> <span> מדוע הענישה בצבא מחמירה? </span> </h2> <p> <span> <span> צה"ל מפקיד בידי חיילים ומפקדים אחריות לחיי אדם, לאמצעי לחימה, למשימות מבצעיות ולשגרה, שאין כדוגמתה באזרחות, ובהתאם לזאת מצפה למשמעת ולקיום החוקים ואוכף אותם. צה"ל באמצעות מצ"ח מקיים פעולות חקירה באופן יזום ושוטף, כאשר ישנו דיווח על עבירה או כאשר מתרחשת תקלה, והפרקליטות הצבאית דורשת מבתי הדין הצבאיים עונשים מחמירים, ואלו, על פי הלכה שקבע בית המשפט העליון, נענים לדרישה ומחמירים בענישה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> אז כיצד נמנעים מהסתבכות? </span> </h2> <p> <span> <span> בהתאם לנאמר לעיל, ההמלצה לכל לובש מדים ברורה: זכור כי אתה משרת במסגרת אשר על פי חוק כופה אותך לכללי התנהגות מחמירים. מסגרת שבה ניתנות לך סמכות ואחריות לחיי אדם – לחיי חיילים אחרים, ולעיתים לחיי אזרחים, וגישה לאמצעים מסוכנים ורגישים. אם תחרוג מהחוק או מההוראות, קיים סיכוי לא מבוטל שתיתפס ותיענש בחומרה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> דע כי אכיפה וענישה מחמירות ננקטות גם כלפי חיילים בתפקידים עורפיים ומנהליים, ולגבי כל חייל אף אם העבירה נעשתה בנסיבות אזרחיות ובעת חופשה. אל תהמר על דבר שאינך מוכן לסכן – עתידך. כבד את החוקים והתנהל באחריות. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> אם בכל זאת עברת עבירה, או אם אתה נחשד בביצוע עבירה, או עומד בפני חקירה או מעצר, היוועץ בעורך דין המתמצא בתחום והיעזר בו בהקדם האפשרי, ומוטב בטרם החקירה. עורך הדין יוכל לסייע לך למסור את גרסתך באופן מסודר ונכון, לפעול מול גורמי החקירה, מול הפרקליטות הצבאית ומול רשויות הצבא הרלוונטיות, לייצג אותך בעת הצורך בבית הדין הצבאי, ובכל אלה לסייע לך לצמצם, ולעיתים אף למנוע את האישום הפלילי ואת הענישה. <br/> </span> </p> </div> Sat, 20 Mar 2021 20:12:49 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post5a25126f thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postffd6f0cd <div data-rss-type="text"> <p> <span> שלוש הטעויות הקריטיות שעושים חיילים הנקראים לחקירה במצ"ח והדרך להימנע מהן </span> </p> <p> <span> <span> בכל שנה נקראים אלפי חיילים לחקירה פלילית במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), וחלקם אף נעצר לצורך החקירה. רבים מהם אינם מייחסים לאירוע הזה את החשיבות הראויה ואינם נערכים בהתאם, וזו טעות גדולה מאוד שעשויה לעלות להם במאסר, ברישום פלילי, בירידה בדרגה ובעונשים כבדים נוספים. </span> </span> </p> <p> <span> לחקירה יכול להיקרא חייל אשר עשה מעשה ביודעין כגון עישון סמים, אך גם חיילים ואפילו מפקדים נורמטיביים לגמרי, אשר היו מעורבים באירוע מבצעי, בתאונה, באובדן ציוד ועוד. כלומר כל מי שמשרת בצבא בחובה, בקבע או במילואים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> טעות מספר 1 – לא מממשים את זכותם להיוועץ בעורך דין </span> </h2> <p> <span> הטעות הראשונה של מרבית החיילים הנקראים לחקירת מצ"ח היא, שאינם מתייעצים עם עורך דין לפני החקירה וגם לא במהלכה. זאת טעות שעלולה לעלות להם ביוקר, מפני שבהיעדר ייעוץ אין הם יודעים את זכויותיהם, ואין הם מכינים את גרסתם בצורה מסודרת ועלולים "ליפול" בתרגילי חקירה, וכך הם עשויים להיות מופללים גם אם אינם אשמים כלל. הבעיה היא שכאשר יבינו את גודל הצרה שנקלעו אליה, יתקשו לחזור בהם או לתקן דברים שאמרו או עשו בחקירה. </span> </p> <p> <span> אז מה צריך לעשות? </span> </p> <p> <span> הפתרון הוא פשוט. חייל שנקרא לחקירת מצ"ח או נעצר לצורך חקירה, צריך לממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין המתמצא בתחום בטרם ייחקר. עורך הדין ירגיע את החייל, יסביר לו את זכויותיו ויעזור לו להכין את עדותו בצורה מסודרת. עורך הדין אף יכול להמשיך ולייעץ לחייל בכל פעם שהלה יבקש זאת במהלך החקירה אם וכאשר יעלו נושאים חדשים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> טעות מספר 2 – נמנעים מלשכור את שירותיו של עורך דין לאחר החקירה </span> </h2> <p> <span> הטעות השנייה של מרבית החיילים הנחקרים במצ"ח היא שבסיום החקירה הם נמנעים מלשכור את שירותיו של עורך דין, מתוך רצון לראות כיצד יתפתחו הדברים בטרם יחליטו אם נדרש להם ייצוג. זאת טעות גדולה מאוד שבגללה אין הם משפיעים על ההליך, ומפסידים את האפשרות להימנע מכתב אישום וממשפט פלילי בבית הדין הצבאי. </span> </p> <p> <span> אז מה צריך לעשות? </span> </p> <p> <span> חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין גם לאחר שהחקירה הסתיימה. עורך הדין יכול לדאוג לזכויותיו של החייל במהלך ההמתנה בין סיום החקירה להחלטת הפרקליטות, לבקש ולקבל את חומר החקירה עם העברתו ממצ"ח לפרקליטות הצבאית בסיום החקירה ובמקרים מתאימים לערוך שימוע בניסיון למנוע הגשת כתב אישום. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> טעות מספר 3 – לא נותנים חשיבות מספקת לייצוג משפטי </span> </h2> <p> <span> הטעות השלישית הנפוצה אצל חיילים אשר הוגש נגדם כתב אישום בבית הדין הצבאי היא, שאינם נותנים חשיבות לייצוג, אינם עומדים על איכות הסנגור ואף לא תמיד נרתמים לסייע לעורך הדין בהליך ובמידע, בהמצאת מסמכים ובקיום הנחיותיו, מתוך שנפלו לידי ייאוש, לאדישות לאי הבנת המצב וכיוצא באלו. זאת טעות גדולה מאוד שמצמצמת את הסיכוי להשיג זיכוי או לפחות ענישה מקילה, שכן עורך דין מקצועי, מנוסה ומחויב, ימצא את הקשיים הראייתיים בתיק, ינהל את ההליך בתבונה וישיג עבור החייל את התוצאה הטובה ביותר. </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> <span> אז מה צריך לעשות? </span> </h2> <p> <span> להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי ומסור, אשר ינהל את ההליך וייצג את החייל הנאשם בהליך בבית הדין ובהליכי המשך ככל שיהיו כגון ועדות לבחינת המשך שירות, מחילה וכיוצא באלו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> סיכום </span> </p> <p> <span> חייל אשר נקרא או נעצר לחקירה במצ"ח, חייב להיעזר בעורך דין המתמצא בתחום, וזה ייעץ לו, ילווה אותו, ייצג אותו מול הפרקליטות הצבאית, בבית הדין הצבאי ומול רשויות הצבא, ויעמוד על זכויותיו. מוטב לשכור את שירותיו של עורך דין מוקדם ככל האפשר בהליך, אבל אף פעם לא מאוחר מדי! </span> </p> <h2> <span> <br/> </span> </h2> </div> Fri, 19 Mar 2021 20:14:41 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postffd6f0cd thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post0024fe71 <div data-rss-type="text"> <p> <span> היעדרות מן השירות שלא ברשות היא העבירה השכיחה ביותר שבגינה נשפטים בבתי הדין הצבאיים. זוהי עבירה הנתפסת כחמורה, ולכן הנאשם מוחזק במעצר מרגע שנעצר או הוסגר, הַמְשֵך בתקופת ניהול הדיון בעניינו בבית הדין ועד לסיום ריצוי עונשו, לרישום הפלילי שגוררת ההרשעה בבית הדין ולעונשים כבדים, הכוללים מאסר ופגיעה בדרגה הנפסקים בדרך כלל בגין העבירה הזו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למרות הכתוב לעיל, ולמרות שזו עבירת מודעות, כלומר החוק מייחס לעובר אותה מודעות להיותה עבירה ולנסיבות, רוב העומדים לדין הם חיילים נורמטיביים שנסחפו למצב של עבירה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תחילתה של ההיעדרות היא פעמים רבות צורך נקודתי שלא זכה להתחשבות מצד המפקד, כגון בעיה רפואית או אישית, משבר אישי, פחד מהמציאות ביחידה ובמקרה של מילואים – כשל בדיווח של איש המילואים על שינוי כתובת, על שהייה בחו"ל או על אילוץ כלשהו. מרגע שהוכרזו כנפקדים משירות, חוששים החיילים מעונש ונמנעים מלשוב תוך שהם מדחיקים את המשמעות ואת ההשלכות של מעשיהם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עקב החרדה וחוסר הידע נקלעים החיילים לחוסר אונים, שפעמים רבות אינו זוכה למענה מהמערכת הצבאית: הצבא קבע נוהל לפיו יבקרו מפקדים עם רכב בבית החייל הנעדר מהשירות, כדי לשכנעו לחזור ולהביאו ליחידה. עוד נקבעה חובה למדרג עולה של בכירות המפקדים המחפשים וכי אלו ימסרו לחייל ולמשפחתו מכתב הסבר על הנפקדות ועל השלכותיה. ואולם בפועל נשלחים "מחפשים" שהם חיילים זוטרים אשר יוצאים ידי חובתם במסירת המכתב ואין הם מגיעים ברכב, שעשוי לסייע בהסעת החייל מיידית ולתרום לשכנועו לחזור. פעמים רבות מסתיים הביקור בכך שהחייל המחפש לא מוצא איש בבית ודי לצה"ל בכך, דבר שבהיעדר בקרה אמיתית יוצר מצב שבו "מחפשים" נמנעים מלהגיע ומדווחים כי לא היה איש בבית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חמור מכך, ישנם מקרים שמפקדים מאיימים על הנפקד כי יבולע לו כשיחזור, ממליצים לו לא לחזור, אלא להסגיר את עצמו בידי המשטרה הצבאית כאשר ימלאו ימי העריקות ואומרים לו כי אז עונשו יהיה קל יותר. התנהלות כזו ודומות לה תורמות להמשך העבירה ולהחמרתה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כאשר החייל נתפס, או מסגיר את עצמו, הוא, כאמור, נעצר ומובא בפני שופט, אשר ככלל מאריך את המעצר למשך כל תקופת ההליך המשפטי. במקרה זה עומד דו"ח העריקות כראיה מרכזית נגד החייל, אשר בהיותו עצור אינו יכול לאסוף ראיות להוכחת חפותו או לפחות לנסיבות העבירה ולנסיבותיו האישיות לצורך טיעונים לעונש. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> להלן אסקור כללים אחדים להתנהלות נכונה במקרה שנקלעת למצב זה: </span> </h2> <p> <span>   </span> </p> <ol> <li> <span> הימנע מנפקדות ומעריקות – בריחה אינה פותרת דבר. אם יש לך בעיה, פנה למפקדיך, למשרד תנאי השירות, למרפאה או לכל גורם רלוונטי אחר בבקשה לעזרה. אם נהגו כלפיך באופן לא מקצועי או לא הוגן, דבר עם מפקדיך, ואם נהגו כלפיך שלא כדין או פגעו בזכויותיך, התלונן עליהם בפני המפקד הממונה עליהם או בפני נציב קבילות החיילים. בריחה מונעת את נוכחותך לטפל בבעיות ושומטת את הבסיס מכל תלונה. ולא, עריקות לא מובילה לשינוי שיבוץ. לאחר תקופת עריקות, גם ממושכת, בסיום המאסר תחזור ליחידה שממנה ערקת, למעט במקרה חריג של המלצת גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין), אשר ניתנת כאשר יש סיבה, אשר אם קיימת, יאשר אותה לרוב גם מערך תנאי השירות ביחידה. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> אם אתה בסטטוס של נעדר מן השירות ללא רשות, היוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום. ניתן ונכון להתמודד עם הבעיה כשהיא בראשיתה. במצב הזה ניתן פעמים רבות לעמוד לדין משמעתי ולהימנע מענישה חמורה ומרישום פלילי. במקרים מסוימים ניתן להימנע משיפוט בבית הדין ולהישפט בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר), גם כאשר אתה במעמד עריק, בעיקר כאשר תקופת העריקות קצרה יחסית. הפתרון יהיה כרוך בחזרת החייל ליחידה כתנאי של הצבא לבחינת המקרה, למעט מקרים של אי כשירות נפשית או פיזית, המגובה באישורים לאי כשירות למעצר. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> דאג לאסוף ולארגן ראיות לעניין נסיבות היעדרותך מהשירות. בצה"ל אין גוף החוקר את עבירת ההיעדרות משירות, והראיות לאשמה שעל פיהן מתנהלת התביעה הם טופסי הדיווח של המפקד או החייל המחפש ודו"ח סיכום של היחידה המאושר בידי תא עריקים. במהלך ההליך המשפטי קשה לנאשם לאסוף ראיות כי, כאמור, הוא במעצר. אבל בהליך המשפטי דורשים התביעה ובית הדין להוכיח בראיות כל טענת הגנה. לפיכך, חשוב להשיג ראיות כגון אישורי מחלה, סיכומי ראיונות ואישורי מפקדים, מסרונים ממפקדים וכיוצא באלו. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> דאג לאסוף ולארגן ראיות לעניין נסיבות אישיות. כאמור, את אלו יהיה קשה להשיג במהלך ההליך המשפטי בשל המעצר. חשוב להציג מסמכים המעידים על מצב סוציו־אקונומי וכלכלי, מצב רפואי (מחלה, מצב נפשי, היריון וכיוצא באלו), תלות של קרוב משפחה וכדומה. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> הסגר עצמך, ויפה שעה אחת קודם. למשך ההיעדרות יש משקל מכריע על חומרת העונש. כמו כן, ניתן משקל לעובדה כי החייל הסגיר את עצמו לעומת מקרה שבו הוא נעצר. זכור! כאשר אתה נעדר משירות ללא רשות, אתה נמצא בבעיה שהולכת ומחמירה. הבעיה אינה יכולה להיפתר אלא בכך שתסגיר את עצמך, ותאפשר לפרקליטות הצבאית, ובמקרה הצורך לגורמי צבא רפואיים ואחרים, לבחון את עניינך. </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ישנם הליכים חריגים, אך אלו יכולים להיבחן לגופו של מקרה. </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 18 Mar 2021 20:18:22 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post0024fe71 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postb03a860b <div data-rss-type="text"> <p> <span> המועד המומלץ להסדרת מעמד עריק או משתמט הוא בהקדם האפשרי, במועד מתוכנן ולאחר הכנה. <br/> <br/> </span> </p> <p> <span> רבים, אשר מסיבות שונות נמצאים במעמד של משתמט או עריק משירות צבאי (בארץ או בחו"ל), חווים תחושה לא נעימה של אי ודאות, חשש מלהיתפס ולהיכלא וחשש מהעתיד לבוא. לחשש הזה בסיס מוצדק, שכן במצב הזה הם נחשבים עבריינים נמלטים, והם עשויים להיתפס ולהיעצר בכל מפגש, אפילו אקראי, עם נציגי החוק – שוטרי תנועה, משטרת הגבולות וכיוצא באלה, וכן הם בחשש תמידי שיגיעו לוכדי עריקים של המשטרה הצבאית לביתם או למקום עבודתם כדי לעוצרם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מתי עדיף להסגיר את עצמך </span> </h2> <p> <span> מעמד של משתמט או עריק אינו נפתר מאליו ולמעשה הולך ומחמיר ככל שהזמן מצטבר. להלן אסביר מדוע כדאי להסדיר את העניין ברוב המקרים על ידי הסגרה עצמית ובהקדם האפשרי, במועד אשר בשליטה שלך, לאחר הכנה – היוועצות עם עורך דין המתמצא בתחום המשפט הצבאי והמשך ליווי שלו. <br/> </span> </p> <p> <span> פעמים רבות ניתן להסדיר את המצב בהליך מנהלי מול רשויות הצבא או בדין משמעתי פשוט. במצב כזה ברור שאין טעם להמשיך בהשתמטות או בעריקות ויש לנקוט הליכים לאלתר ובטרם ישתנה המצב לחומרה. מצבים אלו נכונים בעיקר לעריקי חו"ל בגילים מבוגרים, לעריקים הנמצאים במצב של אי כשירות רפואית – פיזית או נפשית – לשירות, נשים שנישאו, מי שאינו כשיר למעצר כגון נשים בהיריון, ונעדרים משירות לתקופה קצרה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> חומרת העונש ביחס ישיר לתקופת ההיעדרות </span> </h2> <p> <span> <span> חומרת העונש הנגזר בגין עבירות העריקות וההשתמטות היא ביחס ישיר לתקופת ההיעדרות. לכן כדאי לקצר את התקופה, הלא נעימה ממילא, של ההיעדרות וכך להשיג הקלה בעונש ולחזור בהקדם האפשרי לשגרת החיים. נוסף על כך, העובדה כי הנעדר משירות ללא רשות הסגיר את עצמו, עומדת לו לזכות בעת קביעת העונש. </span> </span> </p> <p> <span> מי שמצפה כי בתקופת הכליאה יטופל בידי גורמים טיפוליים ומשקמים, כגון קצין בריאות נפש (קב"ן), פסיכיאטר או גחל"ת (מסגרת הקיימת בבית הכלא הצבאי ואמונה על אבחון כלואים במגמה לאפשר חזרתם לשירות תקין), אשר יביאו להקלה בתנאי שירותו או לשחרורו משירות צבאי, יכול לזכות בדרך כלל לטיפולם גם לאחר תקופת עריקות קצרה יחסית, או לחלופין, לא לזכות כלל לטיפולה של גחל"ת, אף אם ימשיך בעריקות ארוכה, אם אינו עומד בתנאים ובהם: שירות תקופה של ממש ביחידה בטרם ערק כאשר מדובר בהשתמטות ועוד. מכאן שאין טעם להאריך את ההיעדרות, אלא דווקא לסיימה בהקדם כדי לעמוד לבחינת אותם גורמים מטפלים בהקדם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מחילות חגים </span> </h2> <p> <span> ישנם מועדים שבהם ניתנות על פי פקודות הצבא "מחילות חגים", שמהותן קיצור עונש המאסר שנקבע בדין משמעתי או בבית דין צבאי, בתקופה של עד שמונה ימים. מועדים אלה הם, ראש השנה, יום הכיפורים, פסח ויום העצמאות, (לחיילים נוצרים ומוסלמים תקפים ראש השנה ויום העצמאות אך לא תקפים פסח ויום הכיפורים, ויש להם עוד מועד הקבוע בתקנות השיפוט הצבאי). התביעה הצבאית ובית הדין נוהגים להתחשב במועדים אלו בקביעת הדיונים ובקציבת העונש על מנת שנאשמים יוכלו ליהנות מהמחילות. ניתן לתכנן מועד הסגרה בהתאם למועדים אלו. </span> </p> <p> <span> מסיכום הדברים העולים לעיל משתמע כי המועד המומלץ להסדיר את עניינך אם אתה במעמד של נעדר מן השירות הוא בהקדם האפשרי, במועד מתוכנן ולאחר הכנה. <br/> </span> </p> </div> Wed, 17 Mar 2021 20:20:32 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postb03a860b thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postdb413ef0 <div data-rss-type="text"> <p> <span> עבירות הסמים נפוצות מאוד בצבא, ורוב החקירות שמקיימת המשטרה הצבאית החוקרת הן בחשד לשימוש בסמים. תופעת השימוש בסמים שכיחה בחברה האזרחית שבתוכה חיים וממנה מגיעים חיילי צה"ל. החיילים אינם יודעים כי הצבא מחמיר מאוד ביחס למערכת האכיפה והשיפוט האזרחית בנושא זה, ומכאן שכיחות התופעה בקרב חיילים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> חייל, אתה חשוד בשימוש בסמים, מה יקרה עכשיו? </span> </h2> <p> <span> כאשר נודע למשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) על חשד לשימוש בסמים, היא בדרך כלל תעצור את החייל לצורך חקירה או לפחות תזמן אותו לחקירה. יבוצע חיפוש על גופו של החייל החשוד, בחדרו ובחפציו ביחידה, ופעמים רבות, מותנה בצו שופט, אף בביתו הפרטי. כמו כן, יוחרם מכשיר הטלפון הנייד שלו וייבדקו מסרונים, הודעות וואטסאפ ותמונות כדי ללמוד מהם על עבירות סמים ואף לגבי עבירות אחרות. החייל ייחקר ויתבקש למסור דגימת שתן לבדיקה לצורך גילוי שימוש בסמים. אם החייל מסרב למסור דגימת שתן וקיים חשד סביר שהוא משתמש בסמים, יוּצא כנגדו צו מקצין שיפוט בכיר במשטרה הצבאית המחייב אותו למסור את דגימת השתן. סירוב לצו זה הוא עבירה פלילית בפני עצמה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה קורה בסיום החקירה במצ"ח </span> </h2> <p> <span> ככלל, אם בידי החוקרים אין ראיות, הנחקר הכחיש, לא נמצאו ברשותו חומרים אסורים, ודגימת השתן שמסר נמצאה נקייה בערכת השדה – הוא ישוחרר בחזרה ליחידתו, ואם הדגימה תימצא נקייה גם בבדיקת המעבדה ולא יימצאו ראיות נוספות בחקירה, תסתיים הפרשה מבחינת החייל. </span> </p> <p> <span> ואולם, אם הודה החייל בשימוש בסמים או שנמצאו ברשותו, בחדרו ביחידה, בביתו או במכשיר הטלפון הנייד שלו ראיות המעידות כי החזיק או השתמש בסמים, או שהחייל סירב למסור דגימת שתן, הוא עלול להיעצר ולהיות מובא לפני שופט בבית דין צבאי בתוך 24 שעות מרגע מעצרו. </span> </p> <p> <span> הפרקטיקה שעל פיה נוהגת התביעה הצבאית היא, שבמקרים שבהם הודה החשוד בכמות של עד שני שימושים עצמיים בנסיבות אזרחיות, או שהחשד נובע רק בשל הסירוב למסור דגימת שתן לגילוי שימוש בסמים, לא עומדים על המשך מאסרו והוא משוחרר ליחידתו. ואילו במקרים שבהם הודה החייל או שישנן ראיות אחרות כי עשה יותר משני שימושים עצמיים או במקרה של שימוש בתוך היחידה הצבאית, או בחשד לעבירות חמורות יותר כגון תיווך לרכישת סמים, סחר בסמים, גידול סמים ועבירות סמים חמורות אחרות, תדרוש התביעה מבית הדין לעצור את החייל לצורכי חקירה, ובהמשך, עם הגשת כתב האישום, תבקש התביעה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. </span> </p> <p> <span> <span> בסיום החקירה מעבירה המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) את ממצאי החקירה בצירוף המלצותיה לפרקליטות הצבאית. התביעה הצבאית בודקת את ממצאי החקירה, ואם יש די ראיות, היא מגישה כתב אישום לבית הדין הצבאי נגד החייל. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה קורה כאשר מוגש כתב אישום </span> </h2> <p> <span> כאשר מוגש כתב אישום נגד החייל, מתחיל משפטו בבית הדין הצבאי, המתנהל על פי חוק השיפוט הצבאי. חשוב לדעת, טיעונים להקלה בעונש יהיו בין היתר: היעדר עבר משמעתי, שירות תורם עד מועד העבירה, כמות שימושים נמוכה, שימוש בנסיבות אזרחיות, שימוש בסמים "קלים" ונסיבות אישיות מיוחדות. לעומת זאת, שימוש בסמים מספר רב של פעמים, בתוככי היחידה, תפקיד צבאי של נהג או לוחם במשמרת, שימוש בסמים קשים ועבירות חמורות, כגון תיווך או סחר, יובילו להחמרה בעונש. </span> </p> <p> <span> כאמור, בתי הדין הצבאיים נוטים להחמיר בענישה, והעונשים הצפויים הם מאסר (אם משכו עולה על 60 ימים, אשר להם ניתן להוסיף עד 30 ימי מאסר בדרך של עבודות צבאיות, אזי הוא מביא לרישום פלילי מלא. יוער כי אם העבירה היא עבירה מסוג פשע, למשל, סחר בסמים, תגרור ההרשעה בבית הדין רישום פלילי מלא בכל מקרה), מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה צבאי ואזרחי והורדה בדרגה. חייל אשר מורשע בשימוש בסמים צפוי להיקרא לוועדה אשר תחליט על כשירותו להמשך שירות, ואף להיקרא למרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) לבדיקת כשירותו לנהיגה. נוסף על כך, חייל המורשע בשימוש בסמים צפוי לאבד את הסיווג הביטחוני שלו. </span> </p> <h2> <span> <span> <br/> סיכום </span> </span> </h2> <p> <span> מומלץ מאוד להימנע משימוש בסמים בעת השירות הצבאי ובכלל. אם נעצרת או זומנת לחקירה, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין הבקיא במשפט הצבאי והפלילי – רצוי מאוד לפני החקירה, אך אף פעם לא מאוחר מדי. עורך דין מקצועי שמומחה במשפט צבאי, יכול להגיע לחדר החקירה במצ"ח, לייעץ לך וללוות אותך בהליך החקירה, עשוי למנוע את מעצרך ואף עשוי למנוע הגשת כתב אישום פלילי. במידת הצורך עורך הדין יכול לייצג אותך בהליך המשפטי ובהליכי ההמשך וכך להביא להקלה בעונשך ובהשלכותיו ולמנוע עוגמת נפש בעתיד. <br/> </span> </p> </div> Tue, 16 Mar 2021 20:22:41 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postdb413ef0 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post04cab31a <div data-rss-type="text"> <h2> <span> חובת חייל למסור דגימת שתן לגילוי שימוש בסמים והחריגים לה </span> </h2> <p> <span> על המשרתים בצה"ל חלה חובה למסור דגימת שתן לצורך בדיקה לגילוי שימוש בסמים, אם ניתן צו המורה לעשות כך על ידי קצין בכיר בדרגת רס"ן לפחות, המשרת במשטרה הצבאית. הקצין יוציא צו כזה כאשר הוא סבור שיש חשד סביר שהחייל עבר עבירה של שימוש בסמים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סירוב למסור דגימת שתן לבדיקה חרף קיומו של הצו הוא עבירה בפני עצמה לפי חוק השיפוט הצבאי. ואולם, על פי מדיניות התביעה הצבאית, חייל בשירות חובה המסרב לצו קש"ב (קצין שיפוט בכיר) למסור דגימת שתן, וזו לו עבירה יחידה מוכחת באותה חקירה ואין לו הרשעות קודמות בנושא סמים, תוגש נגדו הוראת שיפוט בדין משמעתי בפני קצין שיפוט בדרגת סגן אלוף והוא לא יעמוד לדין פלילי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מנגד, תוצאה חיובית של הבדיקה צפוי שתביא להרשעת החייל בעבירה פלילית של שימוש בסם מסוכן, עבירה שהעונש הצפוי בגינה חמור בהרבה מהעונש הצפוי בגין עבירה של סירוב למסור דגימת שתן, והרשעה בגינה גוררת רישום פלילי, פסילת רישיון נהיגה ויש לה השלכות על עתיד החייל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לכן, פעמים רבות, כשהחייל יודע כי אין נגדו ראיות נוספות והוא חושש כי תוצאות הבדיקה יעידו על שימוש בסמים, הוא יעדיף לסרב להיבדק ויבחר לעמוד לדין על עבירה קלה יותר של סירוב לצו קש"ב למסור דגימת שתן לבדיקה, ולא להסתכן בהרשעה בעבירה חמורה של שימוש בסם מסוכן. </span> </p> <h2> <span> <span> <br/> ראוי לציין כי ישנן סיבות חריגות בגינן יהיה סירוב החייל למסור דגימת שתן מוצדק: </span> </span> </h2> <p> <span> ישנם תנאים אשר חייבים להתקיים כדי שהצו המורה על קיום הבדיקה יהיה חוקי. בין היתר, צריך שיהיה חשד סביר אצל קצין השיפוט הבכיר, נותן הצו, כי החייל לגביו ניתן הצו עשה שימוש בסם מסוכן (ולפי הפסיקה של בתי הדין הצבאיים, האמור תופס גם לגבי קבוצת חיילים מסוימת, למשל, כאשר נמצא כלי לשימוש בסמים במקום מסוים שבו נמצאים מספר חיילים). </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במקרים שבהם יש צו, חובה להודיע לחייל החשוד על כך ואף חובה להראות לו את הצו אם ידרוש זאת. על פי הוראות קצין המשטרה הצבאית הראשי, תיעשה הבדיקה בנוכחות שוטר בלבד כאשר החשוד הוא חייל, ושוטרת בלבד במקרה שבו החשודה היא חיילת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במקרים ייחודיים שבהם החייל או החיילת נדרשים לבדיקה אולם מתקשים רגשית, או מודעים לבעיה אפשרית בבדיקה, למשל, כאשר החיילת החשודה במחזור חודשי, החייל החשוד סובל מפגם באיבר המין או שהוא נפגע עבירה על רקע מיני בעברו, או נוטל תרופה העשויה להשפיע על תוצאות הבדיקה, חובה ליידע את קצין השיפוט הבכיר נותן הצו. הקצין יבחן את הטענות, ייתן מענה לבעיה אם ניתן לעשות כך לדעתו, בדרך של היוועצות עם גורם רפואי, בחינת אופן ביצוע הבדיקה או כל פתרון אחר לפי העניין, והוא רשאי גם להחליט על ביטול הצו המחייב את החייל או החיילת לתת את דגימת השתן. הקצין חייב להתייחס לטענות החיילים, ולפרט בכתב את השיקולים שהביאו אותו לקבל את החלטתו. סנגורם של החייל או החיילת יכול לדרוש בחינה של החלטת הקש"ב על ידי בית הדין הצבאי, וככל שיימצא שנפל בה פגם, עשוי הדבר להביא לזיכוי החייל או החיילת. <br/> </span> </p> </div> Mon, 15 Mar 2021 20:25:20 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post04cab31a thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post91730fb5 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מה היא ועדת סמים ומה הן סמכויותיה </span> </h2> <p> <span> <span> על פי הוראות הקבע בצה"ל, חייל אשר הורשע בעבירת סמים בבית דין צבאי, יעמוד בפני ועדה מייעצת לטיפול במשתמשים בסמים, או בשמה המוכר: "ועדת סמים". הוועדה מתקיימת ב"מיטב" (היחידה הצבאית המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון והחיילים בצה"ל) ובראשה <br/> <br/> עומד קצין בדרגת סגן אלוף. בסמכות הוועדה להמליץ למפקד "מיטב" על ביצוע אחת מהאפשרויות הבאות: </span> </span> </p> <ol> <li> <span> השארת החייל בשירות ובתפקידו הנוכחי. </span> </li> <li> <span> השארת החייל בשירות ושיבוצו מחדש. </span> </li> <li> <span> <span> פטור משירות צבאי בעילה של "פטור סמים" [במקרה זה תמליץ הוועדה על אחוז הזכויות, אם בכלל, שיקבל החייל לאחר שחרורו. המלצה זו תובא להחלטה בפני ראש מטה אכ"א (אגף כוח אדם)]. </span> </span> </li> <li> <span> <span> שינוי מקצועו של החייל – נושא שיעלה כאשר למקצועו של החייל היבט בטיחותי המושפע משימוש בסם כגון נהג, מאבטח, בוחן תחמושת וכיוצא באלו. </span> </span> </li> <li> <span> <span> החזרת רישיון נהיגה </span> </span> <a href="null" target="_blank"> שהותלה </a> <a href="file:///C:/Users/DorGi/OneDrive/Desktop/%D7%90%D7%9C%D7%93%D7%93%20%D7%A4%D7%9C%D7%93%20-%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A%20%D7%93%D7%99%D7%9F/%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%20%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20-%20%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%20%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%94%209.8%20(1).docx#_msocom_1" target="_blank"> [NN1] </a> <span>  , נושא שייבחן רק לאחר קבלת המלצה ממפקדו של החייל בדרגת סגן אלוף ומעלה (המלצת הוועדה תועבר לסמכות רישוי צה"ל). </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <h2> <span> לפי אילו קריטריונים מחליטה ועדת הסמים? </span> </h2> <p> <span> ועדת הסמים מסתמכת בהחלטתה על חומרת העובדות ועל נסיבות העבירה שבה הורשע החייל. היא מביאה בחשבון אם החייל קיבל אחריות על מעשיו, אם הביע חרטה והתחייב שלא לחזור על העבירה, מה היא המלצת מפקדיו (על פי ההוראה, חייב מפקדו של החייל להיות נוכח בוועדה, ואם נבצר ממנו להיות, חובה עליו להעביר המלצה בכתב שתוכנה יובא לידיעת הוועדה) וגורמים נוספים כגון עברו המשמעתי של החייל, משך הזמן שנותר לו עד תום השירות ועוד. </span> </p> <p> <span> לגבי חייל שהורשע בעבירה חמורה כגון סחר בסמים, אספקת סם, תיווך בעבירת סמים, שימוש של למעלה מחמישה מקרים בסם מסוג קנביס, שימוש בסם קשה לפחות פעם אחת או שמדובר בהרשעה שנייה של החייל בעבירת סמים במהלך השירות, קובעת מדיניות הצבא כי הכלל הוא שהחייל ישוחרר משירות, ואם מחליטה הוועדה אחרת מטעמים מיוחדים, עליה לנמק את החלטתה בכתב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> כיצד על חייל להכין עצמו לוועדה? </span> </h2> <p> <span>  ככלל, חייל צריך לבקש מהוועדה להותירו בשירות, שכן לשחרור בעילה של "פטור סמים" עשויות להיות השלכות שליליות על עתידו. עם זאת, חייל יכול להעדיף כי הוועדה תפטור אותו משירות בצבא. רצונו של החייל הוא שצריך להכתיב את אופן התנהלותו. לבוש מסודר, קבלת אחריות, הבעת חרטה והתחייבות שלא לחזור על העבירה – אלה תנאי בסיס שעליהם יכול להוסיף החייל מכתבי המלצה ממפקדים, מגורמים רלוונטיים כגון עובד סוציאלי, תעודות הצטיינות בשירות וכדומה. החייל יכול אף להיעזר בייצוג של עורך דין שיהיה נוכח עימו בוועדה. עורך הדין יכול להכין את החייל לקראת הוועדה, לאסוף ולארגן את המסמכים הדרושים, לטעון בעצמו בפני הוועדה ולוודא שעניינו של החייל יוצג כראוי. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> <span> סיכום </span> </span> </h2> <p> <span> החלטת ועדת סמים היא משמעותית ביותר וקובעת את עתידו של החייל בשירות ובהמשך חייו. החלטת הוועדה אינה מובטחת מראש ואינה תלויה בהכרח ברצונו של החייל. לפיכך, חשוב להבין את ההליך ולהתכונן אליו, ורצוי לעשות זאת באמצעות עורך דין הבקיא בהליך. </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 14 Mar 2021 20:28:51 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post91730fb5 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post7e04b567 <div data-rss-type="text"> <p> <span> המיתוס הרווח, אשר צה"ל מתהדר בו כעובדה קיימת, הוא שצה"ל נלחם בתופעת ההטרדה המינית ומצליח לצמצם אותה מאוד. ואולם, בחינת העובדות מעידה כי פני הדברים שונים: לפי הדו"חות השנתיים של יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), מתקבלות בכל שנה מאות תלונות של חיילות ועוד מספר מצומצם של חיילים אשר הוטרדו מינית, ולפי הדו"חות השנתיים של הפרקליטות הצבאית, מוגשות בכל שנה מאות הוראות שיפוט בעניין זה, חלקן בדין משמעתי וחלקן בכתבי אישום בבתי הדין הצבאיים. כל מִשאל בקרב חיילות מעיד כי אין כמעט חיילת שלא חוותה אירוע של הטרדה מינית במהלך שירותה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> איך מתמודד צה"ל עם נושא ההטרדה המינית </span> </h2> <p> <span> אם נבחן את העשייה הפוזיטיבית למניעת התופעה של הטרדה מינית בצה"ל – נתאכזב: אין הדרכה לחיילים כמעט באף הכשרת יסוד בצה"ל, ובכלל זה בטירונות, בהכשרה המקצועית וכדומה, ואף לא ברוב הכשרות הפיקוד, החל בבית הספר לקצינים ובהשלמת הקצונה החילית וכלה בהכשרות הבכירים האמונים על הנעשה ביחידות ובהן קורס מ"פים, קורס מג"דים, המכללה לפיקוד ומטה ואחרות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למעשה, צה"ל יוצא ידי חובתו במינימום הנדרש בחוק בפקודה לבצע הדרכה בכל יחידה אחת לחצי שנה, פקודה שאינה נאכפת ואינה מבוצעת באופן מלא, ואף כאשר ההדרכה מתבצעת, היא מבוצעת בידי מפקד, שלא תמיד מחזיק בידע הדרוש לעניין ובנוכחות חלקית של חיילי היחידה ומפקדיה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> כיצד נוצר המיתוס של התמודדות מוצלחת עם התופעה </span> </h2> <p> <span> אם כך, מנין המיתוס של מלחמה בלתי מתפשרת בתופעת ההטרדה המינית בצבא? דומני כי מיתוס זה נוצר כתוצאה מענישה מחמירה ומצעדים פיקודיים כנגד מי שמורשע בעבירה זו. כך, למשל, מחמירים קציני השיפוט הבכירים בדין המשמעתי בעבירות שאין בהן די ראיות או חשיבות מספקת כדי להגיש כתב אישום פלילי, ורף הענישה בבית הדין הצבאי מחמיר באופן משמעותי לעומת הענישה באותן עבירות בבתי המשפט האזרחיים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נוסף על כך, מתקיים בצבא הליך פיקודי שבמסגרתו הוא מעמיד כל משרת קבע, קצין או נגד, המורשע בעבירה על רקע מגדרי, ואפילו בעבירה קלה של התנהגות בלתי הולמת, בפני ועדה להתרת חוזה, והוא צפוי להיות מפוטר ללא פיצויים או פנסיה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כך, נוצר מצב שבו המערכת הצבאית אינה עומדת בחובתה להקנות לחייליה ידע מספק בנושא, אך מחמירה בענישה למי שסטה מהנורמות המחייבות, מתוך ציפייה שהרתעה היא שתמנע עבירות בעתיד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ואולם, בהיעדר הידע הדרוש נעשות עבירות רבות מתוך בורות, ממשובת רגע וכדומה – מקרים אשר להם ההרתעה אינה נותנת מענה. כך, למשל, מקרה שבו קצין צעיר מקיים קשר אינטימי בהסכמה עם חיילת מיחידתו, מקרה שכיח מאוד, אשר לא ייחשב בעיני רוב המפקדים והחיילים כדבר אסור חרף יחסי המרות השוררים ביניהם. או מקרה שבו פונה חייל אל מתלוננת בניסיון להניאה מלהגיש תלונה כנגד חייל אחר ביחידה – מעשה שהוא עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, אולם לא ייתפס ככזה על ידי רוב המפקדים והחיילים, ועוד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה ייחשב הטרדה מינית </span> </h2> <p> <span> כאן המקום לפרט בקצרה כמה סוגים של מעשים אשר ייחשבו על פי החוק והפקודות כהטרדה מינית: </span> </p> <ol> <li> <span> הצעות מיניות חוזרות המופנות אל מי שהראה למטריד, בהתנהגות או במילים, שאינו מעוניין בהן. </span> </li> <li> <span> התייחסות מבזה או משפילה הנוגעת למינו או למיניותו של אדם, לרבות נטייתו המינית. </span> </li> <li> <span> סחיטה באיומים, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. </span> </li> <li> <span> מעשים מגונים. </span> </li> <li> <span> התנכלות או פגיעה מכל סוג שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה שהוגשה לגבי הטרדה מינית. </span> </li> <li> <span> גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין, ייחשבו הצעות או התייחסות מינית כהטרדה מינית בין המטריד למוטרד אם קיימים ביניהם יחסי מרות או עבודה, תוך ניצול מרות ביחסי שירות או עבודה או אם מתקיימים ביניהם יחסי מטופל-מטפל. </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה יכולים לעשות חיילת או חייל שנפלו קורבן להטרדה מינית או עבירת מין אחרת </span> </h2> <p> <span> <span> אם חיילת או חייל נפגעו כתוצאה מעבירת מין, גם אם מדובר באירוע במסגרת האזרחות או המשפחה, ניתן לפנות לממונה על תחום יוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר), הקיימת בכל יחידה ושמה מפורסם בלוח מיוחד המוקדש להוראות יוהל"ם וכן בצידן הפנימי של הדלתות בשירותים. ניתן לפנות גם ישירות לגוף מיוחד הקיים לשם כך בצה"ל: מרכז התמודדות ותמיכה (מהו"ת). שם, תוך הקפדה על שמירת פרטיות הפונה, ניתן לקבל טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי וייעוץ באשר לאפשרות הגשת תלונה וכל מידע אחר הדרוש במצב זה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לסיכום, עקב ייחודיות מאפייני הארגון הצבאי וחשיבות הנושא לקיום סביבת עבודה מכבדת, שמירה על החיילות והחיילים מפגיעה או הסתבכות פלילית, בהיעדר התמודדות מובנית, מוטלת המשימה על כתפי המפקדים. כדי לממש את חובתם עליהם ללמוד את הנושא, ליצור אווירה ראויה ולהקפיד על הפקודות וההוראות. רק כך תיווצר תשתית ראויה לסביבת עבודה מכבדת במערכת הצבאית ההיררכית, המשולבת מגדרית וכופה על החיילות והחיילים לשהות ביחידוֹת. זוהי חובתם החוקית והמוסרית וזכותם של החיילות והחיילים. אחריות המפקדים אינה גורעת מהאחריות האישית של כל חייל וחיילת למשמעת, לאיפוק ולהתנהגות הולמת. <br/> </span> </p> </div> Sat, 13 Mar 2021 20:31:52 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post7e04b567 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postef54bc9c <div data-rss-type="text"> <h2> <span> כיצד מגן החוק מפני חדירה לפרטיות ופגיעה על רקע מיני? </span> </h2> <p> <span> <span> שני חוקים יחדיו מגינים על הזכות לפרטיות ועל מניעת פגיעה על רקע מיני של כל אדם במדינת ישראל בכלל ושל כל חייל וחיילת בפרט: החוק הראשון הוא חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, הקובע כי אסור לאדם לפגוע בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. לשם השגת מטרה זו מגדיר החוק איסור, הכולל בין היתר איסור לבלוש או להתחקות אחרי אדם באופן העלול להטרידו, לצלם אדם כשהוא ברשות היחיד, לפרסם תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו, לפרסם או למסור דבר שהושג בדרך של פגיעה בפרטיות וכן איסור להפר את חובת הסודיות לעניין פרטים אישיים שנמסרו לו על ידי אדם אחר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> החוק השני הוא החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, הקובע, בין היתר, כי פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, היא עבירה שעניינה הטרדה מינית. פירושו של דבר, שהחוק אוסר להפיץ כל תמונה או סרטון המתמקדים במיניותו של אדם ללא הסכמתו של אותו אדם, וזאת באמצעות המחשב או הטלפון החכם והתוכנות הקיימות, בהן אינסטגרם, וואטסאפ, פייסבוק, יוטיוב ואחרות. החוק מפרש כי הכוונה ב"תצלום סרט או הקלטה" גם לעריכה או לשילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עבירות על רקע חוקים אלו כוללות קשת רחבה של מקרים, החל בעבירות עם כוונה לפגיעה כגון הצצה וצילום במקלחות או בחדרי המגורים וכיוצא באלו, אבל גם צילומים שנעשו באקראי או כדרך של הלצה. הפצת התמונות או הסרטונים, הן על ידי המצלם והן על ידי מי שקיבל אותם והעביר אותם הלאה, היא עבירה הנחשבת חמורה מאוד, למרות שנעשית בדרך כלל ללא הבנת חומרת המעשה. </span> </p> <h2> <span> <br/> מהו הייחוד בצורך ובהגנה על הפרט בצה"ל? </span> </h2> <p> <span> <span> בצה"ל – ארגון אשר השירות בו בצוותא נכפה על החיילים והחיילות, כולל שהייה, עבודה ופעמים רבות גם מגורים באותו מחנה – נוצרים מצבים המולידים הזדמנויות רבות לפגיעה בפרטיות ולפגיעה על רקע מיני ולכן מחויב צה"ל לתת תשומת לב מיוחדת לשמירה על הפרטיות ולסביבת עבודה מכבדת. לפיכך ניתן בצה"ל דגש מיוחד לגבי עבירות אלו, וכנגד מי שעבר אותן מוגשים כתבי אישום חמורים לבית הדין הצבאי. פסקי הדין הניתנים כוללים מספר חודשי מאסר וגוררים רישום פלילי לחייל עובר העבירה. בגזרי הדין מודגש הכיעור במעשים האלו והפגיעה בכבוד נפגעי העבירה ובלכידות היחידה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עבירות אלו אינן רק פליליות, אלא הן גם עוולה אזרחית, ולכן הנפגעים או הנפגעות יכולים לתבוע את הפוגעים בתביעות נזיקיות אזרחיות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> אילו הגנות קיימות לחשוד בעבירות אלו? </span> </h2> <p> <span> לנאשם בעבירה מהסוג שתואר לעיל – חדירה לפרטיות והטרדה מינית – יכולה להיות הגנה טובה אם הפרסום נעשה בתום לב, או למטרה כשרה, או שבפרסום יש עניין ציבורי המצדיק אותו והפרסום אינו כוזב ואינו ביקורת על בעל תפקיד בקשר לתפקידו והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו. כמובן ישנן הגנות נוספות בהתאם למקרה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב <span>  </span> של החומרה שצה"ל מייחס לעבירות אלו ובשל מורכבות החוק בעניין זה, מומלץ כי כל מי שנחשד בעבירות מסוג זה, יפנה בהקדם לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמצא בתחום. <br/> </span> </p> </div> Fri, 12 Mar 2021 20:34:15 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postef54bc9c thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post8acc7865 <div data-rss-type="text"> <h1> <span> השלכות משפטיות למערכת יחסים אינטימית בתוך המסגרת הצבאית במקרה שבו קיימים יחסי מרות בין בני הזוג </span> </h1> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה הן ההשלכות המשפטיות למערכת יחסים אינטימית בין מפקד וחיילת </span> </h2> <p> <span> צה"ל הוא ארגון המקבץ יחדיו חיילים וחיילות – גברים צעירים ונשים צעירות – ומטבע הדברים נקשרים ביניהם יחסים רומנטיים. לא בכדי זכה צה"ל לכינוי "משרד השידוכים הגדול במדינה". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה כולל האיסור ומה עומד בבסיסו </span> </h2> <p> <span> פקודות הצבא אוסרות על קיום יחסים אינטימיים בתוך היחידות ואוסרות כליל מערכת יחסים אינטימית בין אלו אשר משרתים באותה יחידה וקיימת ביניהם היררכיה של דרגות או תפקידים. חומרת האיסור גוברת ככל שיחסי המרות הצבאיים בין בני הזוג הם מובהקים. במקרה של עבירה מסוג זה, אף אם שני בני הזוג מעידים כי מערכת היחסים הייתה מתוך רצון חופשי של שניהם ואף אחד מבני הזוג אינו מתלונן, עשוי הבכיר מבני הזוג לעמוד לדין בגין התנהגות בלתי הולמת לדרגתו ולמעמדו או אפילו בגין הטרדה מינית, תלוי בנסיבות המקרה. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> איסור על יחסים אינטימיים בין שניים המשרתים בצבא שמתקיימים ביניהם יחסי מרות, קבוע גם בחוק. במקרים רבים עשויה מערכת יחסים אינטימית בין המשרתים באותה יחידה שיש ביניהם מערכת של יחסי מרות מתוקף תפקידם ודרגתם, להוביל לכתב אישום בבית דין צבאי כנגד הבכיר בדרגה ובתפקיד בגין עבירה של הטרדה מינית. במקרים שהיה ניצול מצד הבכיר עשויה העבירה להיות בעילה אסורה בהסכמה, ובמקרים שמדובר בקצין בכיר או בעל השפעה משמעותית על החיילת מתוקף תפקידו, כך שהחיילת לא רצתה במערכת היחסים אך לא יכלה לסרב, עשוי להיות סעיף האשמה באונס. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מטרת החוק ופקודת מטכ"ל (מטה כללי) בנושא היא לשמור על סביבת עבודה מכבדת, לנטרל את השפעתן של מערכות יחסים בין־אישיות מורכבות העשויות להשפיע על תפקודה התקין של היחידה ולמנוע אפשרות של ניצול או פגיעה של בכיר בדרגה ובתפקיד בזוטר או בזוטרה ממנו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מה קורה כשמתגלה מערכת יחסים במקום שמתקיימים בו יחסי מרות </span> </h2> <p> <span> <span> צה"ל נוקט בנושא זה מדיניות מחמירה: פעמים רבות נפתחת חקירה פלילית במצ"ח אף אם אין תלונה. אם ישנה תשתית ראייתית, מגישה הפרקליטות הצבאית כתבי אישום מחמירים ודורשת ענישה חמורה, הכוללת לרוב מאסר, הורדה בדרגה, קנס כספי ופיצויים, ובית הדין הצבאי נענה לדרישות. נוסף על הצעדים הפליליים ננקטים צעדים פיקודיים בדרך של השעיה או הדחה מהתפקיד של המעורבים, או לפחות של בעל התפקיד הבכיר. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אם נמצא שיש בסיס לקיום מערכת יחסים אינטימית, אף אם לא התקיים הליך פלילי (למשל, במקרה שמערכת היחסים הייתה מושתתת על רגשות הדדיים כנים אך הדבר נודע למפקד היחידה או לממונת יוהל"ם או לבכיר אחר, ואחד מאלו הביא את העניין לבירור), יעמוד הבכיר בפני ועדה להתרת חוזה ויפוטר משירות, גם אם הדבר יפגע פגיעה חמורה בו ובמשפחתו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> על אף שהדבר מנוגד לדחף טבעי ולרגש, על כל מפקד ומפקדת להימנע מקיום מערכת יחסים רומנטית ואינטימית עם מי המשרת עימם באותה יחידה ונמוך מהם בדרגה או עשוי להיות מושפע מהקשר בדרך ישירה או עקיפה. בכל מקרה שעולה שאלה, ראוי להיוועץ עם מי שבקיא בתחום. אם מפקד נקרא לחקירה בנושא, חשוב מאוד שייעזר בייעוץ ובליווי של עורך דין הבקיא בתחום נוכח המורכבות והרגישות בחקירות מסוג אלו – הדיוק הנדרש במסירת גרסה בנושא הוא רגיש, מערכת היחסים היא בדרך כלל מורכבת, ועשויות להיות השלכות חמורות כנגד מי שנחשד בעבירה מסוג זה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 11 Mar 2021 20:36:30 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post8acc7865 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postaf548dee <div data-rss-type="text"> <p> <span> בעבודת המחקר לקראת תואר דוקטור, שפורסמה בספר "מיחידים ליחידה", מתאר ומנתח האלוף במיל' יום טוב סמיה את תופעת ה"זובור" בצה"ל. על פי המחקר, מערכת יחסים של "צעירים"-"ותיקים", שהיא הקרקע שעליה צומחת תופעת ה"זובור", קיימת בכל יחידה ובכל מסגרת. גם ביחידות עורפיות, ומכאן, על פי תוצאת המחקר, שהתופעה קיימת גם במשרדו ותחת אחריותו של מפקד יחידת מצ"ח החוקרת את האירועים, ביחידתו של התובע המלומד המגיש כתבי אישום פליליים ואף ביחידת בית הדין הצבאי שבו יעמדו החיילים לדין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האלוף במיל' ד"ר סמיה, מתאר את המוכר לכל מי ששירת בצבא, כיצד מתפתחת מערכת יחסי "צעירים"-"ותיקים" לכדי אירוע חריג מסוג אלו המתפרסמים מעת לעת בכלי התקשורת. על בסיס מערכת יחסים זו, מתפתח ברוב היחידות הווי של טקסים המתייחסים לחוויית המציאות היחידתית. למשל, טקסים המסמלים מעבר משלב אחד לשלב הבא בהיררכיה א־פורמלית זו ביחידה. בשלב הבא עולה הצורך בהעצמת אותם טקסים ועולה הרף הנדרש כדי לספק את הריגוש הנלווה לאותו טקס. כך "נולדים" מעשים קיצוניים יותר. לרוב נעצרת התופעה דרך ריסון עצמי של החיילים, ולעיתים היא נעצרת באמצעות פיקוח ומתן הגדרות מצד המפקדים, אך לעיתים מתגלה התופעה רק לאחר שגרמה לנזק משמעותי ואף לאסון. דוגמאות כאלו ניתן למצוא במקרה "רולטת הרשת" שהביאה לפני שנים מספר למותו של חייל ששירת במגדל פיקוח בחיל האוויר, באירועי אלימות שאירעו במסגרת "זובור" שהתקיים בספינת חיל הים ובאירועים שהתרחשו ביחידות לוחמות רבות בזרוע היבשה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פקודות הצבא מגדירות את המותר ובעיקר את האסור בנושא זה, והוראות פנימיות נכתבות ונאמרות בכל יחידה כדי להתמודד עם ההשלכות השליליות של התופעה. ואולם, התופעה אינה נעלמת, בעיקר משום שהחיילים רואים בה נכס חשוב להווי היחידתי ואמצעי לשדרג את תנאי השירות, המסייע בידם לצלוח שירות ארוך ושוחק. סיבה נוספת היא רצונם של החיילים חסרי הוותק דווקא, לשאת בעול ובמחיר הקשה של התופעה, מתוך רצון להבטיח לעצמם את אותו שדרוג בתקופת השירות הארוכה העומדת בפניהם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כאשר נודע על התרחשות אירוע חריג הקשור לתופעה, או על קיומה של מערכת יחסים אסורה בתחום זה, דבר הקורה בדרך כלל רק כאשר נפגע חייל, או כאשר חייל חסר ותק מסרב להשתלב בתופעה ומתלונן, מתבצע תחקיר מפקדים, ובמקרים חריגים נחקר האירוע בידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). בסיום החקירה עובר התיק אל הפרקליטות הצבאית, וזו ממליצה לרוב להעמיד את החיילים המעורבים לדין פלילי בבית דין צבאי. </span> </p> <h2> <br/> </h2> <h2> <span> האם נכון לנהוג כך במקרים אלה? התשובה לשאלה זו מורכבת:  </span> </h2> <p> <span> ראשית, אטען כי השוואת אירוע "זובור" לאירוע שבו חבורת חיילים תוקפת אדם כדי לפגוע בו או כדי להשפילו – אינה נכונה. העובדה כי "המותקף" משתף פעולה באופן מלא ולרוב מביע הסכמה מפורשת, וכי "התוקפים" מביעים יחס חברי כלפי "המותקף" בסיום האירוע, הכולל חיבוק, מתן תשורות וכיוצא באלו, והעובדה כי מאותו רגע יחסיהם חבריים, מלמדות כי אירוע זה לא יכול להיחשב כתקיפה (על פי הדין הפלילי, תקיפה היא פגיעה באדם שאינו מסכים לכך. כך, למשל, קרב אגרוף ספורטיבי אינו נחשב תקיפה), זו גם איננה התעללות בחסר ישע. יש לראות באירוע זה מצב שבו חבורת נערים משחקת משחק, אף אם מסוכן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אם המעשים המתרחשים במסגרת מערכת יחסים של "ותיקים"-"צעירים" חורגים מן המותר בפקודות הצבא או בהוראות היחידה, אזי מדובר בעבירה משמעתית, ועליה חייב מפקדם של החיילים לנקוט צעדים פיקודיים או להעמידם בפניו לדין משמעתי, ובכך לממש את אחריותו הפיקודית. מידת העונש צריכה להיות מידתית לחומרת העבירה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> העברת הנושא למישור הפלילי צריכה להיעשות רק במקרים מיוחדים וחריגים, כאשר המעשה כולל מעשה שהוא לעצמו פלילי, למשל, שימוש לא חוקי בנשק, מעשה מגונה וכיוצא באלו, או כאשר מתרחשת תאונה וחייל נפגע באופן משמעותי. ואולם, גם במקרה זה שוגה, לדעתי, המערכת השיפוטית אשר מייחסת לאותם חיילים – המיעוט המקדיש מלוא זמנו במאמץ פיזי ונפשי עצום וממושך – את חזקת המסוכנות השמורה לעבריינים מסוכנים: עוצרת אותם עד תום ההליכים, מובילה אותם אזוקים ומענישה אותם בעונשים כבדים הכוללים את הכתמתם ברישום פלילי, בהורדה בדרגה ובמאסר ממושך. היחס אליהם ורמת ענישתם צריכים להיות כאל מי שפגעו בחבר בתאונה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שאלה חשובה העולה מדיון זה היא כיצד תמנע המערכת הצבאית קיומם של אירועים חריגים? התשובה מצויה בידי המפקדים: על המפקדים חלה חובה להגדיר, בנוסף לאָסוּר, גם את המותר ולתעל את הצורך של החיילים למעשים המותרים. בקביעת כללים אלו יש להבחין בין העיקר לבין הטפל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על המפקדים להיות מעורים בנעשה ביחידתם, לקיים בקרה ופיקוח על קיום הפקודות ובכך לממש את אחריותם הפיקודית. מכאן ראוי כי יקבלו אחריות על חייליהם, יעמדו על חובתם להעמיד אותם לדין וייתנו את הדין בעצמם כאשר קיימת חריגה, שעליה ידעו או צריכים היו לדעת – דבר שחסר מאוד באירועים שפורסמו, בהם מיהרו המפקדים להשליך את האחריות לטיפול בעניין על המשטרה הצבאית החוקרת ועל הפרקליטות הצבאית, תוך התנערות מאחריות אישית, פיקודית ומשפטית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אם הדרג הפיקודי הבכיר והמערכת המשפטית מקבלים מצב שבו המפקדים אינם אחראים לנעשה, אזי גם בעתיד ימשיך להתקיים נתק בין המפקדים בשטח לבין החיילים, ישרור חוסר אמון שהשלכותיו חמורות ומרחיקות לכת הרבה מעבר לנושא יחסי "ותיקים"-"צעירים", ויקרו עוד מקרים חריגים. <br/> </span> </p> </div> Wed, 10 Mar 2021 20:45:55 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postaf548dee thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postba172c6b <div data-rss-type="text"> <p> <span> צה"ל הוא ארגון הקולט לשורותיו אוכלוסיות מגוונות באיכות וברקע וכופה על המשרתים בו לשהות במסגרת היררכית סגורה ולחוצה. אלימות בין חיילים בתוך המסגרת הצבאית, ובמיוחד כלפי בעל תפקיד או כלפי מפקד, מפרה את היכולת לפקד ולאכוף סדר ומשמעת הכרחיים, פוגעת בלכידות היחידתית ומונעת את הביטחון האישי ההכרחי לכל חייל. המסגרת הצבאית אף נותנת בידי חיילים ומפקדים סמכות ואמצעים העשויים לבוא לידי ביטוי בשררה כלפי פקודים או כלפי אוכלוסיות אזרחיות באזורי הסמכות של הצבא. עובדות אלו מסבירות מדוע מדיניות צה"ל בנושא עבירות אלימות מצד חיילים היא מחמירה מאוד ומדוע כנגד חייל הנוקט אלימות כלפי חייל אחר, כלפי בעל תפקיד, כלפי מפקד או אזרח, צפוי שתיפתח חקירת מצ"ח והחייל יעמוד לדין פלילי בבית דין צבאי וייענש בעונשים מחמירים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לצד הצידוק לאיסור להשתמש באלימות, למדיניות זו עשויים להיות היבטים מורכבים. כך, למשל, כאשר חייל נדרש להפעיל כוח בעת פעילות מבצעית במסגרת תפקידו, או כדי להגן על עצמו ועוד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> מדרג עבירות האלימות לפי מידת חומרתן </span> </h2> <p> <span> <span> החוק מסווג את עבירות האלימות לפי רמת חומרתן. כך, למשל, חייל אשר הכה חייל אחר או נקט כלפיו אלימות, צפוי לעונש הקבוע בחוק של עד שנה מאסר, כאשר בפועל נפסקים עונשים שמשכם ימים עד חודשים בודדים, תלוי בנסיבות, בחומרת המעשה ובחומרת הפגיעה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חומרה מיוחדת מיוחסת לפגיעה בבעל תפקיד. חייל אשר הכה שוטר צבאי בתפקיד או בהקשר לתפקידו, או שעשה כך כלפי חייל שנמצא בתפקיד של שמירה על אדם, על רכוש או על מקום, או נקט אלימות כלפי מי מאלו, צפוי לעונש הקבוע בחוק של מאסר שמשכו עד חמש שנים. בפועל נקבעים עונשים שמשכם כמה חודשים, תלוי בנסיבות, בחומרת המעשה ובחומרת הפגיעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כן מיוחסת חומרה מיוחדת לפגיעה במפקד. חייל אשר הכה מפקד או נקט כלפיו אלימות, צפוי לעונש הקבוע בחוק של מאסר שמשכו עד שנתיים. אם עשה את המעשה בעת שהמפקד היה בתפקיד, העונש הקבוע בחוק הוא מאסר של עד חמש שנים. גם במקרה זה נקבעים בפועל עונשי מאסר של כמה חודשים, תלוי בנסיבות, בחומרת המעשה ובחומרת הפגיעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לגבי חייל אשר התנגד בכוח לחייל הבא מתוקף תפקידו לשים אותו במשמורת, או שסירב לציית להוראות חייל כזה, העונש הקבוע בחוק הוא עד שנתיים מאסר. בפועל נפסקים עונשי מאסר שמשכם בין ימים למספר חודשים, תלוי בנסיבות ובחומרת המעשה. אולם, במקרה של תוצאות חמורות כמו פציעה, חבלה, או נסיבות חמורות אחרות, יכולות להיות מיוחסות לחייל המואשם עבירות מחוק העונשין שיובילו לעונשים חמורים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האיסור חל גם על איום ועלבונות </span> </h2> <p> <span> איסור חמור והחמרה בענישה חלים גם על איומים ועל עלבונות כלפי בעלי תפקיד ומפקדים. העונש הקבוע בחוק לגבי חייל אשר מאיים על מפקד או מעליב אותו, או עושה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד, הוא עד שלוש שנים מאסר. עונש זהה קבוע בחוק כלפי מי שעשה מעשים דומים כלפי שוטר צבאי או חייל בעל תפקיד. בפועל נפסקים עונשי מאסר שמשכם בין ימים למספר חודשים, תלוי בנסיבות ובחומרת המעשה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> אלימות הבאה לידי ביטוי בדרך של התעללות </span> </h2> <p> <span> אלימות עשויה להגיע למצב של התעללות. סעיף ההתעללות מתייחס למקרים שחייל הכה חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה או שהכה אדם הנמצא במשמורת שהוא מופקד עליה, או שהתעלל בו בדרך אחרת. העונש הקבוע בחוק לגבי העובר עבירה זו הוא עונש של עד שלוש שנות מאסר. לגבי חייל המתעלל בחייל אחר, העונש הקבוע בחוק הוא עד שנתיים מאסר, ובמקרים שנעברה העבירה בנסיבות מחמירות, העונש הקבוע בחוק הוא עד שבע שנות מאסר. גם כאן הפסיקה בפועל היא למשך כמה חודשי מאסר, תלוי בנסיבות ובחומרת המעשה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האם כל נקיטת אלימות היא אסורה או פלילית? </span> </h2> <p> <span> המשרתים בצבא נדרשים לעיתים להפעיל כוח כדי לבצע משימה בפעילות מבצעית או במסגרת תפקיד אחר כדוגמת מדריכי כלואים. לעיתים נדרש חייל להגן על עצמו. במקרים מסוג אלו ובמקרים נוספים, אם פעל החייל באופן מידתי והולם את המצב, כמובן שאין הוא מבצע עבירה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לעיתים, אף במקרה של אלימות אסורה אך שמידתה נמוכה, כגון ריב בין חברים ללא פגיעה של ממש, עשוי הטיפול להסתכם בשיפוט בדין משמעתי או בענישה פיקודית בלבד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> עבירות אלימות אסורות בצבא, וכל מקרה של אלימות עשוי להסתיים בחקירת מצ"ח ובמשפט פלילי בבית דין צבאי. לפיכך, על כל חייל להימנע מלנקוט אלימות פיזית מכל סוג שהוא ומהעלבת מפקדים ובעלי תפקיד. ואולם, חייל עשוי להיקלע במהלך שירותו למצבים שהוא יידרש להפעיל בהם כוח, למשל, בעת פעילות מבצעית, כהגנה עצמית ועוד. לפיכך, אם היית מעורב באירוע אלימות, אף שלא מרצונך, מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום המשפט הצבאי, כדי שילווה אותך ויסייע לך להציג את גרסתך באופן הנכון ביותר. <br/> </span> </p> </div> Wed, 10 Mar 2021 20:41:45 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postba172c6b thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-postac96c45b <div data-rss-type="text"> <h2> <span> באילו נסיבות עשוי מפקד או לוחם לעמוד לדין פלילי בעקבות אירוע לחימה? </span> </h2> <p> <span> מפקד או חייל הנמצאים בלחימה או באירוע מבצעי נמצאים במצב של לחץ ואי ודאות. אירועים מבצעיים, ובוודאי באזור לחימה, מתאפיינים בכאוס, בהיותם מתרחשים באופן מהיר מאוד ולא תמיד ברור, בקושי להבחין בין אויב לבלתי מעורבים ולעיתים אף בקושי להבחין בין אויב לכוחותינו. בפני המפקדים והלוחמים עומדת פעמים רבות גם הדילמה בקשר למידתיות עוצמת האש שהם נדרשים או רשאים להפעיל לעבר מטרות ואתרים שאליהם ניתן להפעיל את האש ולמידת הפגיעה הנדרשת או המותרת בתשתית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בעידן שבו רבים מהאירועים המבצעיים מצולמים, ובמצב שבו אפילו אירועי לחימה בשטח אויב עשויים להידרש לחקירה בעקבות החלטת מפקדים או בעקבות תלונות של ארגונים שונים, ושפקודות הצבא מגדירות חקירת מצ"ח גם במקרים לא מעטים של פגיעת כוחותינו בכוחותינו בפעילות מבצעית או של פגיעה בבלתי מעורבים, ואפילו במקרים מסוימים של פגיעה במחבלים, למשל, כאשר המחבל נפגע או נהרג לאחר שכבר נוטרל בידי כוחותינו, חייבים המפקדים והלוחמים להיות מודעים לאפשרות כי יעמדו בפני חקירה פלילית ואולי אפילו יוגש נגדם כתב אישום או יופעלו הליכים פיקודיים בעקבות אירועים מבצעיים ואירועי לחימה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לצד אירועי לחימה של ממש ראוי לציין אירועים שבהם עומדים לוחמי צה"ל ומפקדיו בפני פרובוקציות מתוכננות ומצולמות, למשל, בהפגנות ובתהלוכות בהשתתפות פלסטינאים ואנרכיסטים ישראלים וזרים, או באירועים נקודתיים כדוגמת התקיפה שביצעה הנערה הפלסטינית עהד אל-תמימי כלפי קצין צה"ל. אף במקרים אלו עשוי המפקד או הלוחם למצוא את עצמו עומד לחקירה ואולי אפילו לדין אם ישגה באופן פעולתו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> כיצד על המפקדים והלוחמים לנהוג? </span> </h2> <p> <span> על המפקדים והלוחמים לפעול באופן מקצועי ומושכל, אשר אינו מסכן אותם, את פקודיהם ואת חבריהם ללחימה, הן בהיבט הבטיחות, הן בהיבט המבצעי והן בהיבט הערכי והחוקי וזאת באמצעות קיום הוראות הבטיחות המחייבות במהלך ההכנות ונוהל הקרב וגם בלחימה עצמה, וניהול הלחימה מתוך שיקול דעת ועל פי כללי המוסר והצורך המבצעי. המפקדים והלוחמים חייבים להיות במודעות ובשליטה עצמית ולא לפעול באופן חריג גם ברגע של כעס. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> קיום פקודות והתנהלות לפי כללי מוסר אינם אמורים לפגוע בביצוע המשימה או לסכן את שלום כוחותינו, הם אמורים למנוע גלישה במדרון חלקלק למקום שאיננו רוצים להיות בו כצבא וכבני אדם. עם זאת, מאחר שבמציאות המבצעית מתמודדים הלוחמים מול אויב המבצע ללא הפסקה פעולות התקפיות, צריך לקבל החלטות ולפעול במהירות ובנחישות כדי לפגוע באויב, להכריעו ולשמור על ביטחון כוחותינו ועל שלומם. כך שבדילמה בין הרצון לפעול באופן מסודר לאחר בחינה מלאה של תמונת המצב, אל מול ההכרח והרצון לפעול במהירות ובנחישות מול אויב מגיב, עשויות להתרחש תקלות ובהן אירועי בטיחות, פגיעת כוחותינו בכוחותינו ופגיעה בבלתי מעורבים. במקרים אלו, אם לא הייתה רשלנות קיצונית או לא היה זדון, אף אם הייתה תקלה, מצופה כי המערכת הצבאית תגבה את המפקדים והלוחמים ולא תנקוט כלפיהם צעדים כלשהם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> סיכום </span> </h2> <p> <span> כל מפקד ולוחם נדרשים לפעול באופן נחוש ומקצועי בביצוע משימות מבצעיות, אך לצד זאת לפעול בשיקול דעת ולהקפיד על קיום הוראות הבטיחות והנהלים. אם חלילה מתרחש אירוע חריג, חשוב להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום, אשר יכול ללוות בהליך, לסייע בהצגת הדברים באופן הנכון ביותר ולהגן על המפקד או הלוחם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 09 Mar 2021 20:48:34 GMT https://www.pe-law.co.il/my-postac96c45b thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post808a2100 <div data-rss-type="text"> <p> <span> בצה"ל נהוג לקיים תחקיר לאחר כל תרגיל אימונים או פעילות מבצעית. התחקיר הוא חקירה מפורטת של כל העובדות והנתונים באירוע לצורך הסקת מסקנות והפקת לקחים. הפקת הלקחים נדרשת לצורך למידה וקיום של תהליך שיפור, הן בהיבט המקצועי והמבצעי והן בהיבט של מניעת נפגעים בעתיד. כדי למצות את ההליך נדרש כי המפקדים והחיילים המשתתפים בתחקיר ידברו בגילוי לב וימסרו גרסה אמינה של העובדות. כדי להבטיח שדבר זה יקרה וכדי שלא לפגוע בזכותם של משתתפי התחקיר להימנע מהפללה עצמית, נקבע בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (חש"צ) כי התחקיר וממצאיו לא יימסרו לגורמי חקירה ובהם המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) ולא ייעשה בהם שימוש כראיה במשפט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האם החוק מקנה באמת הגנה למשתתפי התחקיר לגבי דברים שאמרו? </span> </h2> <p> <span> את ממצאי התחקיר מקבלים לידיהם הגורמים בצבא שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם. ואולם, בנוסף, נמסרים ממצאי התחקיר באירועים מסוימים לפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) או לנציגו. אם מצאו הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו כי מן התחקיר עולה חשד לביצוע עבירה, הם רשאים, לאחר שנועצו עם קצין שדרגתו אלוף לפחות, להורות בכתב על פתיחת חקירה. בהוראה על פתיחת החקירה יתאר הפרקליט הצבאי הראשי את נסיבות האירוע ואת הסיבות אשר בגינן עלה החשד לביצוע עבירה. כך, ייתכן שהדברים שייאמרו בתחקיר ישפיעו על ההחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית ויספקו את המידע שיהיה בידי משתתפי התחקיר בעת שייחקרו במצ"ח. כך, שלדברים שנאמרו בתחקיר עשויה להיות השלכה ישירה על ההחלטה לפתוח בחקירה ועל תוצאותיה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> זאת ועוד, לפי החוק, רשאי הרמטכ"ל לאשר את העברת ממצאי התחקיר או חלקים ממנו לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו או לאדם הנוגע לדבר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הניסיון מלמד כי פרטים שעלו בתחקיר עשויים לדלוף לתקשורת ולהגיע לידיעתם של גורמים בלתי מורשים, דבר שיש לו השפעה על ההליך ועל תוצאותיו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כך שלמעשה חיסיון התחקיר אינו מוחלט, ודברים שנאמרים בו עשויים לשמש עילה ובסיס להליך פלילי או משמעתי כנגד משתתפי התחקיר או חלק מהם. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בנוסף, עשויים ממצאי התחקיר לשמש עילה להליכים פיקודיים כנגד משתתפי התחקיר או חלקם, בין היתר, הדחה מתפקיד, או אפילו פיטורים משירות במקרה של קצינים ונגדים בקבע. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> כיצד אם כן על מפקד או חייל לנהוג בעת שהוא משתתף בתחקיר? </span> </h2> <p> <span> הנורמה הנדרשת ממפקד או מחייל המשתתף בתחקיר היא לדבר בפתיחות ולומר את האמת. אסור לשקר ואף לא עומדת למשתתפי התחקיר זכות השתיקה. עם זאת, על מפקד או חייל המשתתפים בתחקיר להיות מודעים למשמעויות העשויות להיגזר מדברים שיאמר ולאופן שבו יתפתח התחקיר. מוטב יהיה כי מפקד אשר מנהל תחקיר, יבהיר בתחילת התחקיר כי החיסיון החל עליו מוגבל וכי ייתכן שלדברים שיאמרו יהיו השלכות לגביהם בהמשך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על כל מפקד וחייל לדעת כי אם היה מעורב באירוע שנגרם בו נזק או היו בו נפגעים עקב תאונה או עקב תקלה מבצעית, חשוב שייוועץ בעורך דין מקצועי הבקיא בתחום המשפט הצבאי ורצוי גם בפקודות ובנהלים, אשר יסייע לו באופן הצגת הדברים וילווה אותו בהמשך ההליך. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> לסיכום, </span> </h2> <p> <span> התחקיר הוא כלי חשוב המצוי בידי המערכת הצבאית כדי לקיים הליך של למידה, שיפור ומניעת מפגעים. כדי לקיים את ההליך כראוי, נקבע בחוק חיסיון על דברים שנאמרים בו, במטרה לאפשר למפקדים ולחיילים המשתתפים בו למסור את גרסתם ללא חשש, ואכן זוהי התחושה הקיימת אצל רוב המפקדים והחיילים בצה"ל. ואולם, עליהם לדעת כי החיסיון אינו מוחלט וכי לדברים שיאמרו בתחקיר עשויות בהחלט להיות השלכות לגביהם. לפיכך, עליהם לשקול את דבריהם בתבונה וחשוב אף שייעזרו בייעוץ ובליווי מקצועי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 08 Mar 2021 20:50:39 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post808a2100 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post4a3032b6 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מהי ביזה ומהו העונש עליה? </span> </h2> <p> <span> <span> ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או שהם חסרי יכולת להתנגד. כאשר עולה חשד שחייל או חיילים עשו מעשה ביזה, נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), וממצאי החקירה עוברים לעיונו של תובע בפרקליטות הצבאית. אם התובע הצבאי מוצא כי יש די ראיות להרשיע, יוגש כתב אישום כנגד המעורבים לבית הדין הצבאי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) מחמיר מאוד עם מי שעובר על איסור הביזה וקובע כי חייל החוטא בביזה דינו עד עשר שנות מאסר. מפקדים בכל הרמות והתביעה הצבאית רואים אף הם עבירה זו כחמורה והמדיניות היא מיצוי הדין עם מי שנוטל ביזה. בין הסיבות להחמרה, על פי הפסיקה, הן רצון להגן על תדמיתו של צה"ל ולשמור על טוהר המידות של המפקדים ושל החיילים ולהגן על קניינם של התושבים באזורים שבשליטת הצבא. ואכן, בתי הדין הצבאיים פוסקים עונשים של מספר חודשי מאסר בפועל, תלוי בנסיבות ובחומרת המקרה. עונש העולה על 60 ימי מאסר בפועל גורר רישום פלילי מלא. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> האם כל נטילת רכוש על ידי חייל תיחשב ביזה? </span> </h2> <p> <span> <span> אומנם עבירת ביזה היא לכאורה עבירה חמורה ולא מוסרית, אלא שמציאות החיים מורכבת: כך, למשל, חיילי צה"ל נשלחים לתפוס עמדות בבתים של פלסטינאים וחשופים לתלונות ולעיתים לתלונות מניפולטיביות מצד בעלי הבתים. לעיתים עשוי חייל לחטוא בביזה בלי שהבין את חומרת המעשה, כאשר לקח כמזכרת פריט שנראה בעיניו אשפה או זוטא, וישנם מצבים מורכבים עוד יותר, למשל, במקרה של כוח הנמצא במהלך לחימה ללא יכולת אספקה בעומק השטח ונדרש, ככורח, ליטול מים, מזון וציוד חיוני לתפקודו התקין. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בצה"ל קיימים נהלים מסודרים לפעולת החיילים במקרים השונים, וכן נהלים המגדירים כיצד יש לנהוג בציוד־שלל, שבשונה מביזה של אזרחים, הוא ציוד אשר הופקע מאויב שנוצח והבעלות עליו שייכת למדינה – פעולה המותרת על פי הדין הבין־לאומי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מכל אלה, אם אתה חשוד או נאשם בעבירה של ביזה, מומלץ מאוד שתיוועץ בעורך דין המתמצא בתחום משלב מוקדם ככל האפשר. עורך דין מקצועי ומנוסה ילווה אותך בהליך, יסייע לך להציג את גרסתך באופן ראוי ויגן עליך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 07 Mar 2021 20:52:49 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post4a3032b6 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post2bcf4501 <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מה הם ההליכים שנוקט צה"ל בעקבות אירוע בטיחות, וכיצד על מפקדים וחיילים המעורבים באירוע להכין את עצמם </span> </h2> <p> <span> כאשר מתרחש אירוע בטיחות חמור כגון תאונת אימונים, תאונה מבצעית, תאונת נשק, תאונת דרכים או אירוע בטיחות אחר שיש בו נפגעים או נזק חמור, צפויים להתקיים לפחות שני תהליכים: תחקיר וחקירה. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> את התחקיר עושים בדרך כלל מפקדים ולעיתים גם גורם ממונה כגון ועדת חקירה (וח"ק). בתחקיר חובה למסור עדות מלאה ואמיתית. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהכנה לקראת עדות זו, למשל, בדרך של עשיית סדר בעדות, הכנת המסמכים הדרושים, בדיקה וחזרה על הפקודות ועל הוראות הבטיחות ועוד. תוצאות התחקיר עשויות להיות נקיטת צעדים פיקודיים משמעותיים כלפי המפקדים או החיילים המעורבים, ובהם השעיה מתפקיד, הדחה מתפקיד, פיטורים משירות קבע ועוד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> את החקירה עושה המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) והיא מתקיימת במקביל לתחקיר. חקירת מצ"ח היא חקירה פלילית שתוצאתה עשויה להיות הגשת כתב אישום פלילי לבית הדין הצבאי כנגד המפקד או הלוחם. גם בחקירת מצ"ח חובה לפי חוק לומר אמת, אך בניגוד לתחקיר, בחקירה שמורה לנחקר הזכות שלא להפליל את עצמו, למשל, בדרך של שמירה על זכות השתיקה. לפיכך, קיימת חשיבות עצומה להכנה של המפקד או החייל, שאינו בקיא בהליך, לקראת החקירה. </span> </p> <p> <span> יודגש כי, על פי חוק, אסור לחוקרי מצ"ח או לגורמי התביעה בפרקליטות הצבאית לראות את העדויות שנגבו במהלך התחקיר, כדי לאפשר תחקיר מפורט ומדויק, שניתן יהיה להפיק ממנו לקחים ולמנוע תאונות בעתיד, תוך שמירה על זכויות המעורבים הקבועות בחוק. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> מדוע נוטים מפקדים וחיילים שלא להכין עצמם לתחקיר ולחקירה </span> </h2> <p> <span> מפקדים וחיילים, אשר ככלל הם אנשים נורמטיבים וערכיים, ללא כוונת רע בפעילותם ובמעשיהם, נוטים לבטוח במערכת הצבאית ולרוב מגיעים לתחקיר ולחקירה ללא הכנה, ואף מוותרים במהלך החקירה על ייעוץ מעורך דין המוצע להם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פעמים רבות הם טועים לחשוב כי היוועצות עם עורך דין עשויה ליצור כלפיהם חשד כאילו הם רואים עצמם אשמים. החקירה נעשית על ידי שוטרים צבאיים שהוכשרו כחוקרים, אך פעמים רבות אינם בקיאים במושגים המקצועיים, בהוויה, בהוראות המקצועיות ובפקודות. כך, עשוי מפקד או חייל הנותן עדות להפליל את עצמו או להחמיר את מצבו, לעיתים אף בלי שיש לכך בסיס עובדתי או משפטי. כאשר מגיעה הודעה על החלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע או כתב אישום (בלי שימוע), והוא מזומן לבית הדין הצבאי, הוא חש הפתעה ואף עלבון. במהלך הדיונים בבית הדין הצבאי עולה פעמים רבות התנגשות בין המוטיבציה והתעוזה שהפגין בעשייתו ובפעולתו על פי מה שלמד במהלך שירותו, לבין העולם הפלילי הדבק בחוק היבש ובהאשמות התביעה בגין תוצאות המעשים. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> מה חשוב לעשות במקרה של אירוע בטיחות </span> </h2> <p> <span> הדרך הטובה והראויה ביותר להימנע מתאונה היא להקפיד על הוראות הבטיחות וההוראות המקצועיות, ולהפעיל שיקול דעת כמצופה ממי שאמון על חיי אדם וציוד יקר ערך. אולם, אם מתוך היקף העשייה, עומס העשייה או פעילות המאתגרת את המסגרת, אירעה תאונה, חשוב לכל מי שמעורב באופן ישיר או עקיף לדעת כי עשויות להיות לדבר השלכות לגביו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מומלץ לו ללמוד את הפרטים הקשורים לאירוע ואת התהליכים שהתקיימו לקראתו, לשמור את המסמכים ולרענן עצמו בהוראות ובפקודות הקשורות בנושא. בעשיית כל אלו חשוב לא להיכשל בשיבוש הליכי החקירה, למשל, בדרך של שיחה עם המעורבים האחרים על אודות המקרה, שינוי מצב בראיות וכדומה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מפקדים וחיילים אשר מעורבים בתאונה מצויים פעמים רבות בסערת רגשות ולעיתים אף במצוקה רגשית, בתחילתו של הליך אשר עשויות להיות לו השלכות חמורות על עתידם. לפיכך, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין המתמצא בתחום משלב מוקדם ככל האפשר מרגע קרות התאונה.    <br/> </span> </p> </div> Fri, 05 Mar 2021 20:58:04 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post2bcf4501 thumbnail main image https://www.pe-law.co.il/my-post951ae22b <div data-rss-type="text"> <h2> <span> ייחודיות הארגון הצבאי כרקע להבנת הסוגיה </span> </h2> <p> <span> צה"ל הוא ארגון השם את המשרתים בו, מפקדים וחיילים כאחד, במצבי קיצון שבהם הם נדרשים להשתמש בנשק, לקיים פעילות מורכבת ומסוכנת באימונים ובפעילות מבצעית ולהפעיל אמצעים שונים ומורכבים. בנוסף, המערכת הצבאית יוצרת לחץ אצל המשרתים בה, העשוי לבוא לידי ביטוי במהלך השירות או בעת חופשה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כך, על אף שהמשרתים בצה"ל הם אנשים נורמטיבים, הם חשופים לסכנה להיות נאשמים בעבירות המתה – מהעבירות החמורות בחוק העונשין, תשל"ז-1977: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. כל אחת מהעבירות האלו נחשבת לעבירת גרימה, כלומר כל מעשה או מחדל שיגרמו למותו של אדם ייכלל בהן, אולם יש ביניהן הבדל עצום ביסוד הנפשי בביצוע העבירה. בהתאם לכך, קבועה לכל אחת מהעבירות רמת ענישה שונה. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> עבירות ההמתה וההבדלים ביניהן </span> </h2> <ol> <li> <span> רצח בנסיבות מחמירות הוא העבירה החמורה ביותר בחוק העונשין בכלל ובעבירות ההמתה בפרט, והיא נדירה מאוד בהקשר הצבאי. כדי להאשים ברצח בנסיבות מחמירות נדרש להוכיח כי המעשה נעשה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, או שהמעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן, או שהמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, או שהקורבן היה חסר ישע ועוד. העונש הקבוע בחוק לעבירת רצח בנסיבות מחמירות הוא מאסר עולם כחובה.  חייל עשוי להיות מואשם ברצח אם, למשל, הרג לאחר תכנון חייל אחר או אזרח, או אויב כשהוא שבוי ועוד. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> רצח – ניתן להאשים ברצח מי שגרם בכוונה למותו של אדם. גם עבירה זו נדירה בהקשר הצבאי. העונש הקבוע בחוק לגבי רצח הוא מאסר עולם, או קציבה לעד 30 שנות מאסר. <br/> חייל עשוי להיות מואשם ברצח אם, למשל, במהלך מריבה הרג חייל אחר או אזרח, בדקירת סכין, כאשר לא התכוון לגרום למותו ועוד. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> הריגה בנסיבות של אחריות מופחתת – ניתן להאשים בסעיף זה מי שגרם בכוונה או באדישות למותו של אדם בנסיבות האלו: כאשר המעשה נעשה בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם, כאשר הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו, כאשר עקב הפרעה נפשית התקשה הנאשם להבין את מעשהו או להימנע ממנו. העונש הקבוע בחוק לגבי הריגה בנסיבות של אחריות מופחתת הוא 20 שנות מאסר. <br/> חייל עשוי להיות מואשם בהריגה בנסיבות של אחריות מופחתת אם למשל, הרג חייל או אזרח ברגע של זעם לאחר שהקורבן קנטר אותו, או כאשר הרג אדם בעת שהיה תחת השפעת אלכוהול או סמים ועוד. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> המתה בקלות דעת – ניתן להאשים אדם בסעיף זה אם גרם למותו של אדם אחר בקלות דעת. העונש הקבוע בחוק לגבי עבירה זו הוא עד 12 שנות מאסר. נאשמים בהמתה בקלות דעת יהיו מי שנטלו סיכון בלתי סביר לגרימת המוות – סיכון שאומנם התממש, אך קיוו והאמינו שהתוצאה הזו לא תתרחש. <br/> חייל עשוי לעמוד לדין על עבירה זו אם למשל, יגרום להריגת אדם כתוצאה מפליטת כדור כתוצאה ממשחק בנשק, או למשל, בעקבות נהיגה בקלות דעת שגרמה לתאונה ולמותו של אדם ועוד. <br/> <br/> </span> </li> <li> <span> גרימת מוות ברשלנות – ניתן להאשים אדם בסעיף זה אם גרם ברשלנות למותו של אדם אחר. העונש הקבוע לגבי עבירה זו הוא עד 3 שנות מאסר. מפקד או חייל עשויים להיות מואשמים בעבירה זו אם למשל, ניהלו או אישרו אימון באופן לקוי שהוביל למותו של חייל או אזרח, או אם הייתה פליטת כדור שלא אגב אימון שגרמה למותו של אדם, או הרג בנסיבות מבצעיות ועוד. </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> <span> לסיכום, </span> </span> </h2> <p> <span> כל מפקד או חייל נדרשים לנקוט זהירות ושיקול דעת מתוך חשיבות השמירה על החיים. אך אם חלילה נקלעת למצב שבו אתה אחראי, באופן ישיר או עקיף, למותו של אדם, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין צבאי הבקיא בתחום לצורך ליווי בהליכי החקירה והבדיקה –במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), בוועדת חקירה (וח"ק), בתחקיר ובהליך משפטי ככל שיתקיים. <br/> </span> </p> </div> Wed, 03 Mar 2021 21:02:19 GMT https://www.pe-law.co.il/my-post951ae22b thumbnail main image